‏הצגת רשומות עם תוויות פה ושם בארץ ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פה ושם בארץ ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 בינואר 2023

מפה ומשם: מזמור לאזור, סביל אבו נבוט, שיפוצים, אתנחתא, פִּנַת-יְקָר

א. כיכר אשת חיל ומחירים כמו בטורקיה

משתלם להיות אישה באָזוֹר.

נשות המועצה המקומית אָזוֹר (ליד חולון) זוכות ליחס מיוחד, כולן ביחד וכל אחת לחוד. הכיכר שבכניסה למועצה המקומית נקראת 'כיכר אשת חיִל'. 

על לוח ההקדשה מצוטט הפסוק הידוע 'אשת-חיל מי ימצא', ועל זה נוסף: 'תושבת אזור היקרה, כיכר זו מוקדשת לך'.


וגם את זה מצאנו באזור:

צילומים יוחנן פלוטקין

ב. סביל אבו נבּוּט

סביל אבו נבוט בתחילת המאה העשרים (ויקיפדיה)

לא הרחק מאזור, בדרך בן צבי, ליד בניין מספר 49 שבשכונת אבו כביר (דרום תל אביב), נמצא מבנה נהדר. זהו רהט המים העות'מני הקרוי סביל אבו נבוט, שנבנה ב-1815 ונקרא על שם המושל הטורקי של יפו, שכינויו היה 'אבו נבּוּט' (אבי המקל שנועד לחבטות). 

לידו מדשאות נחמדות של גן פסלים שבו פוזרו יצירות של יגאל תומרקין. המבנה והגן עברו לאחרונה מתיחת פנים והם מזמינים לביקור.

צילומים: איתמר לויתן

ג. קשה להמתין, משתלם לחכות

שיפוץ בית ההספדים בבית הקברות של ראש העין הוא מן הסתם דבר נחוץ ומועיל, אבל הכותרת שנקבעה בראש השלט קצת מצחיקה...

צילום: דוד מילגרום

ד. אתנחתא

חנות ברחוב חומה ומגדל בחולון עם שם עברי נהדר לחנות נוֹחוּת (Convenience Store). 

הרבה יותר עברי מ-Yellow, ולדעתי גם הרבה יותר מוצלח מ'פיצוציה' (השכן הוא 'הפיצוציה של ניסימיקו').

גם מנוחה וגם נוחיות וגם אחד מטעמי המקרא...

צילום: רפי אוסטרוף

הנה ראו למשל פיצוציה בכפר כנא שבגליל, שבאה בטעם רע: 'פיצוציה מול הכנסייה'... לא היה נחמד יותר אם היו הולכים על 'אתנחתא מול הכנסייה', ובהזדמנות זו מתקנים את ה'תבק' לטבק.

צילום: טל סגל

ה. הספרות והחיים: עין חרוד

כך נראה קיר מבנה בקיבוץ עין חרוד מאוחד, קיבוצו של המשורר זרובבל גלעד (1988-1912).

האחראים יכלו לרשום על הקיר את מילות שיר הפלמ"ח (מסביב יהום הסער), זמר לחג (שִׁירוּ שִׁירוּ שִׁיר תּוֹדָה לְבִרְכַּת הָאֲדָמָה), או שיר ערש (נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים), משיריו היותר מוכרים של גלעד, שגם הולחנון והיו לשירי זמר. אבל בחרו דווקא בשיר מכמיר הלב 'פִּנַת-יְקָר', שבו מתגעגע המשורר לנופי ילדותו (נְוֵה-יַלְדוּת): הברושים וחורשת האקליפטוסים מכאן, והערבות שצומחות על פני מים מפכים והילד שרץ אל הגלים מכאן.

האם מתגעגע המשורר לנופי מעין חרוד והרי הגלבוע שאותם ממילא ראה יום יום מחלון ביתו, או שמא חזר לחלום על ארץ הולדתו בסרביה ועל אודסה שלחופי הים השחור, שם עברה עליו ילדותו? ואולי גם וגם...

צילום: גדעון פליישמן

השיר פורסם בספרו של גלעד עָפָר נוֹהֵר, הקיבוץ המאוחד, 1960.


יום רביעי, 7 בדצמבר 2022

מפה ומשם: בטיחות, פראים בדרך, הכול זמני, מקלט מס, חכמת רחוב

א. הוראות בטיחות

תאונות העבודה בבניינים שבהקמה הן רעה חולה במקומותינו. בכל שנה עשרות פועלים, רובם ערבים, משלמים בחייהם הן בשל חוסר זהירות והקפדה על כללי בטיחות, הן בשל מחדלים של קבלנים ויזמים.

המודעה הזו, בעברית ובערבית, של חברת י. ר. מייאר, ראויה לכל שבח. היא צולמה ברחוב חיים כהן בפתח תקווה.

צילום: גונן זיק

ועוד שבח על שבח הוא השימוש במקורות: ספר דברים מכאן, וציטוט מדברי אבן-סינא, הרופא והפילוסוף הפרסי בן המאה ה-11 מכאן.

והנה עוד דוגמה של הוראות בטיחות, אלא שכאן הן קצת שטותיות...

בפארק אריאל שרון (לשעבר חירייה), יש שלט המזהיר מפני סכנת נפילה, רק שלא ברור איפה בדיוק אפשר ליפול.

צילום: יוחנן פלוטקין

ולסיום במפעל מסוים ביקנעם, שכמעט כל העובדים בו דוברי רוסית, ביקשו מהעובדים לא להישען על המעקה או על השיש.

צילום: צביקה באר

רצו לכתוב 'על השיש', אך בשל הנטייה של דוברי רוסית להחליף בין האותיות ה' וח', יצא להם 'על חשיש', וזה פשר ההוספה בכתב יד 'לעשן מותר'?

ב. גם הצמיתות היא זמנית

המודעה המגוחכת הזו יכולה לפתוח דיון פילוסופי על משמעות הקבוע והארעי בחיינו.

צילום: אהוד רויטמן

ג. לידיעת רשות המסים

מעלימי מס יקרים, למה לטרוח ולהעביר כספים לבנקים בשווייץ או באיי קיימן, כשיש לכם מקלט מס ממש כאן ליד הבית.

שמחה בינות מגשר הזיו מצא מקלט כזה בנהריה, בצומת כביש 4 ורחוב המייסדים.

צילום: שמחה בינות

ד. סוף העולם שמאלה

כשממשיכים מבאר שבע דרומה, פונים בכביש 211, נוסעים כמה עשרות ק"מ ואז שמאלה, מגיעים לכפר הנוער ניצנה, או כמו שהם קוראים לזה 'קהיליה חינוכית התיישבותית'. 

התמרורים האלה, שכמותם לא ראיתי, מתאימים לעוד הרבה מקומות בישראל...

צילום: יוחנן פלוטקין

יום שני, 8 בנובמבר 2021

מפה ומשם: איזמיר, נפשות מתות, משטרה, לואו-טק, השומר שפירא

א. כתובת בטורקיה

קניתי בשופרסל קופסת שימורים של עלי גפן ממולאים באורז. 

בסך הכל, יחסית למוצר משומר ולציפיות נמוכות, היה די טעים.

כשרציתי לדעת מה כתובתו של היצרן נבוכו עשתונותיי.

הבנתי שזה באיזמיר, אבל היכן בדיוק?

צילום: דוד אסף

ב. עד מאה ועשרים


אזרחים ותיקים, קוראי הבלוג, שגילם מעל 110, שימו לב! 

אם שכחו אתכם במעלה הדרך ואינכם מקבלים גמלה מביטוח לאומי ('איתך במסלול חייך') – במחשבים של 'האח הגדול' ירשמו אתכם כ'לא פעילים'. 

ראו הוזהרתם! אם לא תודיעו על דבר קיומכם בתוך חודש, מענכם יימחק ממרשם האוכלוסייה.

תודה לד"ר נתי רון

ג. לכו למשטרה להגיש תלונה

אם אתם בעיר נצרת ומחפשים את הדרך למטה מחוז צפון של משטרת ישראל, עדיף שתסתמכו על שלטי הכוונה בעברית ובערבית. האנגלית לא משהו...

צומת המשטרה בנצרת (צילום: רון מנדל)

ד. שירות עצמי

היי-טק ניישן? בינינו, אין כמו הלואו-טק הישן והטוב...

אין תקלות מעצבנות, אנשים רעים לא חוטפים את המידע ומבקשים דמי כופר. בקופת החולים, בתור לרופא, בסך הכל צריך לשאול בנימוס מי אחרון בתור, וכך גם תוכלו להתיידד עם אנשים חדשים מהשכונה.

צולם בסניף קופת חולים כללית, ברחוב מוריה שברמת השרון.

צילום: גדעון נח

ה. אברהם שפירא

ובינתיים בפתח תקווה זוכה 'זקן השומרים' אברהם שפירא ('אתם נוער, אתם? אתם חרא'; ויש אומרים 'אתם בררה') לכבוד המגיע לו.

ביתו המשופץ, שאותו תרם לעירייה, עומד עד היום ברחוב הרצל 20, ומשמש ספרייה. בחזית הבית פסל נאה של השומר על סוסו.

ביתו של אברהם שפירא ברחוב הרצל (ויקיפדיה)

בשכונת הדר גנים בעיר נמצאת כרזה ענקית המתגאה בבית שפירא. 

השומר הוותיק היה מן הסתם מתרתח ופולט קללה עסיסית לוּ היה רואה איך רשמו את שמו הפרטי (למטה מימין).

צילום: משה הררי


יום שני, 9 באוגוסט 2021

מפה ומשם: סוד הגן הנעלם, ישבנים ובדים, אשכנזים ונרקיסים

 א. סוד הגן הנעלם

צילומים: איתמר לויתן

היכן נמצא 'הגן הנעלם' ומה הם סודותיו?

ובכן, הוא נמצא בחיפה, באמצע רחוב יהודה הלוי, במרכז השכונה שנקראה פעם בפי הערבים 'ארד אל יהוד' (אדמת היהודים). זו השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ורחוב יהודה הלוי היה רחובה הראשי. אדמותיה נרכשו כבר ב-1891, ואט אט החלו יהודים להתגורר בה. אך השכונה נותרה מבודדת – אי יהודי בלב התיישבות ערבית. 

ארד אל יהוד, 1925 (ויקיפדיה)

'הגן הנעלם' הוא סוג של מבנה חצי מאוכלס, שאל תוכו ואל חצרו אסף בעל הבית עולם ומלואו של גרוטאות והקים גן גרוטסקי. והכל על סיפו של כביש ראשי סמוך (רחוב אבן גבירול), שחתך, ולמעשה מחק, את השכונה המקורית.

כל השכונה היא כיום מקבץ של בתים מאוכלסים לצד בתים נטושים, רובם ככולם שייכים לערבים. סלאמס שמתקיים בין כבישים ומחלפים, ורק בחיפה עוד ניתן לפגוש כמותו.

הנה כמה תמונות נוף מהשכונה וסביבתה:


ב. מי היה כאן קודם?

ועוד בחיפה. ברחוב חנקין גדל עץ שלא מפריע למעקה, או שמא ההפך: יש מעקה שמתחשב בעץ ולא מפריע לו לגדול ולצמוח. 

צילום: אלון ריבק

ג. פרנסות של יהודים: חיטוב ישבנים וניקוי ב(ג)דים
'חנות סתם אין כאן! הכל בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר - מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע (דן בן אמוץ, 'שוק הספרים')
לא סתם 'מכון', מדובר ב'מפעל'!

בוטיק התחת הזה נמצא ברמת גן, ברחוב ביאליק 125 פינת רחוב תובל.


ועוד מעולם הפרנסות של רחוב תובל: מומחים בניקוי ב(ג)דים.

מרוב סוגריים והתחכמויות, ובשל הקרבה לאוקיינוס, אפשר בקלות לטעות ולחשוב שמדובר בניקוי דגים.

צילומים: איתמר לויתן

ד. פרנסות של אשכנזים

דפוס פריווילגי בראשון לציון. 

ולאלה שבשבילם 'שטנץ' ו'טיגל' זו סינית – ראו כאן.

צילום: איתמר לויתן

ה. לעצמי באהבה

בלשון ימינו היינו אומרים שבעל המכונית הזו קצת עף על עצמו, נרקיסיסט. 

לא זו אף זו, שימו לב לשם המוסך שבו מטופל הרכב – 'מוסך חיבה'...

צילום: גדעון פליישמן

יום שני, 24 במאי 2021

פה ושם בארץ ישראל: כולנו אחים, משטרה, מעבר, פצ'קריי וצ'ולנט נדיר

א. כולנו אחים

במסעדת 'מקסים', השוכנת על שפת הים במבואות חיפה, נערך ביום השבת של 4 באוקטובר 2003 אחד הפיגועים המחרידים בשרשרת האסונות שנחתו על מדינת ישראל באותו עשור דמים של האינתיפאדה השנייה. זה היה פיגוע התאבדות של טרוריסטית, חברת ארגון הג'יהאד האיסלמי, ובו נרצחו 21 סועדים תמימים ומעל 50 נפצעו. מסעדת 'מקסים' היא בבעלותם של אנשי עסקים יהודים וערבים, ובפיגוע עצמו נפגעו בני שני העמים.

בשבוע שעבר, בעקבות התסיסה בערים המעורבות, נתלתה בפתח המסעדה כרזה אופטימית ושוחרת טוב, בעברית ובערבית.

צילום: איתמר לויתן

ב. הטובים למשטרה

צולם בחצר האחורית של קניון 'מוּל זכרון'. צריך פירוש?

צילום: רקפת סלע

אמרתי את זה לנכד שלי יפתח, אבל הוא לא הקשיב לי...

צילום: אהרן גרשין

ג. זהו מעבר ולא שירותים

תמונה זו צולמה במעביר המים העובר מתחת לכביש שש, סמוך לחניון החלמוניות שצמוד ללהבים. חניון זה משרת אלפי חיילים שמגיעים לניווטים בגבעות גורל. דאגה לשירותים עבורם היא מוגזמת, הרבה יותר קל לשים שלט. אלא שריח הניחוח העולה מן המעבר מעיד כי לשילוט אין ערך רב. 

לא יותר פשוט להתקין שירותים?

צילום: רקפת סלע

ד. פצ'קריי ברמת הגולן

ליד קיבוץ שניר שרמת הגולן, בשביל המוליך אל בית העלמין ואל הבניאס התחתון, נמצאת מסעדה המגישה אוכל חם למטיילים ושמה פַצְ'קֵרַיי.

צילום: יחזקאל חובב

מה שיפה כאן הוא כמובן השם, שמוכר לרבים אך משובש כאן משהו. 

פַּצְ'קֶרַיי (פ' דגושה) בלשון העם הוא הבלגן, הלכלוך וההתעסקות המלווים את תהליך הכנת האוכל.   

מקור המילה הוא ביידיש: 'פּאַטשקען', על פי המילון של אלכסנדר הרכבי, הוא פועל שפירושו 'לַכְלֵךְ' או 'טַנֵּף', ו'פּאַטשקענינע' פירושו לכלוך או מלאכה מעייפת.  

ה. צ'ולנט לאספנים

חביתת ירק וחומוס פול – זה מוכר וחביב. גם 'שקשוקה פגז!' ו'סביח אליפות' אפשר להבין. אבל מה זה 'צ'ולנט נדיר?'

את התשובה אפשר לקבל בבני ברק, ברחוב הר סיני פינת בירנבוים. 

צילום: יהושע לביא