א. ברחובנו הצר
 |
| צילום: איתמר לויתן |
פרנסה נשכחת ונעזבת. צולם ברמלה.
איך אפשר שלא להיזכר בשירו של יורם טהרלב 'על כפיו יביא'...
ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.
ב. גבר גבר וכהן שיש לו הכל
אם אתם במקרה במדרחוב של אשקלון, ברחוב הרצל, ובא לכם לשתות כוס קפה, למה שלא תלכו ל'קפה ארליך' – יש יותר אשכנזי מזה? – בניהולו של צחי מכלוף, שהוא לא סתם אחד אלא 'צחי מכלוף הגבר'.
יחד שבטי ישראל!
 |
| צילום: טובה הרצל |
ממש צמוד למשרדי ההנהלה של צחי הגבר יש טמבוריה עם שם מדליק לא פחות: 'לכהן כל יש הכל'...
 |
| צילום: טובה הרצל |
ג. שותה הכפר
 |
| צילום: גונן זיק |
רחוב יחזקאל חוצה את לבה של האוטונומיה החרדית בירושלים, זו הרואה עצמה כשטעטל מזרח-אירופי בלב העיר המודרנית. אם יש עיירה, אז צריך שיהיו בה גם בית מרזח וגם שיכורים.
השם השנון והמוצלח 'שותה הכפר', מלווה בלוגו של חסיד שמח הלוגם יין, מרמז כמובן לשוטה הכפר.
וכל זה הזכיר לי משום מה את הבדיחה העתיקה הזאת:
אמרי אינשי: אי אפשר לעיירה יהודית בלי משוגע. וההלצה מספרת אף היא: מעשה בעיירה אחת שעלה המשוגע שלה על הבימה בבית הכנסת, הכה על השולחן והכריז: 'רבותי, אני עוזב את עיירתכם – בחרו לכם משוגע אחר'... ('שוטים ומשוגעים ברחוב היהודים', רשומות, א, תרע"ח, עמ' 199)
ד. ביסראבאק או אכילה רגשית?
שני שלטי רחוב ירושלמים, שרחוקים 180 מעלות זה מזה.
ברחוב אגריפס, לא הרחק משוק מחנה יהודה, עומד להיפתח בקרוב עוד בית בליסת המבורגרים ושמו, הוולגרי לטעמי, הוא 'ביסראבק', שהוא כנראה הֶלְחֵם של 'ביס' ו'ראבאק'.
לא רק השם, גם הפוסטר, שנועד להודיע קבל עם ועולם על פתיחתה הקרובה של המסעדה, הוא גס ונטול עידון ומזכיר לנו באיזה עולם ים תיכוני אנחנו חיים. הנה שפטו בעצמכם.
 |
| צילום: דוד אסף |
מה זה בעצם 'רַאבַּאק'?
 |
| צילום: דוד אסף |
משום מה נראה שאכילה רגשית עשויה להיות גם גסה גם מיוזעת, לא?
השבמחקשותה הכפר היה כבר
השבמחקצודק. אולי שתיתי יותר מדי ושכחתי... להגנתי אומר כי בפעם הקודמת זה היה סניף ירושלמי אחר של שותה הכפר, ומכאן עולה שמדובר ברשת מסועפת של שותים ולא בסניף בודד.
מחקואפשר להתחכם עוד קצת שיצרו קשר בין השוטה - השותה ו"כוס שוט" המשמשת לשתייה חריפה.
מחקהמלה ראבאק מלשון בקשה הזכירה לי את המלה דאחילק (מה הפרוש?)
מחקדחיל ראבק די לקשקש
מחקשותה הכפר נמצא ברחוב יעקב מאיר, ולא ברחוב יחזקאל.
מחקאגב - לבעלים של המקום קוראים יחזקאל
שלט התולי חכם (באנגלית) בסנדלריה:
השבמחק"We will heel you, We will save your sole, we will even dye for you!"
ואני משער שידוע המעשה בברדיטשבר שאמץ המלצה מוסרית מתשובה ששמע מסנדלר שישב מאוחר בערב ועבד לאור בדל נר:
"כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן".
לא הבערדיטשובר, כי אם רבי ישראל סלנטר
מחקתודה. צדקת ממני.
מחקביסראבק נראה לאו דווקא כגסות או חוסר עידון אלא יותר כפרודיה על גסות/חוסר עידון, במין "הפוך על הפוך".
השבמחקבישראל 2025 נעלמה האירוניה, גסות ובורות במרחב הציבורי, שום עידון.
מחקכל ביסמארק אפשר להפוך ל'אכילה רגשית', זו תקוותנו - גם אם עתידה להיכזב
מחקקפה ארליך לדעתי הוא על שמו של בעל המסעדה בסרט ״צ׳ארלי וחצי״, שבליבה נערך טכס הענישה שכלל אכילת קערת ביצים קשות ובהמשך פעולת התגמול, את ארליך מגלם השחקן הנהדר מרדכי בן זאב
השבמחקזה נכון
מחקאני לא יודע אם לזה התכוונת או שניצוצות של נבואה עלו בך, אבל יורם טהר לב הזכיר כמה פעמים שאת השיר על כפיו יביא היא כתב אחרי מפגש ושיחה עם סנדלר ברמלה!
השבמחקAI : השיר "על כפיו יביא" נכתב בהשראת מפגש אמיתי שעבר יורם טהר-לב עם נגר עני ובלתי מועסק, שגר במרכז רמלה. בעת שפגש אותו במסגרת כתבה עיתונאית, ביקש טהר-לב לצלם אותו על רקע ביתו הצנוע – אך האיש התבייש והזמין אותו למחסן קטן שמצא בו חלקי עץ ונגרות. שם הראה לו כיסא גדול ומןבנה, אשר הוא עבד עליו במשך ימים רבים – כיסא מיוחד שייעד לבנו של הנביא אליהו, בתקווה שיבוא ויגאלו את סבלו. הסיפור הזה, שפגוע מבחינה רגשית ואנושית, שימש השראה ישירה לניסוח שורות כמו:
מחק"והוא יושב ומחכה לו / כבר שנים, חולם הוא שיזכה לו…"
כמה רמת הדיוק של המידע הזה? במהימנות גבוהה מאוד – מדובר על עדות ישירה של יורם טהר-לב עצמו, כפי שסופר בראיון שעורר את הנושא – ועל טקסטים אנליטיים (כולל ערך ויקיפדיה) שמעידים על אותו מקור ממש
ברמלה דווקא היה נגר, אבל אכן ממנו צמח השיר "על כפיו יביא". כאן ראיון קצרצר עם טהרלב עצמו על מקור השיר - ועל גלגולו האפשרי לכפר חב"ד של אותו כסא מרמלה, ש"על כפיו אותו יביא לאליהו הנביא": https://www.youtube.com/watch?v=dIm2flr8shw
מחקהכי פשוט - "ביסמארק". בתפילה ותקווה שהמזון אינו קשה כברזל.
השבמחקמה קרה ל”דחיל ראבאק״?
השבמחקבירה עמיקתא בירה ראמה
השבמחקנראה ש"המרכז לאכילה רגשית", נועד לטפל פסיכולוגית ולהקנות הרגלים, שיסייעו להתגבר על "אכילה רגשית, כגון זו של ה"ביסראבק"...אינני כותב מידיעה, אלא מהשערה הנתמכת בחזותו של המבנה.
השבמחקרבק הוא המתחרה הלשוני של רעל במשמעות הצבאית. ברבק הוא תואר פועל. גם בצירוף יאללה ברבק. רבקיסט הוא חייל מורעל. למילה הדביקו נוטריקון בדיעבד: ראש בקיר. יש גם פועל. להתרבק.
השבמחק