יום חמישי, 26 בפברואר 2026

ארץ הקודש: מרתון לבור שחת, איש התפילין, חבל על הזמן, הכול כלול

א. רצים לבית המדרש או לבור שחת?

צילום: איתמר לויתן


מחר, יום שישי (27 בפברואר) יתקיים בתל אביב המרתון הלאומי 2026. הוא לאומי, בגלל שבנק לאומי הוא נותן החסות העיקרי. במתחם ההזנקה והסיום בגני התערוכה בתל אביב הוצב שלט גדול המפנה את המעוניינים לבית כנסת.

תלמידי חכמים שתורתם אומנותם בוודאי ייזכרו בקטע ממסכת ברכות, כח ע"ב, שאותו נהוג לומר גם בסיום לימוד מסכת מהתלמוד:

ביציאתו [מבית המדרש] מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים: אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים; אני עמל והם עמלים: אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אני רץ והם רצים: אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

אז, 'קוו ואדיס' (Quo vadis לאן אתם הולכים? או יותר נכון לאן אתם רצים?


ב. איש התפילין

שוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: טובה הרצל)


אחת החוויות הזכורות לי מימי שירותי הסדיר בצה"ל (וזה היה מזמן), היא הלעג החילוני – תמיד באותה צורה, פחות או יותר – על הנחת תפילין כסוג של 'הקמת קשר' עם אלוהים: פתיחת אנטנות, ערוץ תקשורת, תחנת ממסר וכיוצא באלה. זה לא היה מצחיק כבר אז, גם כשזה נאמר בצורה מחויכת וטובת לב. זה העיד יותר מכול על חוסר הבנה.

והנה, בימינו המדכדכים התהפכה הבדיחה על ראשה והייתה לפארסה.

התפילין, שזכו בשנים האחרונות לפריחה מטורפת ('אחי/צדיק, הנחת תפילין היום?'), יחד עם הציציות שמחוץ לבגד, שבימי נעוריי נחשבו ליהירות דתית המנוגדת לציווי 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ' (מיכה, ו 8), הפכו אצל 'איש התפילין' לוויי-פיי (Wi-Fi) שמתהדרים בו... 


ג. ארונית חבל"ז

חבל על הזמן, אבל לא מה שחשבתם...

צילום: פיני גורליק


בבית הכנסת שבבסיס הצבאי הקטן שבו עושה פיני גורליק את שירות המילואים שלו יש 'ארונית חבל"ז'. 

אם מתייחסים ברצינות לכיתוב שהודבק לארונית, המילואימניק המזדמן יוכל למצוא שם 'ספרי קריאה קלילים ומרתקים', שינעימו לו את השמירה (כמובן, 'בין השמירות'!), תורנות שאותה הוא ממלא ב'פִּילבוקס' (או על פי הגרסה המשובשת ב'פילדבוקס').

אם חשבתם שבין ספרי הקריאה הקלילים והמרתקים תמצאו ספרי מתח או ספרות יפה – תחשבו שוב. הארונית מלאה וגדושה בעלוני פרשת השבוע ושאר חומרי 'יהדות'.

רוצים ספרות קלילה, תביאו מהבית...

והלב מתמלא געגועים לספרי הכיס של 'ספריית תרמיל', והמבין יבין והזוכר יזכור.


ד. פינת הפשקוויל: הכול כלול

פשקוויל זה, שהודבק בצומת הרחובות שמואל הנביא ובר-אילן בירושלים, מביא עימו את הטוב שבכל העולמות...

צילום: מויש גרייזמן

גם חנופה לליטאים (הגאון האדיר הרב טורצין) וגם לחסידים (עמוד העבודה הרב זילברברג), גם תרומה ליתומים ('המצווה כמובן חשובה ורבה'), גם טיסות מוזלות לליז'נסק שבפולין (לקברו של ר' אלימלך, כמובן). אגב, לא מצאתי במרשתת שום סימן לחברת תעופה בשם 'אייר אקספרס', אלא אם מדובר בשירותי משלוח דואר בינלאומיים (אולי הטסים מוכנסים למעטפה או לארגז מרופד), וכנראה מדובר באיזה סוכן נסיעות קהילתי.

עוד בפתשגן: התקפה על 'ממשלת החרדים'(!), ש'משטרת הפשע' שלהם אינה מניחה כביכול לעצורים חרדים להניח תפילין; האשמת החרדים שהצביעו ל'ממשלת הגיהנום', ואגב כך קריאה להקפדה על הנחת תפילין (רצועות שחורות וכו'); וגם, תתקשרו אלינו כשאתם באוטובוס, ואל תשכחו שאסור לנסוע באוטובוס עמוס, ובכל מקרה גברים מקדימה. ויש גם קצת ענייני גניזה וחורף וגשמים...

בקיצור, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.


8 תגובות:

  1. אולי המשותף הוא שעל כל זה אנחנו, משלמי המיסים הפראיירים, משלמים. על הטיסות לר׳ אלימלך ועל התרומות שניתנות מכספי משלמי המיסים ואפילו על הדפסת הפשקוויל?

    השבמחק
  2. בהיותי משתמש של הרכבת הקלה בירושלים עיר הקודש והחטאים גם יחד, הריני מעיד כי בשעות העומס, הרכבת צפופה ומקרבת למדי בין כל חלקי העם והארץ עד כדי חטא גלוי וקירבה מרהיבה... כך שלדעתי ישיבה בטנק תוך פעילות צבאית כזו או אחרת היא כישיבה מרווחת על צלחת צ'ולנט מהביל בבית המדרש. ובא לציון גואל. אגב גם הנערים האמונים על תורתם אינם מפנים מקום לישיבה לאיש בא בימים אך חוחו עדיין עמו.

    השבמחק
  3. בכרמיאל עירי התקינה העיריה מדפי ספרים בתחנות אוטובוס עליהן מניחים ספרים שאין בהם צורך במקום לזרוק למחזור, לאשפה או להוציאם לרחוב. ניתן לקרוא בהם בתחנה, בנסיעה עד התחנה הבאה ולהניחם שנית במדף ואף לקחתם הביתה. המדפים אינם מתרוקנים !
    יש גם חנות ספרים ישנים המקבלת כמויות, ממיינת ומקטלגת, בה ניתן לקנות אותם והעודפים נמסרים למחזור. אבל הרוב מעדיף את הדרך הקלה...

    השבמחק
    תשובות
    1. כולם מוזמנים בשמחה רבה להצטרף אלינו לקבוצת הפייסבוק "ספרים ברחוב" https://www.facebook.com/share/g/1ApQQ9jqLu/

      מחק
  4. אני מצטט: "התפילין, שזכו בשנים האחרונות לפריחה מטורפת ('אחי/צדיק, הנחת תפילין היום?'), יחד עם הציציות שמחוץ לבגד, שבימי נעוריי נחשבו ליהירות דתית המנוגדת לציווי 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ' (מיכה, ו 8), הפכו אצל 'איש התפילין' לוויי-פיי (Wi-Fi) שמתהדרים בו... "
    – רציתי לשתף את הקוראים במשהו מזיכרונות אבי בעיר רבוצה (Revúca) שבסלובקיה ושמתקשר לעניין הציציות. ושוב אני מצטט, הפעם את אבי:
    "אבא טען כי כאשר הולכים לבית השימוש, לא ייתכן שהציציות התלויות באוויר אינן נוגעות באסלה, וזה כמובן לא אסתטי, מה גם שאחר כך מנשקים אותן. הוא נגעל מכך. לכן הוא תפר לעצמו חגורה מבד קל עם כיס פנימי או שני כיסים פנימיים כדי שהציציות יונחו בו, ולאו דווקא כאשר הולכים לשירותים, אלא כדרך קבע. גם לי ולטיבור אחי הוא תפר חגורה כזאת (ואני השתמשתי בזה רק מגיל 13 עד שעזבתי את הבית כעבור כשנתיים, וגם אז לא נהגתי ללבוש ציציות באופן סדיר). אבא כנראה ניסה לשכנע אי־אלו יהודים להשתמש ב"פטנט" הזה (שדרך אגב, אינני יודע אם היה מקורי שלו), אך אינני יודע אם זכה להצלחה. הוא זכה לשבחים על כך מיהודים משכילים ומתקדמים כמו דוקטור פרייזינגר, אולם האורתודוכסים, וביניהם כמדומני ויליאם פרידמאן, מחו על כך בתואנה שזה נוגד את ההלכה. אבא, על כל פנים, לא שעה למחאתם והמשיך בשלו".
    – מעניין אותי אם "הפטנט" הזה ידוע, קיים פה־ושם, ואם כן, איך "ההלכה" מתייחסת אליו.

    השבמחק
  5. באופן שיש בו אירוניה מסויימת, הקמת מדינת ישראל שנועדה להגן על העם היהודי (העם היהודי, שנחתך אך לא חופף למאמיני אל יהודים שמתקשרים איתו דרך שלל מצוות וכללי מוסר)
    הפכה לאינקובטור בו גדלות הפתולוגיות הקשות של קנאות וחושך דתי. נראה שחוסר בהירות עם קום המדינה, לגבי ההפרדה המוחלטת בין יהודים כעם שבתוכו תת קבוצה של מאמינים דתיים, עלולה דווקא להוביל לחורבן בית שלישי מבפנים.

    השבמחק
  6. סבי המנוח נהג לומר על הפסוק 'וראיתם אותו' שמדובר בלשון זכר, משמע בפתיל התכלת, ולא מדובר בלשון נקבה, משמע בציצית. וכל עוד אין בכל טלית קטן פתיל תכלת וגו'

    השבמחק
  7. טורצ'ין אינו "גדול" ליטאי, אלא שייך למחנה הקנאים, גם זילברברג העקום והסגפן קורץ להם, כך ששם ניטשטשו הגבולות בין החסידי לליטאי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.