פיגועי לשון: הרב קב, מי רגליים, חנותיות, צלייה לים וגינה מסוקלית

א. אלו מציאות שלו, ואלו חייב להכריז

מודעה זו צולמה בירושלים:

צילום: משה הררי

אומנם כותב המודעה לא יודע לכתוב כהלכה 'רב-קו', אך מהמאבד האנונימי הוא דורש סימנים. 

על פי ההלכה משיבים אבדה רק על פי סימנים שנותן המאבד, אבל לתלמידי חכמים יש כידוע זכויות יתר. 'צורבא מרבנן' זכאי לקבל את אבדתו ללא צורך בסימנים, ודי ב'טביעת עין' שלו כדי שיחזירו לו את האבדה (סמכו עליי, גם אני סוג של 'צורבא מרבנן'😉 למדתי את פרק 'אלו מציאות' (מסכת בבא מציעא) לבגרות, וזה אחד הדברים שמשום מה זכורים לי).

ב. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ...

צילום: טל סגל

מי בכלל מעלה על דעתו לשטוף את הרגליים במתקן המים הקרים (קוּלֶר)? מתברר שיש מספיק יצורים כאלה כדי שבגן הלאומי תל דור יכתבו שלט אזהרה (לא שזה יועיל). 

ובמילים אחרות, אם אין כיסאות פלסטיק להטיח איש ברעהו, תמיד אפשר להירגע ולשטוף את הרגליים בקוּלֶר😟. עצוב ומביש שבכלל צריך שלט כזה. 

אגב, אם שאלתם את עצמכם איך אומרים בעברית צחה קוּלֶר, אז האקדמיה ללשון העברית חידשה את המילה מֵקַר (ההפך ממֵחַם), שזה ממש לא מַרְוָן (בר מים לשתייה חמה וקרה).

האקדמיה ללשון העברית

ג. חֲנוּתִיּוֹת?

סוּגה מיוחדת בשפה העברית היא לשונם של מתווכי נדל"ן, היודעים להפוך כל חיסרון ליִתְרון. המתווך והמספר המצחיק דוד מונשיין המנוח, שהתפאר בכך שהוא מנהל את סוכנות הנדל"ן הקטנה ביותר בירושלים (ואולי בעולם כולו), נהג להדגים זאת בצירוף הבלתי נשכח 'דירה שטופת צל'.

נזכרתי במונשיין כשראיתי את המודעה הזאת שהודבקה בבניין כלל בירושלים:

צילום: איל דוידסון

יש במודעה חידוש לשוני נאה: הריבוי של חנות, שנמצא כבר בלשון חז"ל (עבודה זרה, יב ע"ב), הוא חנויות, אבל במודעה הזאת הוא 'חנותיות'.

אולי הכוונה לחנויות קטנות ומטריפות?

יש עוד פנינים במודעה זאת. במיוחד התפעלתי מהניסיון המתאמץ לשווק משרדים רחבי ידיים ב'מגדל העיר' (מבנה מכוער במיוחד, השוכן ברחוב בן יהודה פינת המלך ג'ורג'), בנימוק המנצח 'עם נוף מדהים להר הבית'. 

בדקתי. המרחק בקו אווירי בין שני המקומות הוא קילומטר וחצי...

ד. צלייה בים

בחנות הקטנה והמטריפה ברחוב אלנבי בתל אביב אפשר להשיג הכול, כולל צלייה לים. 

צילום: איתמר לויתן

זה ההבדל הקטן בין צלייה (צְלִיָּה) לבין צילייה (צִילִיָּה)...

ה. גינה מסוקלית

האירוע עצמו, בחסות המועצה הדתית של גבעת שמואל, כבר היה ונגמר, אבל 'הגינה המסוקלית' (המוסיקלית כמובן) עדיין קיימת וכולם מוזמנים. 'מול מנחם בגין'.

צילום: טל סגל