 |
| 'ואין לנו רשות להשתמש בהם' – הדלקת נרות לאור הסמארטפון |
כתב וצילם ברוך גיאן
אתמול, יום ראשון בערב – נר שני של חנוכה – יצאתי לכמה שכונות במרכז ירושלים כדי לצלם חנוכיות חוּצוֹת. השילוב המיוחד במינו בין האבן הירושלמית הלבנה והקרה, אור הנרות החם שמבקיע את החשיכה, והנוף האנושי המגוון מזמן תמונות מרגשות.
שוטטתי בחצרות ובמבואות של בתי מונקאטש, בתי ראנד ובתי ברוידא, כנסת ישראל וזכרון משה, מחנה יהודה, מקור ברוך ושערי צדק. רוב החנוכיות שמוצבות מחוץ לבתים הן בנוסח הישן – קעריות של שמן למאור ובתוכן פתילים דולקים. החנוכיות מוצבות בפתחי הבתים, בדרך כלל בצד השמאלי של הכניסה, אך לא על הרצפה אלא על כנים מיוחדים, שכן מצווה היא לפרסם את הנס.
'למה דווקא בצד שמאל?', שאלתי, ונעניתי כי הדבר נעשה על מנת להיות מוקף במצוות – המזוזה הרי נמצאת בצדה הימני של הכניסה.
על פי ההלכה הדלקת הנר נעשית לאחר שקיעת השמש ומותר להדליקו 'עד שתכלה רגל מן השוק', ואכן היו גם כאלה שהדליקו מאוחר בלילה. אולי בגלל שזה עתה חזרו מקניותיהם בשוק מחנה יהודה הסמוך...
חנוכה שמח!
 |
| חנוכה וסוכות נפגשים בשכונת כנסת ישראל ב' |
 |
| ויטרינה משותפת של חנוכיות בבתי ראנד |
 |
| לאור הנרות, כנסת ישראל ג' |
 |
| חנוכיות שומרות סף, כנסת ישראל ג' |
 |
| חנוכיה פינתית בוהקת ברחוב יזרעאל (בתי מונקאטש) |
 |
| כנסת ישראל ב' |
 |
| שער החנוכיות, ישיבת 'בריסק' בשכונת זכרון משה |
 |
| חנוכיה עם קשרים, זכרון משה |
 |
| חנוכיה בתוך ארגז |
 |
| חנוכיה על מרצפות |
 |
| מגדל חנוכיות ליד בית קמארה (מוקדש בחיבה לחיים באר ול'נוצות') |
 |
| מגדל חנוכיות בזכרון משה |
 |
| חנוכיה על מפת שולחן, מחנה יהודה |
 |
| החנוכיה של משיח, מחנה יהודה |
 |
| בכניסה לחצר בתי הורודנה |
 |
| בתי הורודנה |
 |
| בתי הורודנה |
 |
| בתי הורודנה |
 |
| חנוכית הכדים של משפחת בורשטיין, מקור ברוך |
 |
| שלוש חנוכיות על חלון הממ"ד, מחנה יהודה |
 |
| כנסת ישראל ב' |
 |
| בתי ברוידא |
 |
| מתקן דמוי תחרה לחנוכיה, כנסת ישראל ב' |
 |
| רחוב יזרעאל (ליד בתי מונקאטש) |
 |
| רחוב דוד ילין, זכרון משה |
 |
| מקור ברוך |
תמונות יפות.
השבמחקמעט נוקדנות:
ישנם שני מנהגים לגבי תחילת הזמן הראוי להדלקת הנרות, האחד הוא אכן בשקיעת החמה, אך משנהו ב'צאת הכוכבים' - כמחצית השעה מאוחר יותר.
'עד שתכלה רגל מן השוק' הוא הסמן התחתון של זמן ההדלקה, שאחריו אין להדליק עוד. בימינו הוא כמובן בשעה מאוחרת הרבה יותר.
correct
מחקThe mishna brura says you can light afterwards but that there is an issue
השבמחקwith the bracha and "safek bracha l'hakel".
The montage of photographs lights up my day and warms my heart.
(I liked the reference to Mr. Rakhlevski)
chanuka sameach
תמונות נפלאות. אור ואבן, כמו שכתבת, מספקים סיטואציות פוטוגניות לעילא ולעילא.
השבמחקמכולם מצא חן בעיני דווקא הצילום הראשון. האם אוכל לעשות בו שימוש כאילוסטרציה לרשומה בבלוג שלי, בלוגין שאובין?
אולי בחנוכה הבא...
מחקמעלה שאלות מעניינות על רעיון 'פרסומי ניסא' בזמננו, כלפי חוץ. למי ולמה?
השבמחקלכאורה רק לצלמים ולמסיירי סיורים.
באירופה הדליקו בתוך הבית, על השולחן, וסביב החנוכיה ישבו בצוותא, סיפרו סיפורים ושיחקו בקלפים ובסביבונים. החג הורגש.
מה ערך יש לחנוכייתך אם היא בטלה בשישים חנוכיות, היא מחוץ לבית, ואינך רואה את הנרות שלך? מרוב 'אין לנו רשות להשתמש וכו', ומרוב הלכות מיקום החנוכיה, רואים רק את היער, יער החנוכיות.
הגרי"ז סולובייצ'יק, הגאון מבריסק, שחי בשנותיו האחרונות בזכרון משה ברחוב ישיעהו פרס נשאל עד מתי מותר להדליק חנוכה בשכונתו, כלומר מהו המועד שמתקיים בו 'עד שתכלה רגל מן השוק'.שאל הבריסקר את השואל 'מתי מסתיימת הצגה שניה בסינמה אדיסון'. השיב השואל בסביבות אחת עשרה וחצי שתיים עשרה, 'אם כן מותר להדליק עד השעה הזאת, עד שאחרוני הצופים יצאו מן הסינמה,' הנה כי כן תשובה בריסקאית הנסמכת על המציאות מבלי לנסות לשפוט אותה אלא רק לפסוק על פיה.
השבמחק