כתב וצילם ברוך גיאן
כמדי שנה בערב סוכות
יצאתי לשוטט ברחובותיה של שכונת הבוכרים ובסמטאות מאה שערים. אדמות שתי השכונות הללו, שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה-19, נרכשו בשעתו מערביי ליפתא שגרו במבואותיה המערביים של ירושלים. המורה דוד יודילוביץ, איש ביל"ו, שדיווח בעיתון 'הצבי' על סחר האתרוגים לקראת חג הסוכות של שנת תרמ"ח, ידע לספר כי מליפתא נמכרו כאלפיים אתרוגים. פרנסות של ערבים...
בשוק הבוכרים שבלב שכונת הבוכרים, וברחבת בניין זופניק – מקום מושב בד"ץ העדה החרדית – שברחוב שטראוס, בשולי שכונת מאה שערים, פועלים כבר עשרות שנים שווקים למכירת ארבעת המינים (השוק ברחבת בניין זופניק הוא חדש יחסית, ובעבר הוא הוקם ברחוב הראשי של שכונת מאה שערים), והם גדלים ומתרחבים משנה לשנה.
מאות דוכנים, לא פחות, פעלו בשבוע שלפני החג בשני המקומות הללו וברחובות שביניהם. הנה כך נראה השוק ברחבת זופניק.
בשכונת הבוכרים ראיתי דוכני ענק של אתרוגים שנקטפו במושב מסלול, ובתוכם בלט, בגודלו ובצורתו הענקית, האתרוג המכונה 'תימני'.
במקומות רבים מגדלים היום את ארבעת המינים והביקוש רק גדל. שני בחורים חביבים, שהגיעו ממושב נוב שבגולן ומכרו הדסים, סיפרו לי כי אל ההדס הם מתייחסים כגידול חקלאי לכל דבר ואצלם במושב יש כמה דונמים של שדות הדסים.
בדוכני הלולבים עמדו גברים כמו במטווח צבאי. הם מדדו את הלולבים ואחזו אותם כאילו היו רובים. היו שם גם לולבים גדולים ממידת אדם ממוצע.
מאות דוכנים, לא פחות, פעלו בשבוע שלפני החג בשני המקומות הללו וברחובות שביניהם. הנה כך נראה השוק ברחבת זופניק.
בשכונת הבוכרים ראיתי דוכני ענק של אתרוגים שנקטפו במושב מסלול, ובתוכם בלט, בגודלו ובצורתו הענקית, האתרוג המכונה 'תימני'.
במקומות רבים מגדלים היום את ארבעת המינים והביקוש רק גדל. שני בחורים חביבים, שהגיעו ממושב נוב שבגולן ומכרו הדסים, סיפרו לי כי אל ההדס הם מתייחסים כגידול חקלאי לכל דבר ואצלם במושב יש כמה דונמים של שדות הדסים.
בדוכני הלולבים עמדו גברים כמו במטווח צבאי. הם מדדו את הלולבים ואחזו אותם כאילו היו רובים. היו שם גם לולבים גדולים ממידת אדם ממוצע.
ברחובות השכונה נשאו אנשים מוטות ארוכים בדרכם לסוכה, שעדיין לא מאוחר לסיים את הקמתה.
ערמות של ענפי דקל רוכזו ברחוב יחזקאל וברחוב מאה שערים, וילדים, ואף זאטוטים ממש, נשאו ענפי דקל לסכך בהם את הסוכה.
ברחוב מאה שערים נפתחו חנויות רבות למכירת ארבעת המינים. בשאר ימות השנה הן משמשות לדברים אחרים, אבל עכשיו 'העונה החמה'.
והמחירים? מחירי האתרוגים נעו בין עשרים לשלושים ש"ח, אך היו גם אתרוגים מהודרים במיוחד שנמכרו ב-150 ש"ח. יראי שמים מופלגים בדקו בעיון רב כל פגם אפשרי בקליפת האתרוג.
ותמיד יהיה ביניהם גם מדען חובב, שישלוף זכוכית מגדלת ויבדוק את האתרוג לפני ולפנים. כאן לא קונים חתול בשק!
האתרוגים התימניים נמכרו ביוקר, אך אפשר היה להשיג, במחירים סבירים, אתרוגים מרוקאיים, אתרוגי כפר חב"ד וגם אתרוגי חזו"א [חזון איש], שמוצאם על פי אחת הגירסאות משכם, ויש אומרים – מאום אל-פאחם...
גם הלולבים נעו בטווח מחירים דומה, ורק ההדסים והערבות נמכרו בזיל הזול. ברוב המקומות ניתן היה לקנותם בשקלים בודדים.
היו גם דוכנים וחנויות לממכר קישוטים לסוכה, ובעיקר תמונות של 'גדולי הדור'. הרב אלישיב עדיין בראש הרשימה...
צמד נערים שינע דוכן בוהק בלבן שלא היה מבייש אולם חתונות. בתוך בקבוקים קטנים הם הניחו פירות יבשים וזרעים שונים. הבקבוקונים חוברו בחוט והרי לכם קישוט מקורי לסוכה.
בכניסה לבתי אונגרין מכרו ילדים את ה'קוישיקלעך' המסורתיים, שעשויים מעלי דקל יבשים ומאגדים את שלושת המינים לאגודה אחת. המחיר ליחידה הוא 10 ש"ח.
אחד הילדים, שהופקד כנראה גם כשמרטף של אחותו הצעירה, הסתובב עם ארגז שאותו תלה על צווארו בחבל והציע מתוכו את מרכולתו.
את תשומת לבי לכד דוכן שהציע שופרות במחיר הקרן... האם המוכר היה מודע למשחק המילים?
מועדים לשמחה!
מועדים לשמחה,
השבמחקברוך, כדרכך בקודש, הכל יפה, נקי, טהור וזך, והכוונה לשם שמים.
חג סוכות שמח ומרווה
מר גיאן תודה על הכתבה היפה.
השבמחקשאלה:
איפה אמור להיות/ היה "כפר עלמה" שמופיע בציטוט?
הערות:
1. כאחד שהתפקר לחלוטין, לפעמים אני חש בחסרונו של מימד "הקדושה" שנבע מההידור במצווה, כגון בדיקת מצבו של האתרוג או אם הלולב ישר או נתפרדו חלקיו (מה שמם בעצם של חלקיו בהנחה שהוא עצמו "עלה"?).
2. "התקיעה מותרת רק לחושבים לקנות". נחמד. אין "ניסוי ותקיעה"?
שנה טובה
כפר עלמה נמצא באזור מושב עלמה שבגליל העליון, ובו יישוב יהודי עתיק עוד מימי המשנה וימי הביניים. גם בצפת, בביריה ובכפר זיתים שבגליל גידלו אתרוגים במאה ה-19.
מחקתודה
מחקעוד פרט הקשור לשכונת הבוכרים.בבית חפץ יהודיוף שכונה הארמון היה חדר ענק שרוב השנה קורה בגג זכוכית.לקראת חג הסוכות היו מסיעים את הגג שנע על מסילה ובבית נפער חלל מוכן לסוכה.הרברט סמואל התארח בסוכה זו לבוש בבגדים בוכריים מסורתיים.
השבמחקUm al Fachem - mother of all etrogim
השבמחקבתגובה לשאלת דוד אנקווה:
מחקהעלעלים לאורך שדרת הלולב נקראים "הוּצים".
ברוך , תודה על המיידע והצילומים .אפשר בהחלט לחוש את אווירת "לקראת החג ".
השבמחקהחכמתי !!