צילום: איתמר וכסלר |
טוב לגור ברמת אביב, ובאופן ספציפי ברחוב טאגור. סיור קצר ברחוב מוכיח שוב כמה משעשעת היא ארצנו. צריך רק לשים לב לפרטים הקטנים.
א. ארץ ישראל נקנית בייסורים...
נכון שקשה וכואב לגור כאן, אבל יש פתרון לכל צרה, צוקה ומצוקה.
בבית המרקחת שבמרכז המסחרי ברחוב טאגור 38 ינכו לכם את מחיר התרופה (נטו) מעלות היסורים (ברוטו).
יחסי עלות-תועלת? (צילום: איתמר וכסלר) |
ב. דואר זבל
'ביתן האשפה ברחוב טאגור', כתב לי אבישי ליוביץ', תושב ותיק ברחוב, 'הוא, כנראה, היחיד בארץ שיש לו כתובת משלו, ואפילו כתובת די מכובדת: רחוב טאגור 28'. רק חבל שהדוורים בקושי באים...
לידיעת מחלקי המכתבים (צילום: אבישי ליוביץ') |
זהו ביתן האשפה של 'מרכז סול וסיסי מרק', בנין המשמש מועדון לשחמט וספרייה עירונית וממוקם ברחוב טאגור 26.
ג. עקב אכילס
לאל הנפחים הפייסטוס, שאת צילום המסגרייה בחיפה, שקרוייה על שמו הבאנו לפני זמן מה, יש חברים טובים ברחוב טאגור. המכון האורטופדי השוכן במספר 32 מתהדר בשם המיתולוגי 'עקב אכילס'.
מה שיפה בשלט הוא לא רק האיור של הרץ הנמרץ, אלא גם התוספת החיננית 'בס"ד', שכאילו אומרת: עם כל הכבוד למיתולוגיה היוונית, בתוך עמנו אנו חיים, אז שיהיה גם בסייעתא דשמיא...
אכילס בס"ד (צילום: אבישי ליוביץ') |
ד. לוּמי-לוּמי ילדתי
במרכז המסחרי של רחוב טאגור אפשר למצוא גם את המעסה המוסמך שם טוב בן מלך, שיודע להעניק עיסויים בסגנונות שונים מכל קצוות עולם, כולל שיטת הלומי לומי.
אני לא יודע מה זה 'לומי לומי', אבל איכשהו זה נשמע לי קצת מפחיד, אולי בגלל שזה מזכיר לי לוֹם. העיסוי התילאנדי (!), ובוודאי העיסוי השוודי, נשמע לי הרבה יותר נינוח ומרגיע.
עיסוי עם לום? (צילום: איתמר וכסלר) |
ה. עד עשרה נכים
ואגב חולשות המין האנושי (וכפי שאמר מי שאמר: 'גוף האדם הוא אכן מכונה נפלאה, אבל, בינינו, חומרי הגלם הם מאיכות די ירודה'), בסניף שופרסל שבאותו מרכז מסחרי יש קופה מיוחדת לפריטים ולנכים.
לידיעת הנכים (צילום: איתמר וכסלר) |
כאן יש הסבר לשיטת הלומי לומי
השבמחקhttp://www.spacamile.co.il/index.php/2014-05-30-09-04-15/%D7%A1%D7%A4%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99
אני בטוח שטאגור רבינטראנאת יכול היה לכתוב סיפור יפה או שיר על הרחוב.
השבמחקועל התרגום לעברית היו מוסיפים שבהודית זה מצלצל יותר טוב!!
קיימות סנלריות בשם "עקב אכילס" בכיכר שביט שעל גבול תל אביב וגבעתיים, ובראשון לציון
השבמחקרק לי נראה שה"ביתן אשפה" הזה מסתיר משהו הרבה יותר שושואיסטי. מערה חשמלית נניח.
השבמחקלומי לומי הוא שיטת מסאז' שפותחה בהוואי, וכשמעסים בשיטה זו בביתן על שפת הים, לצלילי הגלים ועם בריזה קלה--זה כל כך נינוח ומרגיע, שווה את הטיסה כל הדרך לשם...
השבמחקאוי , כמה חבל שגם הקריאה הראשונה ברשימה המופלאה דלעיל כבר הסתיימה והוטחתי חזרה אל קרקע המציאות שבה חברו יחד מיני בלהות ללילה המכונה במקומות שונים "ליל אמצע הקיץ" (ויוצר עוד סיבה למסיבה שמשכיחה לרגע אירועים מחרידים כמו דקירות בתהלוכה להט"בית או הצתה של בתי מגורים על יושביהם - שנבחרו ב"שיטת המנשה"- והשין האחרונה שמאלית, כמובן). אבל אשתדל לתת בעגלא ובזמן קריב ביטוי לכך שאני זוכרת לטובה את רגעי החסד !
השבמחקע"פ המופיע בציור, היה נכון יותר לקרוא למכון "ברך אכילס"...
השבמחקכמדומני שבטאגור 28 נתפס לפני שנים דוור שחבילת דברי הדואר הייתה כבדה עליו והשליך חלק ממנה לתוך טאגור 28...
השבמחקואולי זה בכלל לא מספר בית אלא אנדרטה לאותו דוור? (או לאותם מכתבים?)
מחקאם כבר מתעסקים ב רבנרעט טאגור תנו עליו כמה מילים, היה הוא משורר הודי מאוד חשוב.כמה משיריו מתורגמים לעברית, הופיעו ב "התקופה" שנת 1923. לא זוכר מי תרגם, מ"מ אחד ממשוררנו החשובים. (רכשתי פעם ברח' אלנבי, 3 כרכים של התקופה בהוצאת א.י.שטיבל ורשה תרפ"ג. ב- 5 ל' בשנת תשמ"א (1981)). יש בהם יצרות נהדרות, כולל ספורי שמואל יוסף טששקעס, עוד טרם היותו "עגנון", בהמשך הדיון לעי"ל.
השבמחקבברכה
יוסי ב.ל.