ידידי ושכני שמעון ביגלמן כתב לי השבוע:
לפני זמן מה גררו את מכוניתי ולאחר ששילמתי אמר לי השומר 'להתראות'.
מי בכלל רוצה להתראות אתך? אמרתי בלבי.
מאז שמתי לב לשימוש המטופש במילים. למשל, אם תתקשר ליחידה לנפגעי איבה בביטוח הלאומי, הפקידה מהצד השני תגיד: 'איבה, שלום'. אם תתקשר ליחידה לריסוק אבנים בהדסה, מהצד השני של הקו תשמע: 'ריסוק, שלום'. אחד האגפים במכון שרת (לטיפול בחולי סרטן) נקרא על שמו של אחדSOVEL, ובעברית זה סובל. מזל שאין מענה טלפוני ישיר, שאז זה היה נשמע בוודאי כך: 'סובל, שלום'...
בלי קשר, ואולי עם קצת קשר.
בעיתון הארץ, מיום אתמול (11 בספטמבר 2015) הופיעה בעמוד 10 מודעת 'דרושים', יותר נכון 'דרושות', של 'המרכז האקדמי שלם', שמציעים תקנים לנשות סגל בכירות.
לא נראה לי שצריך להתנצל על כך שהתקנים מוצעים רק לנשים. ראויות נשים לאפליה מתקנת במגזר האקדמי. שיעורן הנמוך של נשים אקדמיות באוניברסיטאות ובמכללות ידוע, וכל הכבוד למרכז שלם שמקדם סוגיה זו.
אבל לכו עם זה עד הסוף. מה פירוש 'המודעה פונה לנשים ולגברים כאחד'?
ואולי, בהפוך על הפוך ובנוסח ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), שאמצה את המנהג לדבר בלשון נקבה גם לגברים, הכוונה היא באמת גם לנשים וגם לגברים?
ועכשיו, תהיו גברים ותציעו את מועמדותכם!
לדעתי זה משהו בסגנון מרב מיכאלי, פנייה לשני המינים דווקא בלשון נקבה כדי להצביע על האפליה שמובנית בשפה.
השבמחקאני הכי אוהב את "עם ישראל שלום" - אתה יודע של מי...
השבמחקהעברית המחודשת עוד לא מצאה פתרון טוב לברכות הפגישה והפרידה. באנגלית יש פתרון מוצלח לדעתי - מילים חד הברתיות חסרות משמעות (hi, bye), אבל למי שרוצה להימנע מדיבור באנגלית יש בעיה.
השבמחק- להתראות - ארוך מדי, וכפי שנאמר - לא תמיד באמת רוצים להתראות.
- פעם ניסו לקצר את זה ל"להת'" - גם בכתב וגם בעל פה (זכורה רויטל עמית שסיימה את תוכניותיה ברדיו "כאן רויטל עמית, שלום ולהת'"). אבל זה לא תפס, וגם כאן קיימת בעיית המשמעות כמו ב"להתראות".
- יום טוב - הברכה העיקרית שנוהגת היום. גם בה יש בעיות: "יום טוב" ביהדות הוא יום חג. ומה אומרים אחרי הצהריים (נהוג: המשך יום טוב, אבל זה מגוחך). ואמירת הברכה הזאת גם מעמידה את הנפרד באור של מאחל איחולים לזולת, וזה לא תמיד נוח ומתאים: לפעמים רוצים סתם להיפרד בלי איחולים.
- בכתב אני משתמש לפעמים ב"להשתמע" שמעתיקה את "להתראות" לתחום הדיבור והכתב.
- אצל חלק מהאנשים נהוגה גם הברכה "כל טוב". אבל לברכה "כל טוב" בעברית יש לפעמים צליל אירוני, והיא גם פחות מתאימה לברכה קלילה שאפשר לומר כשנפרדים בפעם השלישית באותו היום.
היום לפחות אפשר לומר: שנה טובה!
בהקשר לדברים האלה הגבתי בפייסבוק על סרטון בו מופיעה מירב מיכאלי בהתייחסה לשמונה דברים שביבי לא יאמר לכם.
השבמחקאך תגובתי מתייחסת בדיוק לשפת ה"עברית" בה נוהגת מירב מיכאלי: מסכים עם כל מה שמירב מיכאלי אמרה יש לי רק הערה אחת קטנה :די עם הפמיניזם המאוס ואינוס השפה העברית לצרכי הפמיניזם הנשי .אנשים ברבים תמיד יהיו בלשון זכר ,ילדים ברבים תמיד יהיו בלשון זכר תינוקות ברבים תמיד יהיו בלשון זכר וראש המפלגה,הממשלה ,העיר, תמיד יהיו בלשון זכר כי ראש הוא בלשון זכר ולא תצלחנה לשנות את מינו של הראש מזכר לנקבה[היצור הלא נורמלי בעברית ראשת] הדבר היחידי שהצלחתן בנושא הזה זה לאנוס את השפה העברית ואת שומריה אשר משום מה הסכימו עם גחמותיכן ונתנו דרור לכל מיני יצורים מוזרים בשפה על פי השקפתכן הפמיניסטית.ואני מתכוון לאקדמיה ללשון העברית.
עוד בשנות ה70 כתבו מודעה בפעוטון של אוניברסיטת הרווארד : ....To all pregnant persons
השבמחקלא רק בע"פ. גם בכתב. לחברת חשמל היה פעם טופס של המאחרים בתשלום החשבון. כותרת המסמך : "טופס מפגר".
השבמחקשבת שלום ומועדים לשמחה.
פעם, כשהקיבוצים היו קיבוצים הייתה להם שפה ייחודית, בין הביטויים היותר משעשעים: "כביסת ילדים" - תא במכבסה, בו היו שמים את הבגדים המלוכלכים של הילדים ו"תורנות חיסול" (רשימת החברים שאחרי חג תפקידם היה להחזיר את הסדר על כנו).
השבמחקה"ברכה" המוזרה "בוקר טוב" (גם "צהרים טובים" , "ערב טוב" או לילה טוב" וגם - במועדים -- "חג שמח" , "שנה טובה" וכו') ביום יום גם כאשר מדובר באסון, אבל פרטי וכו' שייכים בהחלט לצירופים המוזרים והלא מתאימים - אתה מקשיב לחדשות המבשרות אסון כלשהו ומה אתה שומע?---"בוקר טוב" או "חג שמח" או "שנה טובה" או "שבוע טוב" ואתה (גם את, כמובן) לא יכול(ה) להשתחרר ממשהו שלא מתאים בכלל לנסיבות. הגיע הזמן למצוא מילים יותר "טובות" ו"מתאימות" לנסיבות, שבהן ה"טוב" בוודאי לא מתאים.
השבמחקואיך שכחתם לציין את השלט מאיר העיניים בכניסה לכל בית כלא: ברוכים הבאים
השבמחקקיבלתי אי-מיל עצוב על פטירת חבר קרוב.
השבמחקוהסיום האוטומטי: "שיהיה לכם המשך יום נפלא"
לאחרונה, כאשר בצד השני של טלפון של חברה אומרים לי להתראות בסיום השיחה, אני שואל איפה ומתי?
השבמחקלשאלה למה כוונתי, אני עונה: אמרת לי להתראות ולכן שאלתי היכן ומתי יהיה נוח לך להתראות.
אנשים לא שמים לב למה שהם אומרים.
מה דעתכם לאמץ את ברכת הפרידה הדוסית "חילך לאוריתא" (כוחך לתורה; ואפשר להטות ברבים) או את הברכה הרוויזיוניסטית "בברכת תל חי"? כך אני נוהגת לסיים את הודעות הדוא"ל שלי.
מחקומה דעתכם שנתקדם למשל לקראת ביטול האבחנה בין הטייה מגדרית של פעלים , בזמן עתיד - בעברית ?
השבמחקהתוספת "המודעה פונה לנשים ולגברים כאחד" מחויבת לפי חוק, שהרי הפניית מודעת דרושים לנשים בלבד היא אפליה מטעמי מין (אלא אם המודעה מחפשת דוגמניות לבגדי ים, למשל).
השבמחק