מאת מיכאל (מישקה) לוין
לא מכבר צוין יובל שנים לאחד האירועים המסעירים בתולדות האנושות: נחיתת האדם הראשון על הירח. זה היה ב-20 ביולי 1969.
כילד בתל אביב של שנות השישים עקבתי בעניין אחר המירוץ לכיבוש החלל. בשמונת ימי המסע של החללית אפולו 11 לירח וחזרה רותקתי לטרנזיסטור (כן, זה עם הגומיות שהצמידו את הבטריות לגבו). מדי יום הקלטתי במכשיר הטייפ-רקורדר שלי דיווחים ופרשנויות בשידור ישיר וערכתי סליל בן שלושים דקות שאותו גם ליוויתי בקטעי קישור. לחדר הילדים שלי קראתי 'אולפני ML' והמאזין היחידי הייתי אני. ובכל זאת, הרפתקה זו בישרה כבר אז את עתידי המקצועי – לא עיתונאי או שדרן רדיו אלא מעצב גרפי...
באותה עת הייתי אספן אוטוגרפים חרוץ. אמנם גרתי בארץ מדברית רחוקה, על חופי הים התיכון (ליתר דיוק חוף פרישמן בתל אביב), ובכל זאת הצלחתי אט אט להחתים את האסטרונאוטים האמריקנים של תוכנית אפולו על כרטיסים שנשאו את סמלי החלליות. האוסף שלי החל בטיסה המאויישת הראשונה אפולו 7 (בטיסה המאויישת הקודמת, אפולו 1, נספו האסטרונאוטים וירג'יל גריסום, אדוארד וייט ורוג'ר צ׳אפי בשריפה שפרצה בתא הפיקוד בשעת אימון) והסתיים באפולו 16.
רק אפולו 17, המשימה השנים-עשר והאחרונה בתוכנית, הייתה חסרה בתמונת האוסף שתליתי על קיר חדרי.
רק אפולו 17, המשימה השנים-עשר והאחרונה בתוכנית, הייתה חסרה בתמונת האוסף שתליתי על קיר חדרי.
האסטרונאוטים של אפולו 11 – ניל ארמסטרונג (2012-1930), אדווין ('באז') אולדרין ומייקל קולינס (שניהם ילידי 1930) – היו כמובן הגדולים מכולם. את הקולאז׳ במרכז יצרתי מצילומים שכלל לא היו בהישג-יד באותם ימים. בחוצפתי כתבתי לסוכנות החלל נאס"א ולהפתעתי קיבלתי מהם את לקט התמונות הזה.
לפני כמה שנים נתקלתי בגיליונות של עיתונים ישראליים ששמרתי מיום הנחיתה ושלחתים כשי לניל ארמסטרונג ולבאז אולדרין, בצירוף הדפס הציטוט המיתולוגי של ארמסטרונג:
That's one small step for man, one giant leap for mankind
לבקשתי השיב לי ארמסטרונג את הכרטיס חתום על ידו.
'זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות'. הדפסה במכונת כתיבה על כרטיס, חתום על ידי ניל ארמסטרונג, מונח על גיליון ידיעות אחרונות, 21 ביולי 1969 (אוסף מיכאל לוין) |
באז אולדרין גם הוא הפתיע אותי במתנה יקרת ערך: טקסט מרתק על המסע מלווה בפיסה זעירה של מעטפת ההגנה של ספינת החלל 'קולומביה' בה טסו למסעם ההיסטורי. צוות נושאת המטוסים שאסף אותם לאחר נחיתתם באוקיינוס הסיר פיסות אחדות מהמעטפת ששרדה את השיבה לאטמוספירה, שימר אותן והפכן למזכרות מבוקשות. מכתבים כאלה הודפסו במהדורה מצומצמת ואולדרין חילק (ומאוחר יותר אף מכר) עותקים שלהם.
מכתב חתום על ידי באז אולדרין עם פיסת רדיד 'קפטון' שהיווה את מעטפת ההגנה לספינת החלל 'קולומביה' במסעה של אפולו 11 לירח ובחזרה (אוסף מיכאל לוין) |
בשנות השישים נהגו אנשי סוכנות נאס"א להעניק למשפחות האסטרונאוטים שי: סדרות של מעטפות נושאות בולים שהוקדשו לטיסות ונחתמו על ידי אנשי הצוות ביום הטיסה. מעין פוליסת ביטוח שלצערנו לא תמיד עזרה.
ביולי 2007 ביקר ניל ארמסטרונג בישראל כאורח 'מדעטק', המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. הוא קיים פגישה מרגשת עם תלמידים מחיפה והצפון, סיפר להם על חוויותיו וענה לשאלותיהם. בחוף פרישמן הוא לא ביקר, ועל חולות הזהב של תל אביב לא השאיר ולוּ טביעת כפכף...
ניל ארמסטרונג מבקר בתערוכה 'אין מקום רחוק מדי' שהוקדשה לזכרו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון (מדעטק) |
מיכאל לוין הוא מעצב גרפי שמתגורר בפריז.
גם אני הקלטתי תכניות רבות שעסקו בנחיתה. לפני כ-5 שנים העברתי אותם למחשב. עדיין לא שמעתי אותן שוב.
השבמחקמעניין יהיה להקשיב מה אמרו אז בתכנית "עולם המדע" ואפילו בתכניות דת.
כשאצא לפנסיה ויהיה לי זמן (גילוי נאות : אני כבר 4 שנים בפנסיה) בטח אקשיב ואולי יהיה לי מה לספר.
שבת שלום
וואוו.. כל הכבוד לך.
השבמחקראיתי את הנחיתה בשידור חי בטלוויזיה בבית (שחור-לבן).
השבמחקוואוה. זה מזכרת מעולם שהיה קמצ פחות ממוסחר מהיום. היום כל מזכרת כזו היה נמכרת בזמן אמיתי במחירים אדירים.
השבמחקמדהים, מישקה.
השבמחקבכתיבה המסוגננת והמנוסחת היטב והמרגשת החזרת אותי 40 שנים אחורה. אכן אירוע מרכזי באותן שנים. געגועים לאותם ימים.
מעלה זכרונות יפים.
השבמחקהייתי ילד חובב (מאד חובבני) של אסטרונומיה. הספר היחידי שאני שומר מאז ״אדם על הירח״ ספר בפורמט אלבומי. חשבתי להיות אסטרונום עד שהבנתי את המשמעות של הלימודים הכרוכים בכך. אני זוכר יום שידורים ארוך שהייתי רתוק אליו כמובן. זוכר את הקליפ ששודר באותו יום ״בלדה בין כוכבים״ של שלישיית התאומים.