א. נחום הנביא ומיכה הנבואתי
על שלטי רחובות הקשורים בתנ"ך והשיבושים והמוזרויות שיש בהם כבר הרחבנו כמה פעמים (למשל, כאן 'לומדים תנ"ך ברחוב: שופטים, נביאים ומנהיגים'). הפעם נעיף מבט על הנצחתם של שני נביאים בתל אביב: נחום ומיכה, שניהם תרמו לתנ"ך ספרים קטנים. ספריהם נאספו לקובץ המכונה 'תְּרֵי עֲשַׂר', שמאגד 12 קבצי נבואה קצרים. בזכות היותם מזוהים עם הספרים הקרויים על שמם נקראים הנביאים הללו בפי החוקרים בשם הלא ממש מוצלח 'נביאי הכתב'.
נחום האלקושי היה אדם צנוע. הוא השאיר אחריו בתנ"ך רק שלושה פרקים (47 פסוקים בסך הכול). הוא אכן התנבא על חורבנה של העיר האשורית נינוה, אך מה ניתן להבין מהציטוט המשובש שעל השלט 'עיר דמים, כול כחש'?
הציטוט הנכון של הפסוק הוא זה: 'הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ' (נחום, ג 1).
שמא תאמרו מקרה הוא? לא. כך כתוב בכל השלטים ברחוב.
מיכה המורשתי, 'המכונה מיכה הנבואתי' (מי מכנה אותו כך?) הוא השישי בסדר העריכה של תרי-עשר, אך שלא כמו במקרה של נחום – שם ציין השלט את מספרו של הספר – כאן עובדה בלתי רלוונטית זו אינה רלוונטית. לעומת זאת, זכינו לדעת באיזו תקופה חי מיכה, מה שכנראה לא נחשב רלוונטי בשלט של נחום.
הציטוט החלקי והמשובש, והפרפרזה העילגת שבהמשכו, לקוחים מהפסוק הראשון של ספר מיכה: 'דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם'
ב. רות והר סיני
ועוד בענייני תנ"ך ובסוגת 'ההסבר המובן מאליו'.
כך מסבירים את פשר השמות 'הר סיני ו'רות' בתל אביב: הר סיני הוא הר בסיני, ורות היא גיבורת מגילת רות...
ג. מי היה כהנשטם ואיך קראו לו?
ד. ילין מורנתן
זה לצד זה: מכאן, השלט הפרטי המופרך, שהמציא שם חדש ומעוות לנתן ילין-מור, שהיה ממפקדי מחתרת לח"י וחבר בכנסת הראשונה; ולידו השלט הרשמי, שגורס כי ילין-מור מת בשנת תשל"ט / 1979, בעוד שהלה האריך חיים שנה נוספת ונפטר מן העולם בשנת תש"ם / 18 בפברואר 1980.
אולי זה בגלל שלאחר מלחמת ששת הימים פנה ילין-מור שמאלה, תמך בהחזרת השטחים ובהקמת מדינה פלסטינית.
'הביוגרפיה שלו יכולה להזין ספרי עלילה למכביר, אישיותו היתה רבת סתירות ומרתקת מאין כמוה', כתב עליו יוסי אחימאיר יום לאחר מותו, והוסיף:
על שלטי רחובות הקשורים בתנ"ך והשיבושים והמוזרויות שיש בהם כבר הרחבנו כמה פעמים (למשל, כאן 'לומדים תנ"ך ברחוב: שופטים, נביאים ומנהיגים'). הפעם נעיף מבט על הנצחתם של שני נביאים בתל אביב: נחום ומיכה, שניהם תרמו לתנ"ך ספרים קטנים. ספריהם נאספו לקובץ המכונה 'תְּרֵי עֲשַׂר', שמאגד 12 קבצי נבואה קצרים. בזכות היותם מזוהים עם הספרים הקרויים על שמם נקראים הנביאים הללו בפי החוקרים בשם הלא ממש מוצלח 'נביאי הכתב'.
נחום האלקושי היה אדם צנוע. הוא השאיר אחריו בתנ"ך רק שלושה פרקים (47 פסוקים בסך הכול). הוא אכן התנבא על חורבנה של העיר האשורית נינוה, אך מה ניתן להבין מהציטוט המשובש שעל השלט 'עיר דמים, כול כחש'?
הציטוט הנכון של הפסוק הוא זה: 'הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ' (נחום, ג 1).
שמא תאמרו מקרה הוא? לא. כך כתוב בכל השלטים ברחוב.
מיכה המורשתי, 'המכונה מיכה הנבואתי' (מי מכנה אותו כך?) הוא השישי בסדר העריכה של תרי-עשר, אך שלא כמו במקרה של נחום – שם ציין השלט את מספרו של הספר – כאן עובדה בלתי רלוונטית זו אינה רלוונטית. לעומת זאת, זכינו לדעת באיזו תקופה חי מיכה, מה שכנראה לא נחשב רלוונטי בשלט של נחום.
הציטוט החלקי והמשובש, והפרפרזה העילגת שבהמשכו, לקוחים מהפסוק הראשון של ספר מיכה: 'דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם'
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ב. רות והר סיני
ועוד בענייני תנ"ך ובסוגת 'ההסבר המובן מאליו'.
כך מסבירים את פשר השמות 'הר סיני ו'רות' בתל אביב: הר סיני הוא הר בסיני, ורות היא גיבורת מגילת רות...
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ג. מי היה כהנשטם ואיך קראו לו?
 |
| צילום: איתמר לויתן |
נתחיל בשאלה איך בכלל מבטאים את שמו של הרחוב?
על פי השלט הרשמי: כֹּהַנְשְׁטַם / Kohanshtam; אבל זה לא נכון. באנציקלופדיה העברית – עדיין מקור חשוב ורב-ערך – מנוקד: כַּהְנְשְׁטַם.
ובכלל, לכהנשטם של הרחוב אין שם פרטי ושנת מותו העברית (תרפ"ה) והאזרחית (1920) אינן תואמות זו לזו. ההגדרה 'מלוחמי התנועה העברית בין יהודי רוסיה', מוזרה גם היא.
ובכן, מדובר באהרן כַּהָנְשְׁטָם (1920-1859), משפטן ואיש חינוך, שנודע בניהול 'הסמינרים הפדגוגיים' בעיר גרודנה ומאוחר יותר ב'סמינרים למורים' בקייב, שם גם נפטר ב-1920 או 1921. 'מחנך המחנכים' קראו לו והוא נזכר בהערצה בזיכרונות תלמידיו (ראו צבי שרפשטיין, 'גדולי חינוך בעמנו').
על פי השלט הרשמי: כֹּהַנְשְׁטַם / Kohanshtam; אבל זה לא נכון. באנציקלופדיה העברית – עדיין מקור חשוב ורב-ערך – מנוקד: כַּהְנְשְׁטַם.
ובכלל, לכהנשטם של הרחוב אין שם פרטי ושנת מותו העברית (תרפ"ה) והאזרחית (1920) אינן תואמות זו לזו. ההגדרה 'מלוחמי התנועה העברית בין יהודי רוסיה', מוזרה גם היא.
ובכן, מדובר באהרן כַּהָנְשְׁטָם (1920-1859), משפטן ואיש חינוך, שנודע בניהול 'הסמינרים הפדגוגיים' בעיר גרודנה ומאוחר יותר ב'סמינרים למורים' בקייב, שם גם נפטר ב-1920 או 1921. 'מחנך המחנכים' קראו לו והוא נזכר בהערצה בזיכרונות תלמידיו (ראו צבי שרפשטיין, 'גדולי חינוך בעמנו').
 |
| הבלוג של קובי לידרמן |
ד. ילין מורנתן
זה לצד זה: מכאן, השלט הפרטי המופרך, שהמציא שם חדש ומעוות לנתן ילין-מור, שהיה ממפקדי מחתרת לח"י וחבר בכנסת הראשונה; ולידו השלט הרשמי, שגורס כי ילין-מור מת בשנת תשל"ט / 1979, בעוד שהלה האריך חיים שנה נוספת ונפטר מן העולם בשנת תש"ם / 18 בפברואר 1980.
אולי זה בגלל שלאחר מלחמת ששת הימים פנה ילין-מור שמאלה, תמך בהחזרת השטחים ובהקמת מדינה פלסטינית.
 |
| נתן ילין-מור (העמותה להנצחת מורשת לח"י) |
'הביוגרפיה שלו יכולה להזין ספרי עלילה למכביר, אישיותו היתה רבת סתירות ומרתקת מאין כמוה', כתב עליו יוסי אחימאיר יום לאחר מותו, והוסיף:
 |
| מעריב, 19 בפברואר 1980 |
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאולי הכינוי המוזר "מיכה הנבואתי", נובע מפרשנות, מוזרה עוד יותר, של "מיכה המורשתי" במובן מורשת שלי, ומכאן קצרה הדרך לכנות את מיכה הנביא- "מיכה הנבואתי". (מורשת גת היא עירו של הנביא, והא אף מזכירה בפרק א' בספרו)
השבמחקלפני המון שנים נכנס לקוח חדש לסניף הבנק בו עבדתי בתל אביב וביקש לפתוח חשבון. הפקיד שעבד לידי רשם את פרטיו בטופס פתיחת החשבון ובין השאר רשם את כתובתו- רחוב חבקוק. לאחר כחודש הגיע הלקוח לסיף והתלונן שהוא לא מקבל דאר הביתה. הפקיד ביקש ממנו שוב את כתובתו ואמר לו שכתובתו מעודכנת,רחוב חבקוק. הלקוח ביקש לראות את טופס הרישום ואכן כתובתו הנכונה היתה רשומה בה - רחוב חוה קוק.
השבמחקעד היכן מגיעה הבוּרוּת! לפני כמה שנים ביקש מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן לדעת בשיעור הראשון 'עם מי יש לו עסק'. העביר דפים ריקים לסטודנטים וביקש שיכתבו את סדר הספרים בתנ"ך. ישבה צעירה ליד מבוגרת, הציצה ברשימתה ושאלה אותה: מה, יש נביא בשם תרי עשר?
השבמחקלהגנתו של אותו הפקיד אומר רק, שסניף הבנק היה ליד רחוב הרב קוק בת"א, ומכאן אולי הטעות.
השבמחקדווקא ההסבר ברות ממש מתבקש. שמואל, למשל, הוא גיבור רק של ספר אחד אחד שנושא את שמו. אני בטוח שבשלט המנציח את שמואל הנביא כתוב "איננו גיבור אחד מספרי התנ"ך הנקרא על שמו, ואינו נזכר בו ולו פעם אחת".
השבמחקפעם עמדתי בתור לקלפי בבחירות לפני היה נתן ילין מור שאמר לי 'איזה לבטים לבחור בין טיפוס לכולרה'
השבמחקנתן ילין-מור היה שושבינו ורעו של מנחם בגין. שניהם הנהיגו מחתרות של פורשים מן הישוב הציוני המאורגן, ושניהם דגלו בערוב ימיהם במסירת שטחי לאום לאויב. ההבדל היחיד ביניהם הוא שרק אחד מהם גם הצליח לבצע את זממו.
השבמחקאוי אויי אוייי!!!
מחקכואב הלב - אנשים שנלחמו לממש בית לעם היהודי , ברבות הימים נקראים בוגדים . מי שהכריז על הקמת המדינה וקיבל את תוכנית החלוקה , לו הייתה מתבצעת היה גם הוא מכונה בוגד . אחרי מלחמת ששת הימים כשלקחו את דוד בן-גוריון לסייר בשטחים , הוא ראה את המצב ותגובתו הייתה . אם הערבים לא ברחו , אז תחזירו את השטחים .
השבמחק( לא נרשם בוגדים , אך מי מוסר שטחי לאום לאויב ? )
לא יכולה להסכים יותר.משפט כמו: ..מוסר שטחי לאום לאויב" הוא הסתה לאלימות
השבמחקגלי, לא להסחף! אלו עובדות שמשתמשות במונחים ערכיים. אין כאן שום הסתה לאלימות. מי שיפרש זאת כהצדקה לאלימות ויפעל באלימות, האחריות עליו בלבד.
השבמחקאתה נסחף.המשפט גם לא נכון עובדתית וגם מסית לאלימות.צריך לעצור אותך!
מחקעובדות ????????? שטחי לאום !!! יש לי בעיה עם ההגדרה של השטחים . יש שיגידו משוחררים ויש שיגידו כבושים . במשך כאלפיים שנה השטחים האלה עברו מיד ליד , וגם לפני כן שלטו פה במשך תקופות ארוכות עמים שונים . אז להגדיר שטחי לאום , זה להגיד שאלה שלנו . אבל מה לעשות , עד לא מזמן שטחי הלאום הללו היו במשך כארבע מאות שנה שטחים ששלטו בהם העותומנים . אז זכותם אולי יותר גדולה משלנו להגדירם כשטחי לאום ?ומעבר לכך מי שהם בעלי קרקעות במקום מגדירים את עצמם כפלסטינאים ולא כישראלים . ובוודאי לא כיהודים .אתה יכול להגדיר אותם כאויבים אבל עדיין אתה לא יכול לומר שאין להם זכויות על הקרקע שהם יושבים עליה .
מחק