שיראל חיים פור (Remember) |
מאת טל סגל
ב-7 באוקטובר 2023 סמלת שיראל חיים פור הייתה סמלת מבצעים (סמב"צית) בחמ"ל נחל עוז. שבוע אחר כך הייתה אמורה להשתחרר מצה"ל. כשהחלה ההתקפה על הבסיס, שיראל לא הייתה בתורנות אבל מיד הצטרפה לתגבור החמ"ל. לאחר מספר שעות לחימה היא נהרגה וגופתה נעלמה. כשלושה שבועות מאוחר יותר אותרה גופתה ושיראל, שהועלתה לדרגת סמ"ר, הובאה למנוחת עולם בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, עיר מגוריה. בת עשרים הייתה בנופלה.
שיראל הייתה חיילת ממוצא איראני ומותה הצית את דמיונם של פטריוטים איראנים בכל רחבי העולם שמתנגדים למשטר האייתוללות הנוכחי. הם תפסו את מותה כחוליה ברצף של גיבורות פרסיות, למן המלכה אסתר ועד לנשים איראניות בימינו המתקוממות באומץ נגד החיג'אב, כיסוי הראש שנכפה עליהן בידי משמרות המהפכה.
הומן חלילי (Hooman Khalil) הוא אמן ציורי קיר איראני-אמריקאי המתגורר בלוס אנג'לס ואחד ממובילי המחאה מחוץ לאיראן. סיפורה של שיראל נגע לליבו והוא החליט ליצור בישראל 18 ציורי קיר שמנציחים אותה. שניים מהם נמצאים בירושלים (אחד בתלפיות ואחד על קיר מוזיאון הסובלנות) והאחרים בתל אביב (בקרית המלאכה), בצפת, בנצרת ובנתניה.
בציור זה של שיראל בחר האמן לצטט את הפסוק המזעזע מתוך ספר ישעיהו, ט 4:
כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ
ובציור הזה צוטט תרגום חלקי של פסוק ממגילת אסתר (ד 14):
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
בצילום הבא ניתן לראות את הציור ה-13, שאותו הקדיש הומן לעיר תל אביב בטקס שנערך ב-10 ביוני 2024.
בצד ימין צוירה החיילת שיראל; במרכז, רוכבת על אריה, שהוא סמל לממלכת יהודה אבל גם סמל פרסי עתיק, צוירה קוסאר חושנוש, קשתית אולימפית שבשנת 2022 איבדה את עינה בעת פיזור הפגנה של מחאת החיג'אב; ומשמאל, ציור דמיוני של המלכה אסתר מחזיקה בידה האחת בפרי הרימון (אחד משבעת המינים) ובידה השנייה פרח לוטוס, שגם הוא סמל פרסי עתיק.
ומעל לכל, סיסמת המהפכה: Woman, Life, Freedom / אישה, חיים, חופש...
הומן בתל אביב בעת חנוכת הציור ה -13 (צילומים: טל סגל) |
___________________________________
טל סגל הוא מורה דרך ומומחה לגרפיטי tal.segal2@gmail.com
נהדר
השבמחקעצוב טרגי ומאוד מרגש
השבמחקדמעות על כלשבוי , נרצח והרוג. מתי עם ישראל יאמין להם שהם רוצים מדינת טרור מהנהר עד הים.
השבמחקומתי תאמין שישראל לא רוצה מדינת כיבוש מהנהר ועד הים?, אני לא מאמין, אני יודע גם שקל ונוח להתבצר בנאראטיב הלאומי, לא מספיק לצערי, צריך תגובות יותר מעמיקות ויותר דורשות-מעצמנו מהנ'ל, אחרת לא נצא מזה, זה רק יחמיר, תנחומים לכולם בערב סליחות ואלול זה
מחקאנחנו לא רוצים מדינה מהנהר ועד הים הגדול. אבל אין לנו ברירה אם אנחנו רוצים לשמור על הקיים.זה עצוב אבל זאת עובדה.
מחקלדעתי אמרת קשקוש, במחילה, מה זה 'לשמור על הקיים' אם לא רצון לקיים מדינת (כיבוש) מהנהר עד הים, האנונימי צדק..שבת שלום
מחקפשוט לא יאמן איזו בורות ואיזו אפסות...כאילו שאין לנו שום זיקה, ושורשינו אינם נטועים בארץ הזאת אלפי שנים!! כאילו לא נכתב כאן ספר הספרים שהוא מסד לכל התרבות המערבית, כאילו לא ישבנו כאן ברצף והקמנו ממלכה (ואפילו שתים, ושלוש) אלפי שנים לפני שמוחמד ואיתו האיסלאם בכלל הגיחו לעולם (שלא לדבר על ההמצאה החדשה של "עם פלסטיני" שהשגיו התרבותיים המפוארים, כוללים בין השאר מחבלים מתאבדים , מנהרות תופת, החרבה ושריפה של כל מה שנבנה בעמל של דורות, ברוח (ו"בדם ואש") של "גם לי גם לך לא יהיה" - קינאה ותסכול, ותו לא. לאמץ את הנרטיב השיקרי והמעוות של אויבינו הפלסטינאצים על אימפריאליזם ציוני - "מהנהר ועד הים" (כמה זה,חצי מליון קמ"ר, מי ישמע?) ועוד קשקושים מהסוג הזה. על שכמותכם כתב המשורר הדגול נתן אלתרמן (זה מה-200 ש"ח....)
מחק" …אז אמר השטן: הנצור הזה/ איך אוכל לו. / איתו האומץ וכשרון המעשה /
וכלי מלחמה ותושיה עצה לו/ ואמר: לא אטול את כוחו/ ולא רסן אשים ומתג/
ולא מורך אביא בתוכו / ולא ידיו ארפה כמקדם, / רק זאת אעשה: אכהה מוחו /
ושכח שאיתו הצדק./ כה דיבר השטן וכמו / חוורו שמים מאימה /
בראותם את השטן בקומו / לבצע המזימה" .
א לא הייתי כותב תגובה כ'כ מתלהמת בטור זה שנועד לזכרון אדם, מה הדחיפות לשפוך את כל האג'נדה שלך פה? יהא זכרם של חיילינו ברוך..
מחקאומר רק שההישגים התרבותיים של העם הפלשתיני הם מאבק מתמשך על עצמאותו, בצד תרבות ערבית מקומית, תהא מה שלא תהא, ההישגים של העם הישראלי הם אכן רבים וטובים, אך הם כוללים גם נערי גבעות איתמר בן גביר והרג רב ולעיתים מיותר בצד השני, כפי שניתן לקרוא בחדשות,, לא צריך לעשות אידאליזציה ולא דמוניזציה של אף אחד, זה סכסוך שאפשר לפתור אותו גם באמצעים רציונליים ומי שנמנע מכך אולי הוא המאמץ את ה'נאראטיב' (הקיצוני) של הצד השני,, קצנו בביבי/ם ובסינוואר/ים, ארץ ישראל, על כל צדדיה, תלך בע"ה למקום טוב יותר, בקרוב..
אם ל"מאבק מתמשך על עצמאותו" של העם הפלסטינאי", בדרכים מזוויעות דוגמת מה שראינו לפני כשנה, אתה קורא "הישג תרבותי" - נדמה לי שאין צורך להזדקק לטיעוניך, הם אבסורדיים ומופרכים. מי שחילל טור זיכרון זה, בהבעת דעות פוליטיות הוא אותו גיבור "אנונימי", ומגינו (אתה) שממציאים הצדקות אידיאולוגיות לחמאסניקים המנוולים שרצחו את שיראל חיים פור ז"ל.
מחקאל תיתמם אף אחד לא חילק סוכריות בגטו בטרם המרד שלו באוקטובר,, בכל מקרה אתה שוב מתעקש לקבע פה ראייה חד צדדית של הסכסכוך ולא ראייה כוללת, שהיו שהעירו עליה פה ושם קצרות, מתוך כך שכולנו שותפים לתקווה שהמציאות הזאת לא תחזור על עצמה, וצעירים ויפים יילכו בטרם עת,, דיעותיך ידועות אגב גם מבלוגים נוספים, הבנתי תודה ושלום, אין לי ענין לנהל איתך דיון, בטח לא פה כפי שאמרתי, במקום זה שמוקדש לזכרון!,
מחקאם נותרת בתסכוליך פרוק אותם בלמידת הדף היומי בישיבת עלי הכהן במעלה או במורד מכמש הנביא בהר הברכה או הקללה ליד שכם או איפה שלא תהיה, א..
שטף של דמעות. בביקור בארץ, התרשם המשורר הרוסי בולאט אוקודג'אבה, שכתב את השיר "חיילת". הלחינה ושרה לאריסה גרשטיין , יוצאת בריה"מ, שבין השאר הייתה סגנית ראש עירית ירושלים והלכה לעולם יותר רגוע לפני פחות משנה. "חיילת" (סולדאטקה): https://www.youtube.com/watch?v=gdC9RsFozBg
השבמחק"עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי ובנותיי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב" - והנהגה אין. "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ" - ואלה בנותיו ובניו.
השבמחקיהי זכרה של שיראל חיים פור ברוך. שנזכה להיות ראויים לקורבנה ולקורבנם של כל כך רבים וטובים.
ועוד לא אבדה תקוותנו .
ואין אנחנו עם לבדד ישכון. יש לנו תומכים ומנחמים גם ממקומות בלתי צפויים.
בציפייה לשובם של החטופים כולם. לימים אחרים וטובים. לשנה חדשה עם הנהגה הגונה וראויה לעם הטוב הזה ולמדינה המדממת.
הכותבת היא מתיה קם
מחקאיפה נמצא ציור הקיר בתלפיות?
השבמחקבתלפיות זו יותר כרזה מציור קיר, ברחוב פועלי צדק ליד רהיטי מעיין.
מחקhttps://commons.wikimedia.org/wiki/File:Woman,_Life,_Freedom_in_Talpiot_01.jpg
שיראל חיים פור:
השבמחקגיבורה י ש ר א ל י ת!
היו זמנים... וזו לא התחלה של בדיחה (בדידי הווא עובדה): "ישראלי, אמריקאי ואיראני נכנסים לחדר האוכל בבסיס איראני". וכל השאר היסטוריה טראגית וכואבת. נקווה שמשפחתה של שיראל ז"ל תתנחם בזכרונות טובים ובהנצחה ראויה. אמן.
השבמחקכדאי להזכיר גם את האמנים איתם שיתף פעולה. את הציור עם הקשתת קוסאר ומלכת אסתר יצר יחד עם אמן הגרפיטי הישראלי שיר למדן. הציור השני שגם הוא בקריית המלאכה בשיתוף פעולה עם האמן הישראלי בנצי ברופמן שעשה איתו עוד עבודות גם בנתניה ובנצרת. בקריית המלאכה יש עבודה נוספת חדשה של הומן יחד עם KotArt שמציגה את התרסקות המסוק של ראיסי עם נשים שמפילות אותו באמצעות שערן.
השבמחקעצוב מאוד אבל גם מרגש.
השבמחק