![]() |
גבר עצור! תפילין הנחת? (צילום: טובה הרצל) |
א. כך הולכים המושתלים
תפילין והנחתם נהיו בזמנים הללו עניין אופנתי. ממצווה המכוונת ליחיד, בינו לבין עצמו או בתפילת שחרית בבית הכנסת, הפכה הנחת התפילין לטקס פומבי ('דוכן / עמדה להנחת תפילין') המתנהל בצורה מוחצנת ברחובה של עיר או בבתי הספר.
אני לא זוכר שבבתי הספר הדתיים שבהם למדתי מישהו העלה על הדעת להניח תפילין בכיתה או במסדרונות, ובטח ובטח לא היו 'עמדות'. לשם ההגינות צריך גם לומר שדוכני הנחת תפילין בפרהסיה מטעמם של חסידי חב"ד מוכרים כבר עשרות שנים ואינם תופעה חדשה. מה שחדש הוא שנושא זה קיבל, כנהוג במקומותינו בשנים האחרונות, גוון פוליטי מפלג והפך מקור לסכסוכים ולמחלוקות ולתקיעת אצבע בעין.
הביטוי 'קרקפתא דלא מנח תפילין', כלומר קרקפת (חלק הראש שעליו צומח השיער) שלא מונחים עליה תפילין של ראש, לקוח מהתלמוד הבבלי (ראש השנה, יז, ע"א), כדוגמה שהביא האמורא הבבלי רב למיהו 'פושע ישראל בגופו'. ניחא. בהמשך יש דוגמאות נוספות לפושעי ישראל כאלה, ואחת מהן מעניינת במיוחד:
אמר רב חסדא: זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים. אמר רב יהודה אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם.
ובכן, הדברים הבאים נועדו לבעלי הקרחות שבתוכנו, אלה הנושאים עיניהם מעלה בתחינה אילמת לנס גדילת השיער מחדש. דעו לכם: טורקיה היא לא המקום שלכם. בנוסף לכל הצרות הידועות, המשתילים דורשים מהמושתל לא להניח תפילין של ראש חמישה ימים לפחות (תפילין של יד זה בסדר)! וגם השיער המושתל או המודבק ('כמשל היה לדשא סנטטי על ראשו של המושתל') יוצר בעיה הלכתית של 'חציצה' בין התפילין לבין הקרקפת.
וישנם יהודים תמימים אשר אינם מודעים למכשול זה!
![]() |
צילום: טל סגל |
ג. לא נשכח ולא נסלח
![]() |
מתוך רשת X (ותודה לטובה הרצל) |
ומשהו אחר לגמרי. זוכרים את אסון הר מירון? למה שתזכרו, בסך הכל 45 אנשים שילמו בחייהם על הברדק הישראלי. עברו מאז כארבע שנים, הוקמה ועדת חקירה ונמצאו האחראים, אבל איש לא נתן את הדין בבית המשפט. מי שמכהן היום כיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, היה אז השר לבטחון פנים, ואחרי האירוע קיבל על עצמו אחריות וטבע את מטבע הלשון שמאפיין את ממשלת ישראל הנוכחית: 'אחריות אין פירושה אשמה'.
מי כן אשם? כולם חוץ ממני... תכנית ההתנתקות, השמאל, יצחק רבין וכמובן אהרן ברק והיועמ"שית.
אבל עכשיו סוף סוף נמצא האשם האמיתי: אלה שהעזו להשתמש בסמארטפון ובאינטרנט בהר הקודש מירון!
ד. צדק תחבורתי
![]() |
צילום: טובה הרצל |
ה'דרייוערס' היא כנראה הפרנסה הצומחת ביותר בחצרות החרדים, בישראל ובאמריקה, ומדי פעם אנו נדרשים לה (כאן למשל). מדובר בשירות מוניות לכל דבר, שמתנהל ומתבצע בידי חרדים ('נהגים יראי שמים', בלי סמארטפון ועם פיקוח רבנים). הדרייווערס מסיעים את החפצים בכך על פי כללי ההפרדה המגדרית (נשים, אל תיעלבו. אפשר גם לקבל נהגת על פי דרישה). השבוע הדרייברים גם עלו לכותרות כשאחד מחברי הכנסת של יהדות התורה, משה רוט, ניסה במסגרת המו"מ הקואליציוני להכשיר את מעמדם החוקי.
דעת לנבון נקל שמדובר בפרנסה קלה ונקייה, או מה שקוראים אצלנו כסף שחור, בלי מסים ובלי קבלות. במודעה שלמעלה מצוינת, בין שאר המעלות, 'אפשרות לקבלה'. אפשרות...
ככל הנראה הדרייברים גם לא משלמים על רישיון למונית, ביטוח ועוד שטויות כאלה, אז מה הפלא שמדובר ב'מחירים של פעם'?
מה שעוד יפה במודעה זו יקרוץ לחובבי הלשון העברית: השילוב התלת-לשוני של עברית-יידיש-אנגלית: ממלכע'ס הדרייברים...
מצחיק ועצוב בו זמנית
השבמחק'הייתכן רֶבּ ייִד'? – יתכן, גם יתכן.
השבמחקמלת "היתכן" היא חלק מאוצר המלים היידי ומתועדת, למשל, במילונו התלת לשוני יידי- עברי-אנגלי של הארקאווי מ1928, על כן כל הבטוי הוא יידי למהדרין.
שימו לב גם לכתיב "בסייתא" במודעה המיועדת להסיר מכשול.
מחקולא לשכוח כמובן שהמונית לא מתודלקת וח"ו לא נוסעת בשבת...
השבמחקאוי ואבוי
מחקבנוסף לדוכני הנחת התפילין, יש (לפחות המרום בו אני מתגורר) אנשים המסתובבים בחוצות היישוב עם כשהם עם התפילין על ראשם וידם במהלך שעות רבות.
השבמחקהברדק הישראלי? לדעתי במקרה זה מדובר בברדק חרדי טהור.
השבמחקפגשתי פעם בחור צעיר, חילוני למהדרין, ליד דוכן תפילין של חב'ד. לאחר שסיים את הנדרש, הוריד את הכיפה, החזירו לעובד הדוכן ועלה על אופנועו.
השבמחקשאלתי אותו מדוע הניח תפילין והשיב 'שיהיה. לא יזיק'.
אדם המקבל עליו עול תורה ומצוות מניח תפילין. באמונתו הוא חי. אבל אותו בחור ורבים כמוהו רואים בתפילין מעין קמע בעל סגולה, העשוי להביא לו איזו תועלת, ולמצער, לא יזיק. זו נראת בעיני עבודת אלילים, עבודה זרה, חוסר יושר, 'דיבור לא נכון' כדבר האל על חברי איוב בסוף הספר. 'דיבור לא נכון' - חוסר יושר אינטלקטואלי, הוא, בעיני האל, עבירה חמורה. גם עובד הדוכן המתיר את המעשה ומציע אותו, - במצוות הרבי, - נושא באחריות במה שאינו מזהיר את ה'לקוח' שלו.
בילדותי היו לידינו כמה משפחות של חברי מפ'ם. שמש העמים חי אז בקרמלין והיה נערץ על ידם. אבל בערב יום כיפור היו נשים מהם חובשות שביס והולכות אל בית הכנסת. זה 'ביטוח משנה' כינה אבא ז'ל את המעשה, חוסר יושר, שהוא עניין מגונה אצל האלהים.
שבת שלום
לו יהי שלום ולא מלחמה.
כלומר לפי קבלני הנחת התפילין ותומכיהם, אפשר לעשות את כל הרע, כולל אכילת טריפה, אי-שמירת שבת ושאר כל החובות, אבל הכל נמחק אם מניחים תפילין, שזה הגיון משונה
מחקומה דעתכם על מנהגן של פרוצות בימינו, שלפני שמתחילות 'יום עבודה', הולכות להתפלל בכותל - 'להצלחה' ...
השבמחקגם האופנוען הצעיר וגם הפרוצה מאמינים שהתפילה תעזור להם.
השבמחקאז מי אתה מר עודד פרייליך שתתימר לקבוע מה מגונה אצל האלוהים?
אני מניח שאיציק חזות צרפתי במקור, ובצרפתית אמירת שני האותיות HM נשמעת 'השם'. וזה מקובל אצל היהודים שם.
השבמחקיפה ,
השבמחקאכן בצרפתית האותיות נהגות hash em, תענוג ללמוד משהו חדש...א-מחייה...