יום חמישי, 18 ביוני 2026

סיפורי רחובות: הזאת נעמי, היהודי בלפור, מבצע יכין והכנסת אורחים

א. הזאת נעמי?

צילום: לילי הבר

כמו בערים רבות בישראל, גם בהרצליה יש רחוב על שמה של נעמי שמר, המשוררת, הפזמונאית והמלחינה האהובה והדגולה. אבל איכשהו יצא שדווקא היא, בעלת השם הכי ישראלי, חווה התעללות לשונית (לא מכוונת כמובן) בשמה, כפי שראינו בעבר בבאר יעקב.

מה קשה כל כך לכתוב נכון את השם נָעֳמִי באנגלית? הרי מדובר בשם תנ"כי שיש לו מסורת כתיבה עתיקה Naomiולא נועומי (No'omi) כפי שכתוב על השלט בהרצליה, או 'נוֹמִי' כפי שיש הנוהגים לבטא בעל-פה.

אין צריך לומר שנעמי שמר עצמה כתבה את שמה Naomi.

כריכה אחורית של 'נעמי שמר, כל השירים', לולב, 1967


על הנחרצות שבה כתבתי שאין לכתוב No'omi, ספגתי קיתון של רותחין.

כך למשל, כתבה לי גילה וכמן (בעצמה אֵם לנעמי):

הכתיב NO'OMI אולי נראה מוזר, אבל...

א. זו ההגייה הנכונה של השם (לשיטת האשכנזים והתימנים לפחות).

ב. בתפוצות מסוימות (שוודיה, למשל) זהו גם הכתיב המקובל.

כך נכתב בספר מגילת רות: פירוש ישראלי חדש, מאת גילה וכמן ואביגדור שנאן (קרן אבי חי וידיעות ספרים, 2018):

image.png

מגיב אחר הפנה אותי לפוסט חביב של לא אחרת מאשר האקדמיה ללשון העברית מ-16 בפברואר 2018:

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי'. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִים) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.  
משמעות נוספת של שם העצם נועם היא 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". שימוש בשורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז).  
מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה.  
ולשאלת השאלות: איך הוגים את השמות? כי רבות הן נעמי ונעמה המתקנות השכם והערב את השוגים בהגיית שמן...  
את נעמה אנו פוגשים בספר בראשית. שם מנוקדת הנ' בפתח (a), וכך נהוג להגות את השם גם היום: נַעֲמָה (Na'ama). שימו לב כי ההגייה נְעמה (Ne'ama) נחשבת שיבוש.  
את נעמי אנו מכירים ממגילת רות, וניקוד שְמה פותח ברצף קמץ וחטף קמץ. את הניקוד הזה אפשר להגות No'omi ולפי מסורת הספרדים Na'omi, אך שימו לב כי ההגייה Ne'omi ("נְעוֹמי") נחשבת שיבוש.  
שתפו ותייגו כל נעמי, נעמה, נועם, נעמן אבינועם ואחינועם – כדי לספר להם על המתיקות והנעימות שיש בשמות שלהן ושלהם. ❤️

למדתי מכל זה לא מעט, ועדיין נעמי שמר כתבה את שמה Naomi, וכך לדעתי יש להנציחה.


ב. היהודי בלפור

צילום: איתמר לויתן


עוד שם שיש כמעט בכל עיר גדולה בישראל הוא 'בלפור' (בדרך כלל תמצאו אותו ליד רחוב אלנבי). 

ובצדק! בלפור היה דמות חשובה בתולדות המקום הזה. ה'הצהרה' שנושאת את שמו (הצהרת בלפור), שניתנה בחתימתו ב-2 בנובמבר 1917 כמכתב לברון ליונל רוטשילד, ובו מכירה ממשלת בריטניה בזכותו של העם היהודי לכונן בית לאומי בארץ ישראל, נחשבת עד היום למסמך מכונן חשוב ביותר, הן בתולדות 'המדינה שבדרך' הן בתולדות הסכסוך בין יהודים לערבים. על מקומו של המסמך אפשר להתווכח, אבל אין ויכוח על כך שלורד ארתור ג'יימס בלפור לא היה יהודי (אלא אם כן לעיריית ראשון לציון יש מידע שטרם נחשף).  

לורד בלפור (משמאל) לפני שעבר גיור כהלכה, 1922 (ויקימדיה)


ג. מבצע יכין

עולים ממרוקו מגיעים לנמל חיפה, דצמבר 1961


במושבה הוותיקה מזכרת בתיה (נוסדה בשלהי 1883) יש רחוב ושמו 'מבצע יכין', המציין את המבצע להעלאת יהודי מרוקו לישראל.

מתי היה מבצע יכין אתם שואלים? ובכן, אם להאמין לשלט אז הוא נמשך כמעט מאה שנה, משנת 1861 ועד 1964...

צילום: דוד שי

ברור שנפלה כאן טעות הקלדה וצריך להיות 1964-1961 (ופנייה לאנשי עיריית מזכרת בתיה: כשתתקנו, אם תתקנו, תזכרו גם שעל פי כללי התעתיק שקבעה האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב טווח מספרים מימין לשמאל!).

כמה יהודים עלו אז ממרוקו? לפי השלט: כשמונים אלף; לפי ויקיפדיה: כתשעים אלף; לפי הסכת הספרנים של הספריייה הלאומית: כשלושים אלף...

על פי פרופ' חיים סעדון, באתר של יד יצחק בן-צבי, המספר המדויק הוא: 89,742.


שאלתי את ההיסטוריון ד"ר דוד גדג' מהאוניברסיטה העברית מה המוסכמה המקובלת היום במחקר, וזו תשובתו: 
הטעות בשלט נחמדה מאוד כי יש בה גם 'מן האמת'... יהודי מרוקו החלו באמצע המאה ה-19 לעלות במספרים גדולים לארץ והתיישבו בערי הקודש. לגבי המספרים במבצע יכין. אני מכיר את המספר של סעדון ממקורות נוספים ולכן כתשעים אלף יהודים נשמע משכנע. למעשה מדובר בגל העלייה הגדול ביותר. אחריו נותרו רק כמה אלפי יהודים במרוקו. 

בהזדמנות זו, נחמד לראות את שם הרחוב היוצא מ'מבצע יכין', ששמו 'הכנסת אורחים', לפי ש'בפינת הרחוב שכן הצריף ששימש בית מחסה לעוברי אורח במושבה' (הצריף עצמו כבר אינו עימנו).

צילום: דוד שי

6 תגובות:

  1. רחוב 'הכנסת אורחים' קים גם בתוך שכונת מאה שערים.

    השבמחק
  2. לפי האקדמיה, דווקא No'omi
    https://www.facebook.com/AcademyOfTheHebrewLanguage/posts/pfbid07xSks7dgeASBZ8wkZUodePAnsBGUDuuaYmDwAsZaLHXv5DgL7kdtWEqVJ6o4eoiml

    השבמחק
  3. ההגייה No'omi תואמת מסורת קריאה מושרשת ביהדות ספרד שנחשבת כיום לתקינהן תקנית יותר. הגם שאני כשרני קורא במגילה ובצורה אני קורא בקמץ קטן, אבל בהחלט יש בסיס איתן להגייה בקמץ רחב.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבישי ליוביץיום שישי, 19 יוני, 2026

      אכן, שתי ההגיות תקינות.

      מחק
  4. לא כמעט מאה שנה אלא מעל 100 שנה. כנראה שהצגת המספרים משמאל לימין משכה שגיאה חשבונית

    השבמחק
  5. האקדמיה, שתדאג קודם לעברת את שמה-שלה.
    יש לכתוב מימין לשמאל אם משתמשים במיספור העברי. למשל. תשי-תשיב. אם משתמשים בספרות שלא עברו גיור, יש לשמור על הסדר המקורי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.