א. צרופה
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
צְרוּפָה הוא מושב שיתופי במועצה האזורית חוף הכרמל (ליד חוף הבונים) שנוסד ב-1949. נדמה לי שאנשי המקום קוראים לו צרו-פה במלעיל ולא צרו-פה במלרע (כמו תרופה או תנופה).
היום הפירוש הרווח למילה 'צרופה', מתקשר לחומרים המצורפים לאימייל (attachment), אבל אלה שהעניקו למושב את שמו חשבו על משהו אחר לגמרי. הם חשבו על הפסוק 'אמרת ה' צרופה', כלומר טהורה (אמת צרופה), ללא פסולת וללא סיגים (על דרך צורף כסף). זה הפסוק השלם: 'הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְהֹוָה צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ'.
הבעיה היחידה בשלט שבפתח היישוב היא מראה המקום: הפסוק הזה נמצא בתהלים פרק יח (פסוק לא), ולא בפרק יט (ונתעלם מהגרש המשונה שבסוף יט)...
ב. חדרה על המפה
מתי בפעם האחרונה ראיתם כרישים בחדרה? בכל אופן, הקיץ מתקרב. ראו הוזהרתם...
![]() |
| צילום: טל סגל |
אין זו המצאה או דמיון מפותח. מדובר בתופעת טבע אמיתית שמתרחשת במים הרדודים והחמים שנפלטים מתחנת הכוח 'אורות רבין'.
אבל דווקא לא בקיץ אלא בחורף! מדי שנה בשנה (בין החודשים נובמבר לאפריל) – כך למדתי מהערך 'הכרישים בחדרה' שבוויקיפדיה – פוקדים את חופי חדרה שני סוגי כרישים. חובבי טבע רבים מגיעים במיוחד לחוף כדי לצפות בהם, ואף מעיזים לשחות לצידם.
השחייה לצד הכרישים מסוכנת ביותר ובאפריל 2025 אף הותקף צוללן על ידי אחד מהם ומצא את מותו.
ג. הכל בגלל מסמר קטן
ואם אנחנו בעניין שלטי אזהרה, הרי שתת-סוגה ידועה היא השלטים שלא רק מזהירים אלא גם מבטיחים ענישה הולמת למי ש'רק יחשוב לחנות בחניה שלי'. דוגמאות לכך כבר הופיעו בבלוג לא פעם ולא פעמיים (לחובבי הז'אנר, ראו כאן). בכל זאת, מצאנו חידוש מסוים באזהרה הזאת, שצולמה ברחוב בן אביגדור בתל אביב.
![]() |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
'לא ראיתי מסמרים על המדרכה', כתב לי יוחנן פלוטקין שצילם, 'ומותר לחשוד שבעל העסק רוצה להרתיע את מי שינסה לתפוס לו את החניה, כי מי יסתכן, ומי יצא ויבדוק אם יש באמת מסמרים או לא?'
קצת מזכיר את אלה שחוששים שייקחו להם את האוכל מהמקרר במקום העבודה, ורושמים עליו 'רעל עכברים'...
ד. חרדים לעתיד השכונה
![]() |
| צילומים: דותן גורן |
שכונת רמת אביב, בצפון 'הישן' של תל אביב, צהלה ושמחה. כבר כמה חודשים שמתחמם ומתלהט המאבק בין תושבים חילונים ותיקים לבין חברי 'גרעין תורני' שהתנחלו בשכונה, וחסידי חב"ד שאף הם באו לגור, בבחינת 'חדשים מקרוב באו'.
החילונים נאבקים במה שהם מזהים ניסיונות של הדתה במרחב הציבורי, הזרים למקום ולרוחו, שהגיעו לשיאם בהחלטת העירייה ('כניעה' לדעת החילונים) לבנות בחורשה שכונתית מקווה טהרה – המוסד שהכי פחות נחוץ להם.
כאן אפשר לקבל רקע והקשר למאבקים הללו.
על לוח מודעות ברחוב ברודצקי, ליד קניון רמת אביב, סמוך ונראה ל'מכתש הגדול' שיצר טיל איראני שנפל שם באחת המלחמות שעברנו, הודבקו 'פשקווילים חילוניים'. כנהוג במשכנות הקודש בירושלים ובבני ברק גם הפשקווילים האלה נתלשים ומודבקים שוב. ביחד ננצח!







והייתי רוצה לראות בכמה שכונות ירושלמיות, איפה שהפכו את יום העצמאות לנכבה, פשקווילים שכתוב בהם "חרדים לעתיד המדינה".
השבמחקנו... אז "היית רוצה לראות"... ? SO WHAT. אני , לעומת זאת, "הייתי רוצה לראות" מהו המעיין שממנו שאבת את ה"מידע" על "שכונות ירושלמיות שבהן הפכו את יום העצמאות לנכבה" - רחביה? טלביה? אולי מקור-ברוך, ואולי קריית יובל ואולי בית וגן ואולי שכונת 'רמות'? דווקא התגובה שלך (אנונימי..) מעוררת בי חרדה לעתיד המדינה.
מחקאני פשוט הייתי שם וראיתי פשקווילים בנושר יום העצמאות. פשוט עברתי שם בדרך מתחנת יצחק נבון לקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. שלט נגד חגיגת ה"אסון" שקוראים לו הקמת מדינת ישראל. וגם כתובת קיר כזאת "נמות ולא נתגייס לצבא האויב". זהו, זה המעיין. לא "הארץ" ולא "ערוץ 12".
מחקכמו כן את המילה ׳התיישבות׳ כותבים כך
השבמחקלא. התישבות כותבים כך. היו"ד הכפולה אינה בבחינת "כתיב מלא" אלא סתם שגיאה דקדוקית. גם אם האקדמיייייה (ועד היא מלה מגונה? ) ללשון העבריייית סוברת אחרת.
מחקלמה את קופץ? לא לזה התכוון המגיב 'בצרופה', אלא לכך שבשלט כתוב בטעות 'היתישבות'.
מחקצרופה, לזכרוני, בדומה לצריפין, לפני ההתיישבות היהודית היה פה כפר נכרי בשם "צרפנד"
מחקאף פעם לא אנונימי, המידע מאלי ס"ט, בביקור בסידני אוסטטרליה.
מחקהמקום הראשון לשלט האזהרה הביזארי ביותר שייך בלי ספק לשלט המעוצב, באותיות שילוט מרובעות קלאסיות, שהתנוסס (בעבר?) במתחם הסירות בגני יהושוע בתל אביב.
השבמחקאף אחד לא זוכר מה היה נושא האזהרה. כנראה שלא חניה על המים.
מה שכן זכור הוא האיום הרשמי: העבריין יומת בעינויים.
Exurge Bagatze, et iudica causam tuam!
הבעיה היחידה ב"תיקונו" של בעל הבלוג למראה המקום של "אמרת ה' צרופה" היא, שזה פס' ל"א בפרק י"ח, ולא פס' ל' (לפחות ב-BHS, בתנ"ך בהוצ' חורב, ב'מאגר ספרות הקודש' ועוד)... (-:
השבמחקתודה על התיקון החשוב. לפחות אנחנו מסכימים שמדובר בפרק יח...
השבמחק... אלא שבתנ"כים "המלכותיים", כמו למשל KJV, זהו פס' 30, אינדיד... ככתוב "ויש להם על מי שיסמוכו". https://www.biblestudytools.com/kjv/psalms/18.html
מחקוזאת משום שהתרגום מדלג לחלוטין על פס' א של נוסח המסורה, ועל פתיחת פס' ב - "ויאמר".
במושב צרופה החזיק מאתר הספרים איתמר לוי מחסן רב ממדים.
השבמחקשירת דוד נמצאת גם בשמואל ב. "אמרת ה' צרופה" שם בפרק כב, לא. .
השבמחקבשונה מהבדיחה הבנלית על רעל עכברים, מתהלכת בבתי המדרש בדיחה חריפה ומפולפלת, על בחור בישיבה המניח דברי מאכל במקרר המשותף, והם הולכים וחסרים, כתב על הדברים: פרטי, ולא הועיל, כתב: לא תגנובו, ולא עזר עד שכתב חלב נכרי, ואיש לא נגע בדברים. והלקח עמוק עמוק ...!
השבמחקועל זה אמרו חז"ל: "חמירא איסורא מסכנתא"....(כמדומני שאמרו להיפך!)
מחקהשם צרופה נקבע על ידי ועדת השמות כשם עברי לשם הכפר הערבי סרפנד שהיה שם. צרופה מאותו שורש של צריפין סרפנד במרכז הארץ.
השבמחקל"מוסד לעליה ב" היו 12 מחנות בדרום צרפת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. לשם הגיעו היהודים ממחנות העקורים טרם העלייה לספינות המעפילים (ולא רק - היו עוד פעילויות במחנות). הם נתנו למחנות שמות עבריים, רצוי עם שם דומה למיקומו בצרפת. אחד המחנות נקרא "צריפין" (עדיין לא זיהינו את מקומו).
מחקסרפנד אשר בלבנון כונתה במקרא צרפת, ושכנה מצפון לישראל, ליד צידון. היא נזכרת בסיפורי אליהו הנביא בספר מלכים: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם".
השבמחקהפירושים שניתנו לשם צרופה אינם יכולים להאפיל על הסיבה האמיתית:
מחקהשם צרופה הוא עיברות של השם צרפנד (סרפנד) שהוא שמו של הכפר
הערבי שישב במקום בו הקימו את המושב צרופה.
לא ע״ש צרפת הפיניקית?
מחקמה פשר סמל המדינה על שלט האזהרה מפני הכרישים?
השבמחקיתכן והשגיאה בציון מקורו של הפסוק :"אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו"(תהילים י"ט במקום תהילים י"ח) מעידה דווקא על... בקיאות ולא על בורות. מזמור י"ט בתהילים -החל מפסוק ח' - עוסק בשבחה של התורה: "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי ..."וכך חורז לו דוד משורר תהילים בשבחם של "פקודי ה'... מצות ה'...משפטי ה'... "(וכולם כינויים לתורה) ועל "יראת ה' אומר המשורר "טהורה ,עומדת לעד" (דהיינו "צרופה"). מתקיני נוסח השלט, זכרו את מזמור י"ט (הנאמר גם בפסוקי דזמרה של שחרית דשבת ויו"ט) ולא בדקו עצמם, מול המקור, ונוכחו ששבח זה של "אמרת ה' צרופה", לקוח ממזמור י,ח ומ"שירת דוד", אף שנאמר בסגנון השבחים שבמזמור שאחריו.
השבמחק