את התמונה הזאת קיבלתי מכמה קוראים. אין לי מושג מי צילם אותה והיכן – מן הסתם זו יצירת פוטושופ – אבל זו הזדמנות להכריז על תחרות שאינה נושאת פרסים למציאת כותרת הולמת.
את הכותרת שלי נתתי למעלה. הנה עוד כמה הצעות:
ספסל שידוכים (ישראל מידד)
ספסל בכניסה לרבנות (ברכה עפאים)
הנה שני שירי ספסל שיעזרו לכם לחשוב ומתחברים באופן טבעי לכל תמונה של ספסל...
'הנשיקה הראשונה' (על הספסל בגן / עם עלם חן ביישן). מילים: אברהם בן זאב, לחן: אילן נובקוביץ', שרה גילה אדרי (לא להחליף עם גילה אדרעי מרכבת ישראל) בראשית שנות השישים.
וכמובן, 'ככה סתם' של ע. הלל וסשה ארגוב עם הבית הנפלא:
ככה סתם שוטטנו לנו בשדירות קק"ל
שם בחושך מתלחש זוג על הספסל,
אל מתחת תחתיהם זחול נזחל
בצריחה קפץ הזוג, אולי נבהל.
יאבאיה יאבאיה...
אוי, נורא נחמד, נורא,
אוי, זו תרצה המורה!
הנה שלמה ארצי הצעיר בהופעה:
ושולה אברמסקי הזכירה לי עוד שיר ספסל ידוע – 'העיר באפור' של נעמי שמר, עם השורות הללו:
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור,
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אושיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
ואיך אפשר, שאל גרימי גלעד, בלי 'הספסל שבגן' של ז'ורז' בראסאנס, שתרגם דן אלמגור בשנת 1961, ושרה יעל שרז:
בעלי התוספות
כפי שהעיר האנונימי שלמטה, מדובר בצילום אמיתי אבל לא אצלנו, אלא בטיילת של עיירה בלגית קטנה, שם הציב אמן דני שורה ארוכה של ספסלים מוזרים, ביניהם גם ספסלנו.
הנה עוד כמה דוגמאות:
וזה הספסל החרדי האמיתי של העיר עמנואל (מתוך העיתון נקודה טובה, ניסן תשע"ב, עמ' 3):
 |
| ספסל שידוכים או ספסל גירושים? |
את הכותרת שלי נתתי למעלה. הנה עוד כמה הצעות:
ספסל שידוכים (ישראל מידד)
ספסל בכניסה לרבנות (ברכה עפאים)
'הַמְסַפְסֵל – בְּמוּמוֹ מְסַפְסֵל' (גרימי גלעד).
הנה שני שירי ספסל שיעזרו לכם לחשוב ומתחברים באופן טבעי לכל תמונה של ספסל...
'הנשיקה הראשונה' (על הספסל בגן / עם עלם חן ביישן). מילים: אברהם בן זאב, לחן: אילן נובקוביץ', שרה גילה אדרי (לא להחליף עם גילה אדרעי מרכבת ישראל) בראשית שנות השישים.
וכמובן, 'ככה סתם' של ע. הלל וסשה ארגוב עם הבית הנפלא:
ככה סתם שוטטנו לנו בשדירות קק"ל
שם בחושך מתלחש זוג על הספסל,
אל מתחת תחתיהם זחול נזחל
בצריחה קפץ הזוג, אולי נבהל.
יאבאיה יאבאיה...
אוי, נורא נחמד, נורא,
אוי, זו תרצה המורה!
הנה שלמה ארצי הצעיר בהופעה:
ושולה אברמסקי הזכירה לי עוד שיר ספסל ידוע – 'העיר באפור' של נעמי שמר, עם השורות הללו:
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור,
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אושיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
ואיך אפשר, שאל גרימי גלעד, בלי 'הספסל שבגן' של ז'ורז' בראסאנס, שתרגם דן אלמגור בשנת 1961, ושרה יעל שרז:
בעלי התוספות
כפי שהעיר האנונימי שלמטה, מדובר בצילום אמיתי אבל לא אצלנו, אלא בטיילת של עיירה בלגית קטנה, שם הציב אמן דני שורה ארוכה של ספסלים מוזרים, ביניהם גם ספסלנו.
הנה עוד כמה דוגמאות:
וזה הספסל החרדי האמיתי של העיר עמנואל (מתוך העיתון נקודה טובה, ניסן תשע"ב, עמ' 3):
ספסל זוגי.
השבמחק"משענת אחת לכולם"
השבמחקספ..........................סל
השבמחקהכותרת שלי
השבמחק"ס ל"
לי זה הזכיר את
הרשלה והדג
כל ערב שבת, נהגה אמא של הרשלה לתת לכל אחד מבני המשפחה, דג שלם לארוחת השבת - באחד מימי השישי , לא השיגה האמא מספיק דגים לכולם, קנתה דג אחד גדול וחילקה.
להרשלה נתנה את הראש ואת הזנב כשהם מחוברים בצלחת.
ראה הרשלה, לא אמר דבר והתחיל למצוץ את הבשר מהעצמות.
כשגמר לאכול, אמרה לו אימו: הרשלה ילדי, עכשיו צריך להתפלל.
התחיל הרשלה את התפילה, אמר משפט ראשון, משפט אחרון ,
וענה -אמן- אמרה לו אימו: הרשלה , ילד, כה מתפללים?
ענה לה: כמו שראש וזנב של דג הם דג שלם כך התחלה וסוף
זה תפילה שלמה..
"הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחילה וקושרו באסל" (מסכת פרה, פרק ז משנה ה)
השבמחקהתמונה שהבאת לא נערכה בפוטושופ (ראה כאן: http://cafe.mouse.co.il/topic/2620522/ ובכלל זה דבר טוב לבדוק כאן: http://www.google.com/searchbyimage?sbisrc=cr_1_0_0&image_url=http%3A%2F%2F2.bp.blogspot.com%2F-9sMWUvmbNlk%2FUALgdWQIF8I%2FAAAAAAAAElQ%2FQKgMqFPG7lE%2Fs640%2Fppppppppppppppppppppppppppppppppppppppppppppp.jpg), אבל עסקני הישוב הקדוש עמנואל זכו ונתגלגלה משמים לידם הזכות הכבירה לקבוע תחנות אוטובוס מהדרין שכאלו ברחבי יישובם. לדיווח מצולם על כך בחדשות עמנואל: http://www.emmanuel.022.co.il/BRPortalStorage/a/54/17/09-DhneNGNdMi.pdf עמוד 3 בצד שמאל למטה.
השבמחקאני מציע: תרי עברי ספסלא.
השבמחקאו: סף וסל.
ספסולו?
השבמחקעמנואל???? מתאים יותר לכתוב שהספסלים בתחנה נועדו להפרדה עדתית, אחד לאשכנזים והשני לספרדים....
השבמחקאבל באמת לא רק שם, בביתר עילית שודרגו לא מזמן תחנות אוטובוס רבות, וכולם כמובן עם ספסלים נפרדים
אינכם מבינים.
השבמחקזה ספסל לשימו שמיוחד בתשעה באב.
בבוקר על הרצפה ואחר הצהריים, אפשר כבר לשבת.
אני הייתי קורא לזה "המכשיר הטוב ביותר למניעת ילודה במגזר החרדי"
השבמחקעל הספסל בתל אביב
השבמחקhttp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2759103&forum_id=1364
אבי
- שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה ונשובה...
השבמחק- ס-פסל
- במקום שבעלי תשובה עומדים - אין כסאות!
- השמים כסאי והארץ הדום רגלי
- לא נשאה אותם הארץ לשבת יחדיו
- מופז! תחזיר את המושב!
שתי כותרות צצו ועלו בי כאשר הסתכלתי על הספסל הנ"ל:
השבמחקא) זוג או פרט?
ב)הספסל לשילוש הקדוש (בצד אחד יושב האל, בצד האחר יושב המושיע וביניהם מרחפת רוח
הקודש).
סד"ק - ספסל דו קוטבי
השבמחקאו באנגלית:
B.B. - Bipolar Bench
דוד, אם יורשה לנו לערב בעונ"שך גוי גמור, אבל גוי מקסים וראוי, מתבקש להביא את שירו בן האלמוות של ג'ורג' ברסאנס: Les amoureux des bancs publics. ניתן לראות את ברסאנס שר את שירו זה כאן:
השבמחקhttp://www.dailymotion.com/video/x5nqgd_georges-brassens-les-amoureux-des-b_music
השיר תורגם לעברית על ידי דן אלמגור (הנענ"ש השבוע בהקשר אחר) ומושר על ידי יעל שרז:
http://www.youtube.com/watch?v=6gILCIDVIbQ
שבת שלום מן החפירות הארכיאולוגיות בתל שוכה שעמק האלה,
יובל
בין שיר הזמר העברי שעניינם ספסל אסור לשכוח את "רינה, אני אוהב את השמיים! רינה, אני ואהב אץ הספסל!" האלמותי של נתן אלתרמן
השבמחקובנימה רצינית הרבה יותר - ספסלי הפרדה היו לסמל חזותי ולמטבע לשון בשניים מהגילויים הבוטים של גזענות במאה העשרים:
ספסלי גטו באוניברסיטאות פולניות בין שתי מלחמות עולם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%98%D7%95
וספסלי אפרטהייד בדרום אפריקה של לפני מנדלה, עם ספסלים ל"אירופים בלבד" או "לבנים בלבד" כמו התמונה המפורסמת
http://www.capetowndailyphoto.com/blog/2009/07/whites-only-benches-a-bizarre-era/
א בענטש און א מענטש
השבמחקסף-סל
השבמחקcomment by Hadas Parag:.The Danish artist is Jeppe Hein. The art installations name is Social Benches
השבמחק