השיר-יון עשה היסטוריה (ב): בעקבות 'אוהבי הטבע'

'מן הטנק הגדול, כאן רואים את הכל' (מקור: פרש)

פרקים נוספים בסדרת 'השיר-יון עשה היסטוריה'

א. 'כאן השריונים'
ג. השיעור בהיסטוריה והמצעד לפרטוריה
ד. הזקן רק יתן פקודה

א. 'אנחנו מבני ראשון לציון'

לאחר שעסקנו ברשימה קודמת בגלגולי השיר 'כאן השריונים', נפנה עתה לגלגולים מעניינים לא פחות של שיר טנקיסטים אחר, וגם הוא קשור בחיים חפר, ש'התמחה' בנטילת שירים מוכנים והדבקת מילים עבריות שונות לחלוטין.

אם בימי תש"ח עשה זאת חפר לשירים רוסיים, הרי שבשנות החמישים והשישים היא אלה השירים הצרפתיים. באותן 'ירחי דבש' מוסיקליים הועתקו – בלי היסוס ובלי מצמוץ – שירים רבים מתרבות ה'שאנסון' הצרפתית היישר אל משעולי הנגב הצחיחים (הרחבתי על כך ברשימה שעסקה בגלגולי שיר 'הסיירים', שבמקורו נכתב על מוכר כרטיסים לרכבת התחתית בפריס), או אל הטנקיסטים של חיל השריון, כפי שנראה ברשימה זו.

השיר 'אוהבי הטבע' הושמע לראשונה על הבמה העברית בנובמבר 1959, בתוכנית השנייה של להקת גיסות השריון, שנקראה 'יותר מדי אבק'. תכנית זו, שממנה זכור במיוחד השיר 'אליפלט' של אלתרמן וארגוב, הוכנה ובוימה בידי נעמי פולני. מן הביצוע המקורי של 'אוהבי הטבע' לא שרדה למיטב ידיעתי אף הקלטה, אלא רק תמונה אחת, שהנציחה את ההעמדה בסגנון שהיה אופייני כל כך לפולני.

בחורי להקת גייסות השריון בהעמדת 'אוהבי הטבע', נובמבר 1959
(מקור: שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד בן צבי, 2007, עמ' 182)

תוספת (אוקטובר 2018)

יוסי חלד הצליח לאתר את הביצוע המקורי של להקת גיסות השריון והעלה ליו-טיוב:

מלהקת גיסות השריון הביאה פולני את השיר לתוכניתם הראשונה של 'התרנגולים' (מאי 1961). הנה התרנגולים כפי שהונצחו בסרטון שהוקלט על ידי הטלוויזיה הפלמית בשנת 1963 (הסרט השלם נמצא כאן):

ואלה המילים, כפי שנרשמו בספרו של חיים חפר (חיים חפר מספר ומזמר, כנרת, זמורה, ביתן, 2004, עמ' 27-26):

בני ראשון לציון

למה בחר חפר דווקא בבני ראשון לציון (במלרע, כמובן)? ספק אם הייתה לכך סיבה מיוחדת, וכנראה עשה כן רק משום שזה היה החרוז (הצולע) היחיד שמצא ל'חיל השריון'...

אבל האמת היא, שהצירוף 'בני ראשון לציון' לא הומצא על ידי חפר, והוא קשור בפרשה עצובה: נפילתם במלחמת העצמאות של אחד-עשר לוחמי 'גבעתי', שכולם היו בני ראשון.

ב-9 בינואר 1948 נרצחו חיילים צעירים אלה באכזריות על ידי ערבים מהכפר אבו סוירה, ששכן כמה קילומטרים ממערב לקבוצת יבנה. בתגובה הורה שמעון אבידן, מח"ט גבעתי, על פעולת תגמול בהיקף שכמוהו לא היה עד אז. ב-25 בינואר נכבש הכפר, במה שנקרא לימים 'קרב סוכריר' (בפועל כלל לא היה קרב, שכן תושבי הכפר, שהוזהרו מראש על ידי הבריטים, נטשו את בתיהם מבעוד מועד). בתי הכפר הערבי פוצצו ועל אדמותיו הוקמו לימים המושבים ניר גלים ובני דרום.

אנדרטה באשדוד לזכר 'בני ראשון לציון', אחד-עשר חיילי גבעתי שנרצחו בינואר 1948
(צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

ומשהו על העצים ועל האבנים שנזכרים בשיר.

עץ שקמה ואלון, שמנו לה בחלון...

עץ שקמה עתיק בנתניה (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

אלון מצוי (צילום: יוחאי כורם)

שני סלעים נפלאים גררנו לה הביתה...

אזוב ירקרק יחד עם כל הקיר...

מקורו של ביטוי זה הוא בתנ"ך, שכן על שלמה המלך החכם נאמר 'וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר' (מלכים א, ה 13). ובתלמוד הבבלי (מסכת מועד קטן, כה ע"ב) נרשם הביטוי הנודע: 'אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר'. 

האזוב הצומח בקיר הוא ככל הנראה הצמח הקרוי אזוב מצוי, וידוע יותר בשם 'זעתר'...

אזוב מצוי (הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים)

ועוד שתי הערות על השיר.

השורה המבודחת על 'ריח הזבל ניחוח חציר' נלקחה, כמובן, משירו הידוע של לוי בן אמיתי, 'שדות שבעמק' (1937) (שָׂדוֹת שֶׁבָּעֵמֶק / קִדְּמוּנִי הַלַּיְלָה / בְּרֵיחַ הַזֶּבֶל, / נִיחוֹחַ חָצִיר).

והשורות 'אז בוא נא אלי פרפר נחמד / ושב על כתפו של המג"ד', הן שׂחוֹק על שיר הילדים, הידוע לא פחות, של פניה ברגשטיין: 'בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד'.

ב. המקור הצרפתי: 'אֲבָל הנאהבים האמתיים'

תקליט הפרר ז'אק ובו השיר Mais les vrais amoureux 

הפסנתרן והמלחין פייר פיליפ (1995-1909)

המעקב אחר גלגולו של שיר זה היה הפעם קשה במיוחד.

בשום מקום לא כתבו כמו שצריך את שמו של המחבר המקורי. גם שם המלחין או המלחינים לא היה ברור, ועל שם השיר הצרפתי, שממנו נגנב הלחן, בכלל אין מה לדבר...

אז מיהו 'ס' ואלרי' שאותו רשם חיים חפר כמקור (במקומות אחרים, למשל בספרו של יואב קוטנר שיעור מולדת, 2008, נכתב סרג' ואלרי)? ומה הקשר בין 'ואלרי' לבין 'פ' פיליפ'? לך תמצא מחט בערימת שחת!

הרמז לפתרון החידה היה השם פ' פיליפ. זהו בלי ספק המלחין הצרפתי פייר פיליפּ (Pierre Philippe), שהיה הפסנתרן הקבוע של רביעיית הזמר המפורסמת 'פְרֶר זַ'אק' (Les Frères Jacques), ואף כונה ה'יד החמישית' של הרביעייה... שיערתי שמדובר באחד משיריהם של 'האחים', שבשלהי שנות החמישים הייתה להם השפעה רבה על הזמר הישראלי (ראו עוד בהמשך).

אך הפרר ז'אק הקליטו מאות שירים, ורובם עדיין אינם זמינים באינטרנט. לך תמצא...

המלחינה קלוד ואלרי (1992-1909)

לבסוף נמצאה האבדה, בזכותו של יאיר אבן-זוהר, איש 'זמרשת', שעלה על המקור ותודתי נתונה לו.

מדובר בשיר Mais les vrais amoureux (אֲבָל הנאהבים האמתיים). שיר זה חובר בשנת 1953 על ידי רַמוֹן אַסוּ (Raymond Asso), משורר שאנסון מוערך, שכתב בין היתר לאדית פּיאף (השניים גם התאהבו וחיו יחד) ולרבים אחרים. השיר הולחן על ידי בת-זוגו של אסוּ באותה עת, ואלרי בוסקה (Valérie Bousquet), פסנתרנית וזמרת קברט, ששמה הספרותי היה קלוד ואלרי (Claude Valéry)...

ובכן, ה-C של קלוד ואלרי הפך אצלנו לאות ס', וכך 'נולד' מלחין, שלא היה ולא נברא, ושמו סרג' ואלרי...

אסוּ ובת-זוגו ואלרי הקליטו את השיר ב-1953, ואחר כך, ככל הנראה, מסרו אותו לפייר פיליפ, שעיבְּדוֹ והתאימוֹ עבור הפרר ז'אק.

הנה ההקלטה המקורית של אסו וּואלרי משנת 1953 (תודה ליוסי חלד):

במשך זמן רב ניסיתי לאתר את הביצוע המקורי של הפרר ז'אק, ולשווא. אך בזכות מאמציה של עדנה דגון, שליחת עונ"ש בפריס (ותודה לאסתר לנמן מרדיו אירופה 1), עלינו לבסוף על הביצוע הנדיר, גם הוא משנת 1953 – הקשיבו!

וכאן הקלטה נוספת משנת 1953 בשירתה של זמרת השנסון הצרפתייה סימוֹן לַנְגְלוּאָה (Simone Langlois). 

רמון אסו (1968-1901) על גבי תקליט מבחר השנסונים שחיבר

ומה כתוב בשיר המקורי?

בשום מקום לא הצלחתי למצוא את המילים 'הרשמיות' של השיר. ולכן פניתי לפראנס ויהונתן (חיליק) נדב, ראשי הדסק הצרפתי של עונ"ש, שבאדיבותם תמללו את השיר ותרגמוהו לעברית.

אז ככה זה במקור:

Mais les vrais amoureux

Chanson pour ceci, chanson pour cela

Chanson pour rêver ou marcher au pas

Pour chanter en cœur ou pleurer tout bas

Refrain pour mourir, musique à soldat

Complainte à gémir, couplet de forçat

Y en a quand on veut et pour tous les cas

Mais les vrais amoureux

Ceux qui suivent à deux

Le chemin merveilleux

Qui jamais ne s’oublie

Font bien moins de façons

Ils n’ont qu’une chanson

Qui les suit tout au long de la vie

Et j’ai des chansons pour ciel et enfer

Aves Maria, Crédos et Paters

Bouquets de printemps ou parfums amers

Couplet de mensonges à tordre les nerfs

Refrain pour la peau, refrain pour la chair

Chanson qui vous met la tête à l’envers

Mais les vrais amoureux

Ont toujours bien à eux

Un refrain merveilleux

Qui jamais ne s’oublie

Ils font moins de façons

Ils n’ont qu’une chanson

Qui les suit tout au long de la vie

Chanson que l’on fait pour tromper sa faim

Et puis que l’on vend pour gagner son pain

Couplet dans la nuit perdu le matin

Musique à pleurer sur les traversins

De trop d’inventeurs et trop de chagrins

Refrain d’un seul jour: vous ne savez rien

Car les vrais amoureux

Ceux qui vivent à deux

Le roman merveilleux

Dont leur âme est fleurie

N’ont rien qu’une chanson

Qui les suit sans façon

Tout au long, tout au long de la vie

  

אבל הנאהבים האמיתיים

תרגם: יהונתן (חיליק) נדב 

שיר על הא ושיר על דא

שיר כדי לחלום או לצעוד בסך

כדי לשיר יחד או לבכות חרש

פזמון חוזר כדי למות, מוזיקה לחייל

לגנוח מזמור קינה, חרוז לאסיר

שיר לכל עת ולכל מקרה.

אבל הנאהבים האמיתיים

אלה שהולכים בשניים

בדרך המופלאה

שלעולם לא נשכחת

לא עושים הרבה עניין

יש להם רק שיר אחד

שהולך איתם לכל אורך החיים

ויש לי שירים לשמים ולגיהינום

אווה מריה, קרדו ופאטר נוסטר

זֵרי פרחים של אביב או בשמים מרירים

חרוז של שקרים למרוט עצבים

פזמון חוזר לעור, פזמון חוזר לבשר

שיר שהופך לך את הראש.

אבל הנאהבים האמיתיים

תמיד יש להם עצמם

פזמון חוזר מופלא

שלעולם לא נשכח

הם עושים פחות עניין

יש להם שיר אחד בלבד

שהולך איתם לכל אורך החיים.

שיר שכותבים כדי להערים על הרעב

ושמוכרים כדי להשתכר פת לחם

חרוז בלילה, שאובד בבוקר

מוזיקה בשביל לבכות על הכריות

של יותר מדי ממציאים ויותר מדי יגונות

פזמון חוזר של יום אחד: אתם לא יודעים כלום!

כי הנאהבים האמיתיים

אלה שחיים בשניים

את הרומן המופלא

שנשמתם מלבלבת בו

אין להם אלא שיר אחד

שהולך איתם בלי לעשות עניין

לכל אורך, לכל אורך החיים.

רמון אסו וקלוד ואלרי

ג. משהו על 'פְרֶר זַ'אק'

רביעיית פרר ז'אק, 1959

סיפורו של 'אוהבי הטבע' קשור אפוא לרביעיית הזמרים הצרפתית הנפלאה 'פְרֶר ז'אק' (האחים ז'אק או יעקב). אגב, איש מחברי הלהקה לא נקרא בשם ז'אק, אך היא התבססה על שני אחים אמיתיים – אנדרה בֶּלֶק ואחיו ז'ורז', שאליהם הצטרפו פרנסואה סובראן ופול טורן. הארבעה החלו להופיע כלהקת קברט סאטירי כבר ב-1944, ופייר פיליפ היה, כאמור, הפסנתרן הקבוע, שליווה אותם במשך כעשרים שנה. פיליפ עזב את הלהקה בשנת 1965.

חברי הרביעייה, עטורי השפמים המגוחכים, לבשו בגדי גוף צבעוניים ושילבו בכישרון בלתי רגיל שירה, תנועה מדויקת וגמישה, פנטומימה והרבה הומור. 'האחים' נהנו מפופולריות רבה ובמהלך הקריירה הארוכה שלהם שרו מעל 400 שירים, עד שהפסיקו להופיע ב-1982. שלושה מחברי הרביעייה כבר נפטרו. האחרון שעוד עמנו הוא פול טורן (יליד 1923), שנהג להופיע בבגד גוף כחול-אפור.

הפרר ז'אק, 1968 (מקור: ויקיפדיה)

השפעתם של 'האחים' על הזמר העברי בסוף שנות החמישים ובשנות השישים הייתה עצומה, ובמיוחד על השילוב של שירה הרמונית מכאן, ושל מה שקראו אז 'העמדה' (כוריאוגרפיה) מכאן. השפעתם ניכרה בלהקת הנח"ל, שהחלה אז את דרכה, ובעיקר בפעילותן של רביעיית מועדון התיאטרון, שהוקמה ב-1957 על ידי הבמאי יוסף מילוא, ושל להקת התרנגולים, שהוקמה ב-1961 על ידי נעמי פולני.

ה'אחים' ביקרו בארץ פעמיים. לראשונה בינואר 1960 (כשלושים הופעות!), ובשנייה בינואר 1964. הם אפילו מצאו זמן ללכת להופעה של רביעיית מועדון התיאטרון ולדבריהם נהנו מאוד...

דבר, 2 בינואר 1964

הקלטה משנת 1977 של ערב שירי הפרר ז'אק של רביעיית מועדון התיאטרון

ד. השאח הפרסי או חולשה של בת?

הנה שתי דוגמאות נוספות לשירי ה'אחים' שעברו אלינו בהשאלה מתמדת. השירים הללו בוצעו על ידי להקת הנח"ל כבר בשנת 1959, בתכניתה השלוש-עשרה 'בדרך כלל', שביימה – נחשו, נחשו – נעמי פולני...

השיר Shah, Shah Persan (הס, הס, חתול / שאח פרסי), מוכר אצלנו, באדיבות דן אלמגור, בשם 'חולשה של בת'. כמובן שאין שום קשר בין גרסת אלמגור לבין המקור...

הנה, קודם כל המקור הצרפתי:

וכאן להקת הנח"ל שרה את 'חולשה של בת':

הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת, 2012, עמ' 25

לימים העדיפה רביעיית מועדון התיאטרון לשיר תרגום של השיר המקורי, שנקרא 'שיר השייך האיראני'. המתרגמת היא דפנה אילת. 

ולסיום, שיר מפורסם אחר שעבר 'גיור' כהלכה. le poinçonneur des lilas (מנקב הכרטיסים מתחנת לילך) מוכר אצלנו, באדיבות חיים חפר, כ'שיר הסיירים'. גם כאן אין שום קשר בין המקור לבין הגרסה העברית... על גלגולי שיר זה כתבתי בעונ"ש רשימה מפורטת.

תודה ליאיר אבן-זוהר, עדנה דגון, פראנס ויהונתן (חיליק) נדב.