|
אוי כינרת שלי... אפילו לכינרת כבר אין נוף או מַרְאֶה אלא View |
בשבוע שעבר נערך בראשון לציון '
כנס ראש הממשלה לשפה העברית' תחת הסיסמה 'נותנים כבוד לעברית'.
אין כמו שיטוט בעיר גדולה והצצה בשלטי הרחובות והעסקים כדי לבחון את מצב השפה העברית. העברית וה'אמריקנית' נלחמות זו בזו כבר שנים רבות. יש סוחרים – ובעיקר פרסומאים, גאונים בעיני עצמם – שבטוחים ששמות לועזיים מוֹכְרים טוב יותר בכך שהם יוצרים אשליה שכאן זה לא כאן אלא משהו אחר. זה מכוער, דוחה, ובעיקר מביך.
לא רק ערוצי הטלוויזיה נקראים בשמות הילדותיים YES ו-HOT, ומציעים לנו 'ערוצי פְּרִימְיוּם' ו'פרייבט קוֹלֶקְשֶן'. רשתות האוכל הגדולות נקראות 'מֶגָה' או 'שופרסל-דִיל', וגם אתרי אינטנרט מובילים נקראים: Y-net, NRG או News 1.
מי שיסתכל ביזמות הנדל"ן השונות הפרושות ברחבי הארץ יכול לחשוב בטעות שאנחנו חיים במנהטן או בפלורידה: 'פרויקט Y' בראשון לציון ו'מגדלי YOO' בתל אביב, 'דמרי WEST' באשקלון ו'דמרי CENT
RAL' בנתניה, 'Central Heights' בגבעתיים, ומנרב PREMIUM בהוד השרון, 'אפרידר רזידנס' בחולון, 'חריש SOHO' בעיר החדשה חריש ו'The Garden' בכפר סבא. היכן שנפנה את העין נמצא שלט עילג כזה, שמכריז בקול גדול: פרובינציאליות זה כאן!
מצבן של החנויות אינו טוב יותר. בעבר הלא רחוק פנו בעלי עסקים למשוררים כמו ביאליק, טשרניחובסקי או שלונסקי, כדי שיעזרו להם לבחור שם קולע, וכך נולדו שמות כמו 'אֹסֶם', 'מגד', 'אגד', 'מגדל' ועוד הרבה. אבל בימינו, גם בעלי עסקים גדולים וקטנים סבורים (בטעות), שאם יצטעצעו בשמות מן העולם הגדול יביא להם השם המזויף זרם של קונים מרוצים, שיחשבו בטעות שאת הבמבה או את התחתונים הם קונים במנהטן ולא בפתח תקוה.
אין כנראה הרבה מה לעשות כאן – זה מה יש וזהו פרצופנו
. אך כמובן שאפשר גם אחרת, ובעבר כבר הבאתי בבלוג דוגמאות לשמות עבריים מקסימים, של בעלי עסקים עם מוּדעוּת, יצירתיות ושנינות (למשל, שמות תנ"כיים).
צלמנו
ברוך גיאן חזר משני סיבובים בשליחות עונ"ש. מתברר כי לא רק בצפון תל-אביב (כיכר המדינה כמשל) מלאו חנויותינו שמות לועזיים, אלא גם בשכונת פלורנטין (דרך יפו, רחוב לוינסקי). לעומת זאת, ברחוב הביל"ויים בגדרה זכה ברוך לחוויה מתקנת –
שלטים עבריים מקוריים, כמו שצריך.
הנה תוצאות ביקוריו. תחילה בדרום תל-אביב (יעני, Tel Aviv South).
|
פְיֶסְטָה או פיאַסטה? |
|
אופנת רטאלין |
|
יש בעייה? |
|
תכנית ריאליטי, אלעק |
|
'פונטו' נמצאת ממש ליד 'אספרסו' ו'מנטה' |
וכאן בגדרה, ברחוב הביל"ויים (יש שלטים שוויתרו על הגרשיים ויצרו את רחוב הבילויים):
|
חנות לבגדים מיד שנייה |
|
חנות בגדים בארמית |
|
קצר ולעניין |
|
מרפאת שיניים 'פה אחד' |
|
כפי שאפשר לראות מן המספריים והמסרק התלויים מעל השלט – שחר חפץ הוא סַפָּר |
אני שותף לרגשות שהעלית במאמר, ואף פניתי בנושא לאקדמיה. להלן התשובה שקיבלתי:
השבמחקשלום רב ותודה על הפנייה.
אין חוק המחייב בעלי חנויות להתקין שלטים בעברית.
מועצות מקומיות עשויות לתקן תקנות בעניין הזה, ונדמה לי שבתל אביב אכן תוקנה תקנה כזו.
הבעיה היא שכל חקיקה שתחייב לכתוב בעברית תעלה את השאלה מה מקומה של השפה הרשמית השנייה בישראל – דהיינו הערבית. על כן כל היזמות שהיו בעבר בעניין זה נפלו.
כמובן יש מקום ללחץ ציבורי נגד מי שמשתמש רק בכיתוב באנגלית, וכל המרבה הרי זה משובח.
האקדמיה כשלעצמה מנסה מדי פעם בפעם להתריע מפני השתלטות האנגלית על המרחב הציבורי, אך המלאכה רבה...
בברכה ובתודה
רונית גדיש
המזכירה המדעית
האקדמיה ללשון העברית
במרפאת השיניים מטפלים שלושה רופאים בפה אחד. לפחות ד"ר מלי שולמן היא רופאה אסתטית... (ולמה זה לא בעברית?)
השבמחקבבני ברק, במרכז יש חנות "צעצועי צאצאינו".
מחקולא רחוק, חנות חלוקים "חד וחלוק".
ומעורב, (עברית אידיש), ברח' עזרא חנות משחקים
של מישו בשם שטרן. "הכוכבים של שטרן".
חבל שמן הרשימה המעניינת נעדר פרויקט מתחם אסתוא באוהאוס וילג' בפינת ז'בוטינסקי ויהושע בן נון, שגם בו רכש שר ביטחון מרוצה דירה או שתיים
השבמחקאתחיל ב'מאוחר'--את "פרס ראש הממשלה ללשון העברית " קיבלה- ובצדק- רות אלמגור, הלשונאית של "קול ישראל". בשידור של התחנה העברית בקופנהגן"רדיו שלום" מחרתיים (23.2.2014) אני מברך אותה לקבלת הפרס ואנחנו משוחחים על דרכה מן הביולוגיה שהיא למדה ללשונאית בה"א הידיעה של "קול ישראל", ואתם מוזמנים להאזין. מה שבטוח הוא שאנחנו לא יודעים אם הפסדנו ביולוגית מעולה או נגנית של קלרנית מן השורה הראשונה, אבל בטוח שהירווחנו לשונאית מעולה. מי שזוכר את המערכון של הגששים (מי לא?) על קפיטריה בטבריה ואוירון הדוד יתחיל להבין שליד הכנרת יש צורך דחוף שהבתים יהייו "צמודי קרקע"--לא ידעתי עד כה שבית יכול להתעופף באויר ולא להיות "צמוד קרקע".
השבמחקאני מנצל את ההזמנות החגיגית ומברך את דוד אסף הן ליום הולדתו הפרטי והן ליום הולדת הבלוג. אני מחכה כל השבוע ליום ששי, יומו של העונ"ש. יש לי לפעמים בעייה עם השם--כאשר אני מעביר למישהו שעדיין לא מכיר את העונ"ש - יש גם עדיין כאלה!!-מידע היכן למצוא חומר מסויים, מידע המצוי באתר "עונג שבת" יש כאלה החושדים (בכשר) שחזרתי בתשובה, עד שאני מבהיר שזה השם והכינוי הוא עונ"ש. בקשר לנאצה הנבזית המופיעה בחלק הראשון של הבלוג--ה"אנונימי" המתועב הוא ככל הנראה אותו אדם (או אשה) שכן ביין התגבות הללו מפרידים רק 10 דקות בתאריך הזהה ב-2012. . וככלל--יישר כוחך דוד אסף והמשך ללא לאות במצווה שבה התחלת. תודה
טוב, זה אמנם נדוש, אבל מן הראוי היה לציין בראש וראשונה את ה"אקדמיה" ללשון עברית.
השבמחקוהערה נוספת, גם באיסור על שמות לועזיים יש מן הפרובינציאליות.
הערה קולעת ובמקומה!
מחקהבעיה הזאת קיימת בהרבה ארצות ולא רק בישראל. בצרפת מנסים להלחם בזה דרך חוקים (אבל זה לא עוזר) ,זו מגמה עולמית . בארצות מזרח אירופה זה ״הבון טון״ לכתוב שלטים בשפה האנגלית או בשפה ״מאונגלזת״. אבל גם בארצות כמו בלגיה והולנד השמוש בשילוט אנגלי בחנויות הוא דבר מאד נפוץ . בגרמניה זה פחות נפוץ משום מה. כלומר הבעיה היא לא רק ישראלית.
השבמחקתודה על הפוסט החשוב. השבוע נודע לי שמסעדת הרצל בממילא ירושלים - במבנה בו לן הרצל בביקורו היחיד בארץ הקודש - שינתה שמה לג׳וי. לא ג׳וי - אלא עצב. אותי ואת קבוצות המטיילים שלי הם לא ישמחו יותר. יואב אבניאון
השבמחקבה"י
מחקמיזה ההרצל הזה? מתבולל ואוכר ישראל. למה ביכר במדינתנו הקדושה רק פעם אחד? קחו לדוגמה את הקדוש המר"ן שהלך לעולמו לאחרונה זצוק"ל. המר"ן שהכל מתגמד לעומט הענק הזה. למה שלא יקראו למסעדה הכשרה הזו בהכשר של "בית יוסף" (תעודות הכשרות של "בית יוסף" עם הנחה- רק ח"י אלפים למטרות צדקה והחזקת המשפחות ברוכות הילדים) מאתה ועילך מסעדת "עובדיה" על שמו של הקדוש והצדיק הספרדי?
חייבת לדעת בדחיפות: תגובת האנונימי האחרון היא אותנטית או שמישהו חמד לצון? צריך קישרון לשוני שאפילו רות עלמגור לא יחולה להגיא אליו. עין אליו! לעומט האנק שכתב את התגובה הזאת אפילו הרב אובדיה הוא לו חלום! בתח לא ארצל האוכר ישראל הזה.
מחקזוג נחמד ענו-נימי ובט-כנה :)
מחקטרם חוקק חוק לימודי ליבה
מחקממליץ על עוד סיפור מעניין על פרובנציאליות, מותג "בינלאומי" ושיווק (ואולי גם 15 מיליון ש"ח):
השבמחקhttp://www.news1.co.il/Archive/001-D-327859-00.html.
וחוצמזה, נהנה כל שבת מחדש.
תודה רבה
מזל טוב ליומולדת הכפול. לא תמיד מספיקה לקרוא - אבל הכל שמור אצלי מאז שנרשמתי, כדי לשוב ולקרוא בבוא העת :)
השבמחקהשלטים המאונגלתים אכן מטרידים כבר הרבה זמן. אכן פרובינציאליות. מאידך - צודק מי שאמר לעיל שרק עברית גם לא במקום. במיוחד בערים תיירותיות כמו תל אביב וירושלים. בדיוק כתבו על כך שתיירים בתל-אביב מתקשים בלי הוראות באנגלית בתחבורה, למשל... אהבתי את החוכמעס בגדרה - אבל בתרגום, SOMETHING GETS LOST...
בעיר העברית הראשונה אלטנוילאנד (אפרופו הרצל!!) הקרויה בלשון הקוידש עברית "תל אביב" יש גם שכונת "יוקרה" (כמה שאני שונא את המילה הסנובית הזו!!) הנקראת "סי אנד סאן"-עד לאן הגיעו אבות ואמהות העיר שאישרו את הדבר הנורא הזה. בלשון הרחוב המשתרשת קוראים לזה "איכס".
מחקאת שמות השכונות ממציאים היזמים והקבלנים
מחקבן-יהודה הקים את חברת "שפה ברורה" שהיתה המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון, ושממנה התפתח "ועד הלשון העברית" שמטרתו הפצת הלשון העברית. איך השמות הנאים הללו התגלגלו ל"אקדמיה" אין לי מושג.
השבמחקכבר אמר מי שאמר (מי?) שתל אביב חולמת בלילה שהיא ליד גדת ההאדסון ומתעוררת בבוקר ליד הג'יפה של הירקון.
נער הייתי וגם זקנתי וגרתי במקומות רבים מספור. אבל, כעת אתם מבינים מדוע כאשר מדובר על "הבית", אצלי זה תמיד יהיה בגדרה?
השבמחקאני יודעת שאי אפשר להלחם בשפות לעז. הסוחר רוצה למכור ו"עמך" אוהב לקנות בלעז. מבחינתי והמחאה השקטה שלי - כאשר אני יכולה, ולצערי זה לא קורה לעיתים קרובות, לבחור, אבחר בחנות ששמה עברי. מה דעתכם? מי העלים את השם "שופרא-סל" לטובת סופר-סל, ולמה "טיב טעם" יכול להיות שם עברי ונדמה לי שהחנות די מצליחה.
השבמחק