בועת הנדל"ן היא, כידוע, אחת הבעיות החברתיות והכלכליות הגדולות שלנו, ואנו לא נוכל לעמוד מנגד ומדי פעם נתרום את חלקנו הדל לפתרונה.
קודם כל שיר מחאה. 'אף פעם לא תהיה לי דירה' הוא שיר טרי וחדש מהתנור, שחיבר והלחין קובי לוריא, ושר איש הרוק-אנד-רול, שאול לוריא (לגמרי במקרה, הבן שלו).
'השיר מדבר בעד עצמו', כתב קובי, 'הסיכוי של הדור הצעיר להגיע לדירה בכוחות עצמו הוא בערך כמו הסיכוי שיהיה כאן שלום, והלוואי ואתבדה גם כאן וגם כאן. אם לא ניתן להם סיכוי להסתדר בכבוד כאן, הם יסתדרו – שם. לכן, למי שיאמר שהשיר רועש, אענה ששיר כזה צריך לצעוק. השיר לא מומלץ להאזנה למתפרנסים ממונופולים ומפנסיות תקציביות ומג'ובים פוליטיים תפורים וכו' על חשבון הציבור. השיר לא נוגע להם'.
ועכשיו, כשאנחנו יודעים שלילדים שלנו – לפחות לרובם – אף פעם לא תהיה דירה, הנה שתי הצעות אטרקטיביות של דירות הסמוכות לאתרים קדושים.
א. הכי קרוב לציוּן מרן
רון חרמוני-להט ביקר לא מכבר בירושלים וכשעבר ליד בית הקברות בסנהדריה, שם נקבר בראשית השנה (ג' בחשוון תשע"ד), מרן הרב עובדיה יוסף, הוא שם לב לשלט הזה:
הדירה, ציין רון, נמצאת בבנין הצמוד לכניסה המערבית (הראשית) של בית הקברות, ואכן משקיפה על הקבר. אפשר להניח ש'זה כבר לא אקטואלי' והדירה כבר נמכרה...
ב. דירת נופש עם נוף לרשב"י
את הצילום הבא צילמתי לפני כמה שנים במירון, ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, והוא מדבר בעד עצמו.
הערה לשונית קטנה: קובי לוריא תמלילן מחונן ומוכשר, אבל גם הוא (כמו רבים לפניו, כולל לאה גולדברג ויהונתן גפן) טועה בניקוד המלה נמל, שאינה מתחרזת עם 'חשמל' אלא, נניח, עם 'ברכת הגומל'.
השבמחקלמגיבה גליה, שתי הצורות נכונות. גם נמל בקמץ תחת ה-מ וגם נמל עם צירה תחת ה-מ.
מחקובכן, "תכלת מתחת ותכלת מעל אנו בונים פה נמל".