ברוך הבא: טיול בירושלים של מטה

שובך היונים העתיק במרתף ביתו של הקונסול ג'יימס פין

כתב וצילם ברוך גיאן

אני גר בירושלים ומסייר בה כבר שלושים שנה ויותר ועדיין יש מקומות בעיר שהם נסתרים, ממני ומאחרים, ומצפים לגילויים. ההכרה בכך, שאף פעם לא אצליח להכיר את כל אתריה של העיר הזו משמחת אותי. מאז התיישבתי כאן לא עובר שבוע שאני לא לומד בו משהו חדש עליה.

ירושלים היא לא רק עיר של מעלה אלא גם עיר של מטה, לא רק במובן המטפורי אלא גם במובן המילולי. כולם מכירים את מנהרות הכותל, את נקבת השילוח ואת מערת צדקיהו, אבל 'העולם התחתון' של ירושלים כולל הרבה יותר מאלה. לכבוד יום ירושלים ניכנס לחמישה אתרים תת-קרקעיים לא כל כך מוכרים, וגם הם מספרים את סיפור ירושלים לדורותיה.

א. בית המאסר במגדל דוד

לפני כמה חודשים סיפרה לי אילת ליבר, מנהלת מוזיאון מגדל דוד, על החלל התת-קרקעי הנמצא בתחום המוזיאון ובעתיד –אם יגויס מספיק כסף – גם יהיה חלק ממנו (לפי שעה החלל סגור לביקורים). זהו חלל עצום – חמישים מטר אורכו ותשע מטר רוחבו – שנערכו בו חפירות על ידי עמית ראם מרשות העתיקות. החלל צמוד למבנה המשטרה העות'מני המכונה 'קישלה' והוא נבנה על ידי הטורקים בסוף המאה ה-19 כדי שישמש למגורי חיילים. הבריטים השתמשו גם הם במקום כבית מעצר ועל הקירות הנתגלו כתובות גרפיטי של עצורים. הארכאולוגים גילו שם גם בריכות עתיקות מימי הביניים, שכנראה שימשו לצביעת בדים. מי יודע, אולי הצַבָּעים שהוזכרו במכתביו של הרמב"ן עבדו כאן...

הממצא הקדום ביותר שהתגלה בחלל החדש-ישן, ולדעתי הוא מרעיש למדי, הם שרידי החומה הקדומה שנבנתה בימי המלך חזקיהו במאה ה-8 לפני הספירה. כמו כן ניתן לראות שם את שרידי החומה הראשונה (החשמונאית) ואף שרידי קירות שהיוו תשתית לארמונו של המלך הורדוס.

ב. בית החולים של ההוספיטלרים

אנו פונים לרובע הנוצרי של העיר העתיקה, דרך רחוב דוד, הלא הוא הרחוב הססגוני של השוק, שראשיתו בשער יפו וסופו בכניסה להר הבית. במרכז הרחוב נמצאים עד היום שרידיו של בית חולים בן כתשע מאות שנים, שראשיתו בתקופה הצלבנית. המבנה הנאה מסתתר מאין רואה, מאחורי שערי מתכת ירוקים. בית החולים היה לבו של מתחם – המוכר היום בשם 'מוריסטן' (מילה משובשת מפרסית, שמשמעותה בית חולים) – ובו הוקמו גם כנסיות וגם אכסניות לעולי רגל נוצרים. בית החולים הצלבני הוקם על ידי מסדר ה'הוספיטלרים', ששמו מלמד על מטרתו: נזירים שקיבלו על עצמם טיפול רפואי בעולי הרגל. עם תבוסת הצלבנים נדדו ההוספיטלרים לרודוס ולבסוף קבעו את מרכזם במלטה. דגל מלטה מונף עד היום ברחוב המוריסטן ולידו גם פינת הנצחה למסדר המפורסם. 

מתחם מוריסטן פעל עשרות שנים כשוק של ירקות ופירות, ובשוליו גם בתי קפה ומסעדות. בשנת 2000 נסגר המקום ורשות העתיקות ערכה חפירה קטנה ובדקה את החלל התת-קרקעי. שטחו הכולל של בית החולים הצלבני היה כ-15 דונם, ומה שניתן לראות היום הוא חלק זעיר בלבד מהמכלול הימי-ביניימי המקורי. איכות הבניה מעולה והקמרונות היפים ומזכירים את 'אולמות האבירים' בעכו. עתה יש תכניות להקים במקום מסעדה חדשה שתשתלב במבנה המרשים.

ליד אתר ההנצחה להוספיטלרים ודגל מלטה יש  שער שבעבר שימש כניסה לבית הספר לותר (הכתובת Luther schule חקוקה בכניסה). אם מבקשים רשות בנימוס, אפשר להיכנס לרחבה ובצדה הדרומי ניתן לראות, מבעד לחלונות, את החללים הצלבניים.

מקור: ויקיפדיה

ג. אבן הפינה של כנסיית הגואל

לא הרחק ממתחם מוריסטן נמצאת כנסיית הגואל הלותרנית. לאחרונה נחנך במקום מתחם תת-קרקעי נאה שנחשף מתחת לכנסייה. ראשיתה של הכנסייה בשנת 1869 כאשר יורש העצר הפרוסי, פרידריך השלישי, שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ הגיע גם לירושלים והניח את אבן הפינה לכנסייה. הייתה זו אבן פינה של ממש – אבן מלבנית ושטוחה והיא הונחה לצד החומות הרומיות והביזנטיות העתיקות, שהקיפו את המתחם הקדום שהיה מקדש לאפרודיטה ואחר כך כנסיית הקבר. בכנסייה יש גם מוזיאון קטן ובו מוצגים הממצאים שהתגלו. הכנסייה עצמה נחנכה ב-1898 על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני, שבמסעו זה גם פגש את בנימין זאב הרצל.

אבן הפינה של הכנסייה היא חלק ממסלול מחודש שפתוח למטיילים בתמורה ל-15 ש"ח. הנכנסים יוכלו לטפס כ-180 מדרגות ולזכות בתצפית על העיר העתיקה, שלדעתי היא הטובה והיפה ביותר. כמו כן ניתן לבקר בקלויסטר (חצר המנזר) מהתקופה הצלבנית.

כשנצא משערי הכנסייה החוצה, היישר לתוך מתחם חנויות הבדים והמזכרות של המוריסטן, נחפש את חנותו הסמוכה של בילאל אבו-חלף. בתוך החנות הותקנה רצפת זכוכית ומתחתיה נמצאים שרידי הכנסייה הצלבנית סנטה מריה לטינה, שהוקמה במאה ה-12 מתרומות סוחרים איטלקים.

ד. הכנסייה היוונית של מאסר ישו

מקום זה נמצא בוִיָה דולורוזה, 'דרך הייסורים' המפורסמת של ישוע, שעמוסה בכל כך הרבה סמלים ומיתוסים, מקצתם מנוגדים וסותרים.

כך למשל בשאלת מקום הפְּרֵטוֹרְיוּם (כלומר מקום המשפט), שבו נאסר ישוע, נשפט והורשע. בעוד רוב הנוצרים סבורים שמקומו סמוך להר הבית, התחנה הראשונה במסלול, סבורים היוונים-האורתודוקסים כי הוא נמצא במקום אחר. בשנת 1906 הם הקימו כנסייה במקום זה שבו יש חדרים וגומחות שנחצבו בסלע. המקום מרשים אך רק מעטים מגיעים לבקר בו. לאחרונה הואר המקום בצורה נאה ועתה ניתן לראות בבירור את סימני החציבה בין חללי הסלע.

ה. שובך היונים הרומי של חסידי קארלין

לסיום נצא מן העיר העתיקה ונגיע ל'בית ברכה', מוסד חינוכי לבנות של חסידות קארלין-סטולין, השוכן ברחוב עובדיה 24 בשכונת 'כרם אברהם' שבצפון-מערב העיר. בעבר זה היה ביתו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין שנבנה בשוליה של ירושלים החדשה, ואילו היום נמצא הבית בלב שכונה חרדית לכל דבר.

פין הקים כאן את ביתו בשנת 1855 ולידו חווה חקלאית, שבאמצעותה ביקשו בני הזוג פין לספק תעסוקה לבני היישוב הישן בירושלים. בשנות השמונים נמסר הבניין לחסידי קארלין, שהתחייבו לשמר את הבניין על פי הנחיות רשות העתיקות והעירייה. ואכן, השימור מפתיע לטובה. מנהלי המקום מסבירי פנים ומאפשרים לאורחים ולמטיילים לבקר בו.

מי שיגיע למקום יכול לבקש מהשומר בכניסה להיכנס לאולם של כרם אברהם, שם מוצגות תמונות שצילמה אן פין, רעייתו של הקונסול, ובחצר תמונות מודפסות על אבן מימי הקמתם של הבית ושל המפעל. לימים, בתקופת המנדט, הוקמה סביב הבית שכונת 'כרם אברהם' .



מתחת לבניין הכניסה הראשי התגלה חלל מקומר בעל קירות עבים ומחוררים. מתברר שהיה זה שובך יונים קדום מהתקופה הרומית, הקרוי בלטינית קולומבריום. כמה מדרגות מוליכות אל החלל העגול ובו עשרות כוכים קטנים שנחצבו בקירותיו. לימים הפך הקולומבריום לבור מים ועדיין ניתן לראות את שרידי הטיח.