א. אותה גברת בשינוי השלט
ברחבי פתח תקווה – כתב לי גרי רשף – וכנראה גם בערים אחרות בארצנו, מתנוססים זה זמן רב שלטי חוצות ובהם נראים שני צעירים, הוא והיא, הממלאים שחוק פיהם ולשונם רינה. הצעירה הזו היא אחת, שמה בר רפאלי.
ומעשה שטן, שמחמת השחוק והרננים הגיעו השניים לידי קלות ראש, ובשיפולי מִפְתח חולצתה של העלמה ניתן להבחין בשולי חזייתה, דבר הנותן לשם עירנו משמעות אירונית-עירונית.
ב. קוצו של יוּד
הורים יקרים, ילדים חביבים, מי יעזור להנהלת 'סופרלנד' – פארק השעשועים בראשון לציון, שקופתו התרוקנה לאחר חופשת הפסח – לרכוש את הגופן של האות י' (ולא להשתמש בגרש מביך)?
ג. הישמרו לנפשותיכם...
עם חילופי העונות הגיעו גם מבצעי החיסול.
והמקום הכי קשוח בארץ הוא כנראה ברמת השרון. ראו כמה חשוב הניקוד...
ברחבי פתח תקווה – כתב לי גרי רשף – וכנראה גם בערים אחרות בארצנו, מתנוססים זה זמן רב שלטי חוצות ובהם נראים שני צעירים, הוא והיא, הממלאים שחוק פיהם ולשונם רינה. הצעירה הזו היא אחת, שמה בר רפאלי.
ומעשה שטן, שמחמת השחוק והרננים הגיעו השניים לידי קלות ראש, ובשיפולי מִפְתח חולצתה של העלמה ניתן להבחין בשולי חזייתה, דבר הנותן לשם עירנו משמעות אירונית-עירונית.
וכיוון שפתח תקווה קרובה מעט לבני ברק, כמהלך תחום שבת, היה כנראה מי שהציץ
ונפגע. התכנסה מועצת גדולי הפרסום, והוחלט להסיט מעט את שולי החולצה ולכסות את מה שהפרהסיה אינה נאה לו. העיקר שלא יגידו על בר רפאלי את מה שאמרו על גילה מ'שיר השכונה': 'מלפנים היא מתפתחת / היא לובשת כבר את זה'.
דא עקא, שגם בכך לא סגי, ולפי שחמתה מרובה מצילה, כוסה שלט החו(ל)צות היטב היטב. החרפה הוסרה, וזהו סוף ה(מ)חזה.
ולמי שטחו עיניו לראות, ואינו מבחין בין עיקר וטפל – מציין גרי – הפרסומת היא למשקפי שמש.
צנזורה זו כבר נדונה בעיתונות ובמרשתת, והובאה כאן רק כדי להגדיל תורה ולהאדירה.
צנזורה זו כבר נדונה בעיתונות ובמרשתת, והובאה כאן רק כדי להגדיל תורה ולהאדירה.
ב. קוצו של יוּד
הורים יקרים, ילדים חביבים, מי יעזור להנהלת 'סופרלנד' – פארק השעשועים בראשון לציון, שקופתו התרוקנה לאחר חופשת הפסח – לרכוש את הגופן של האות י' (ולא להשתמש בגרש מביך)?
צילומים: ענבל הורן |
ג. הישמרו לנפשותיכם...
עם חילופי העונות הגיעו גם מבצעי החיסול.
ירושלים (צילום: ברוך גיאן) |
רחוב אלנבי, תל אביב (צילום: עסל חייקוב) |
ראש פינה (צילום: יוסף חרמוני) |
והמקום הכי קשוח בארץ הוא כנראה ברמת השרון. ראו כמה חשוב הניקוד...
צילום: הלל סומר |
לא יודע אם זה היה ברצינות אבל "הצעיר" שמצולם לצד הדוגמנית הוא:
השבמחקסולן להקת אירוסמית', סטיבן טיילר בן ה-68
ואולי גילוי הטפח נועד להסיח דעת ת"ח מכך שהמשקפיים הם מסין ולא מבירת אשכנז.
השבמחקhttp://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-e204758c3709341006.htm
אמנם טוב לדעת את העקא, אך צ"ל "דא עקא"...
השבמחקהחיסול התחיל בקיבוצים. מי שגדל בקיבוץ מכיר את הביטוייים המיוחדים לקיבוצים: "תורנות חיסול" = תורנות לפנוי והחזרת הסדר אחרי מסיבות, "כביסת ילדים" = כביסת (בגדי) ילדים ועוד...
השבמחקמי לא זוכר את הפינה במטבח: "בישול ילדים"
מחקאלי, טעות! החיסול התחיל בסדר פסח, שבאופן מסורתי מציין: חסל סדר פסח. ואז קוראים לתורנים, ורק טבעי שהתורנים נקראים לחסל. חלס! נגמר ה'סדר', מחר צריך להגיש ארוחת בוקר...
מחקחשבתי שתקום זעקה, שגם בחיסול יש הפרדה בין גברים לנשים, ויש הבדל בין תל אביב לראש פינה. רק ירושלים נשארה מאוחדת וטוטאלית.
הכל בעיני המתבונן. יש מי שמסתכל בציניות על כיסוי הטפח אצל בר רפאלי, ויש שמסתכל על חפצון האשה בשביל למכור משקפי שמש.
השבמחקtefach megule limkor mishkafayim?
מחקבמסגרת עבודתי בתאגיד המים של ירושלים , הגיחון . יוצא לי לסייר במזרחה של העיר ושם נתקלתי בגרש המחליפה את היוד , שם נראה לי מקור השיבוש .
השבמחקמאד מצחיקה, הצנזורה הזאת. כך לפחות מראים לנו כותבי הרשימה הזאת. נו, מה כבר אפשר לצפות מעיר שקרובה לבני ברק החשוכה? הם לא כמו הנאורים, שמסוגלים להנות מתמונה טובה ופתוחה (תרתי משמע). אלא, שעקב פיגורי וחשכת דעותי, ברצוני להציע פרספקטיבה אחרת. הרי ברור לכל שמפרסמי התמונה החשופה אינם מתכוונים להציג בפנינו אמנות טובה, אלא למכור לנו. או ליתר דיוק: לקנות אותנו. עולם הפרסום פונה לדחפים הפרימיטיביים ביותר, ולמכנה המשותף הנמוך ביותר, כשכל תכליתו לשטוף את מוחנו, כדי שנקנה את מה שאיננו זקוקים לו כלל ונשלשל לכיסם סכומים נאים (שיחזירו להם גם את הסכומים הנאים ששילמו לפרזנטורית הנאה,המפורסמת היקרה שלהם). אז חלק מהטכניקות הפרסומיות הן שקופות: כמו בחירת הפרזנטורים, גודל השלט וכדומה. וחלקן סמויות, כגון חשיפה יענו מקרית של חלק הגוף שאמור למשוך לא רק את העין אלא גם את היצר, שישלח את ידו של הקונה אל הכיס, ויקנה את המשקפיים כשברצונו לקנות את המייצגת אותם. או אם זו אישה, היא תקנה את המשקפיים כי הייתה רוצה להיות מושכת כמו הגברת בר, הסלבית, המפתה במרומז. ואז נשמר את הדימוי העצמי של האישה כזו שצריכה לפתות ולרצות את הגבר. ואז, יחד עם הגלוי והסמוי המרומז, באה כותרת המבטיחה את הזוג השני חינם. סליחה, מפרסמים נכבדים, לא הבנתי: איזה זוג נקבל חינם? - משקפיים? פרזנטורים? או אולי תאומי צביה? אז החפצת האישה, העצמת דימויים משפילים שלה וניצול היצרים הסמויים של הקונים הפוטנציאליים בתוך מסגרת קפיטליסטית שעיקרה העשרת המוכרים, היא האמנות הפתוחה והנאורה. ומי שמעז להתנגד לכך הוא חשוך ופרימיטיבי. אכן, לו יהי חלקי עמהם.
השבמחק