א. על החיים ועל המוות
יוסף חרמוני נמשך להיבטים הפילוסופיים של השילוט. זה לא מכבר פרסמתי כאן תמונה שצילם בקיבוצו אילת השחר, בצומת בית העלמין וה'מסיבה', ועתה הפנה יוסף את עדשת מצלמתו לשילוט בקיבוץ אשדות יעקב (איחוד).
כישורי חיים – שמאלה;
ומי שנעדר כישורים בסיסיים כאלה – שיואיל לפנות ימינה. לבית העלמין...
ב. התותח הקדוש עומד על הראש
בחוף ימה של תל אביב, בין פרישמן לבוגרשוב, מול המקום שבו עגנה ב-22 ביוני 1948 אניית הנשק של אצ"ל 'אלטלנה', הוצבו שני מיצגי זיכרון. האחד רציני וחמור סבר, האחר – משועשע. השתלבותם יחד יוצרת, כנראה מבלי משים, אפקט אירוני, שלא לומר קומי.
מצד אחד, לוח הזיכרון ל-16 החללים אנשי אצ"ל (שמותיהם של שלושה חיילי צה"ל שנספו אינם מוזכרים באנדרטה זו); ולא הרחק משם – פסל של דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הזמנית, שנתן את הפקודה, עומד על הראש...
ג. שטיפת החבירים
השילוט הזה, בעמדה של שטיפת מכוניות ליד קבר נבי סמואל, נכתב כנראה באווירת 'גשם גשם מיטפטף'...
ד. ניצול הזדמנות
יוסף חרמוני נמשך להיבטים הפילוסופיים של השילוט. זה לא מכבר פרסמתי כאן תמונה שצילם בקיבוצו אילת השחר, בצומת בית העלמין וה'מסיבה', ועתה הפנה יוסף את עדשת מצלמתו לשילוט בקיבוץ אשדות יעקב (איחוד).
כישורי חיים – שמאלה;
ומי שנעדר כישורים בסיסיים כאלה – שיואיל לפנות ימינה. לבית העלמין...
צילום: יוסף חרמוני |
ב. התותח הקדוש עומד על הראש
בחוף ימה של תל אביב, בין פרישמן לבוגרשוב, מול המקום שבו עגנה ב-22 ביוני 1948 אניית הנשק של אצ"ל 'אלטלנה', הוצבו שני מיצגי זיכרון. האחד רציני וחמור סבר, האחר – משועשע. השתלבותם יחד יוצרת, כנראה מבלי משים, אפקט אירוני, שלא לומר קומי.
מצד אחד, לוח הזיכרון ל-16 החללים אנשי אצ"ל (שמותיהם של שלושה חיילי צה"ל שנספו אינם מוזכרים באנדרטה זו); ולא הרחק משם – פסל של דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הזמנית, שנתן את הפקודה, עומד על הראש...
צילום אלון גלעדי |
ג. שטיפת החבירים
השילוט הזה, בעמדה של שטיפת מכוניות ליד קבר נבי סמואל, נכתב כנראה באווירת 'גשם גשם מיטפטף'...
צילם: ישורון פישר |
ד. ניצול הזדמנות
ובינתיים ברובע היהודי בירושלים העתיקה.
כל אחד – במיוחד אם הוא חסיד או חסידת חב"ד – יודע שחב"ד הם מספר אחד, בישראל, בעולם וביקום. ולכן נכתוב זאת פעם אחת, וליתר בטחון נוסיף עוד פעמיים 1.
כל אחד – במיוחד אם הוא חסיד או חסידת חב"ד – יודע שחב"ד הם מספר אחד, בישראל, בעולם וביקום. ולכן נכתוב זאת פעם אחת, וליתר בטחון נוסיף עוד פעמיים 1.
אגב, לפי סדר הבתים, זה אכן רחוב חב"ד 11.
צילום: רון חרמוני להט |
דוד אסף השלום והברכה,
השבמחקחג שמח. אני חברת קיבוץ אשדות יעקב איחוד. השילוט "כישורי חיים" הוא שמו של מרכז יום לאנשים מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מאד. זוג המילים "כשורי חיים" מובן לכל מי שגר בעמק הירדן ומכיר את מרכז יום זה. הגברים והנשים בחלקם משולבים בעבודות בקיבוץ, שעה שעתיים ביום, הרבה מאד חברים וחברות מתנדבים לעבוד עימם. ירדנה אמסלם שבנה הוא אחד החוסים, חיפשה מקום לסוג מרכז יום כזה, ואני גאה לומר שאשדות יעקב איחוד הסכימה. מזמינה אותך לבוא ולראות כשאתה באזור. המרכז עובד רק בימי חול. תבין שנחמץ לי הלב כשראיתי את עדשת מצלמתו של יוסף חרמוני. בטוחה שלא היו לו כוונות זדון. תודה . שרה בארי אשדות יעקב איחוד.
לחברה מקיבוץ אשדות יעקב איחוד, שלום וצום קל ונעים בפסח.
מחקנחמץ בי לבי - כחמץ של פסח נהיה - למקרא היחמצות לבך למראה הצילום שפורסם ב"עונ"ש", ובו שלט ההכוונה בקיבוצכם.
איני מבין על מה נחמץ הלב. האם לגלגתי? האם ביזיתי או גיניתי?
כך היה המעשה: ביליתי בצימריאדה של קיבוצכם, אשר שמה "נהרא", כידוע לך. היה זה הביקור השני תוך חודש בחדרי האירוח הנפלאים של "נהרא". נפלאותם החזירה אותנו אליהם בשנית, ארבעה שבועות לאחר הביקור הראשון בקיבוץ היפה והפורח, אשדות יעקב איחוד, אי"א.
בין שאר החוויות היפות באשדות איחוד - קיבוץ מצליח ויפה, שניכרת בו אהבת המקום וטיפוחו, ועל כך החמאתי לאשדותים בשמחה - יצאנו לטיול כרכרה מלכותית עם ישראל ברקאי. מומלץ לכל קוראי השורות האלה. בדרכנו לאורווה של סרול, צדה עיני את שלט ההכוונה המדובר, ובו הצירוף המעורר חיוך עצוב-שמח, מחשבות על ההפכים המרכיבים את חיינו, ויצר חיובי ללחוץ על אייקון הצילום של הטלפון החכם מאוד.
כך עשיתי. השלט המצולם, ובו גם השתי ההפנייות, זו שאל "כישורי חיים" וזו שכיוונה הפוך, אל "בית העלמין". הצירוף של שתי אלה, כך הבזיקה בי מצלמת הלב שלי, הוא עדות חמה המעלה, כאמור, חיוך טוב והגיגים רבע-פילוסופיים אודות פניהם הרבות של החיים. דאָס איז דער גאַנצע מעשה, כפי שאמרו ותיקי אי"א קיבוצך ואיה"ש, קיבוצי שלי.
אני מציע לחברה שרה להחליף את חמיצות הלב בחיוך טוב. החיים קצרים מדי מכדי לבזבזם על חמץ ו/או חמיצות. עתה, משהפסח עומד בפתחנו או דוהר אליו, הבי נסלק חומץ וחמיצות ונרבה חיוך. כך נקבל את פניו של הגלעדי-סבא. אליכם, מן הסתם, יגיע הוותיק הזה בתחילה, בדרכו איילת השחרה, לאחר שיירד מגלעדו הסמוך אליכם.אני אדאג לו לקפה. נשבע אני ביקר לי מכל, הוא עט הפרקר שלי.
ואת, אנא, חכי לו ליד השלט הנאה הזה, המעורר חיוך ורבע הגיגון פילוסופי, העניקי לו כוס טרום-ראשונה, והסבירי לו את שהוא יודע, אף שלא תמיד יישם.
וכך אמרי לו: אלינקה, לא בקנאות, לא כמו מול נביאי הבעל. בחיוך, בליטוף. כך תבוא הגאולה. בעזרת השם ובסיוע הרבנות הראשית.
לוח הזיכרון ל-16 החללים אנשי אצ"ל......זה מה שנקרא פייק ניוז, אחד מלוחות הזיכרון השקריים , אולי ארבע שמות מתוך ה 16 שנהרגו, היו על האוניה אלטלנה, חלק מההרוגים אלו עריקים שעזבו את העמדות בחזית באשדוד, חלק אחר הרוגי כפר ויתקין
השבמחקהרעיון הבסיסי להציב אנדרטה לבוגדים שניסו בכח הזרוע לבצע מהפכה צבאית במדינה דמוקרטית בת חודש וסיכנו בכך את המפעל הציוני כולו הוא FAKE NEWS. ובדרך, כפי שכתב פרופ' אסף, רצחו שלושה חייל צה"ל ולא טרחו אפילו להזכיר זאת. בקיצור, הגיע הזמן שיד-זכרון שקרית זו תוסר.
מחקמומלץ בחום: הספר "אלטלנה" של אורי ברנר.
אגב, הבדיחה הידועה על כך שה"אלטלנה" היתה טובעת עוד בדרך ארצה לו כל המתימרים להיות עליה אכן שטו בה, מבוססת על דיווחו של מפקד האניה, לנקין: בעמודים 300,307 ו-316 בספר "סיפורו של מפקד אלטלנה" הוא מספר על 940 איש שהפליגו בה. אלא שבסיום הספר מפורטים שמותיהם של כל "אנשי אטלטלנה" - 410 בסך הכל. זה מה שנקרא "יישום מעשי של הכזב הקדוש".