השבוע נחגוג את יום כיפור ומטבע העניין נדבר הרבה על אוכל, על סעודה מפסקת ועל צום. מה טבעי יותר מאשר פוסט על חידושים בתחום המזון.
א. חומוסיות בארצנו
שימו לב לציור שמתחת לכתובת 'אנה מבסוטה חמדאללה' (יעני, אני מרוצה בעזרת האל). מזכיר לכם משהו?
אכן, זו מחווה לחיילת הנח"ל מהשטר המפורסם של חצי לירה, שהונפק בדיוק לפני שישים שנה, בשנת 1958...
את סמל הנח"ל החליף לב, וברקע, משום מה, מטר של טילים ופצצות...
בחיפה, לעומת זאת, החומוס קורץ לעולם החסידות באוקראינה.
ב'חומוס ברדיצ'ב' שבעיר התחתית כבר ביקרנו בעבר כמה פעמים (כאן וגם כאן), אבל החומוסיה הזו משנה את מיקומה ואת אדרתה בכל פעם מחדש.
הדלתות אמנם היו סגורות, אבל השלט הצבעוני, העטור ברמזי מגן דוד, מכריז על 'חומוס ומאכלי עדות'. מעניין לאלו עֵדות הם מתכוונים?
עוד חומוסיה נחמדת יש בחיפה, בשכונת הדר הכרמל, ושמה 'דובנוב'. המוטו של המסעדה: 'מקום טוב לשבט'...
ומעיר אבישי ליוביץ':
ב. בירתנו המאוחדת
ברחוב הלל 10 בירושלים מוצעת בירה לוקל-פטריוטית. בירה אחת לשני עמים...
ג. בירה או בורי?
ואם כבר בעסקי בירה, הנה 'בירות ים' שאותה אפשר לשתות או לאכול רק בג'לג'וליה.
ד. קוזברא טחון
'כוסברה טחונה' אפשר למצוא בכל מקום, אבל 'קוזברא טחון' יש רק בחנות תבלינים בעיר הבדואית רהט.
ה. מיהו קרפיון יהודי?
בלב רובע קז'ימייז' האופנתי שבקראקוב, ברחוב שירוקה (הרחב), יש מסעדה ושמה 'אריאל', המשתבחת בהיותה מסעדה יהודית (ובלשונו המשובשת של השלט: 'בית קפה יהודית מסעדה' או 'מסעדה-בית קפה יהודית'). בתפריט, שגם בו יש שיבושי כתיב ('גבינה עוגת'), אפשר למצוא אווז וברווז וגם 'קרפיון יהודי'.
מעניין אם הקרפיון הוא יהודי על פי ההלכה, במובן זה שאמו יהודייה או שנתגייר כהלכה.
א. חומוסיות בארצנו
חומוסייה חדשה, עם קריצה לשכנינו הפלסטינים, נפתחה בשוק לוינסקי בתל אביב, ושמה בישראל 'מבסוטה'.
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
שימו לב לציור שמתחת לכתובת 'אנה מבסוטה חמדאללה' (יעני, אני מרוצה בעזרת האל). מזכיר לכם משהו?
אכן, זו מחווה לחיילת הנח"ל מהשטר המפורסם של חצי לירה, שהונפק בדיוק לפני שישים שנה, בשנת 1958...
את סמל הנח"ל החליף לב, וברקע, משום מה, מטר של טילים ופצצות...
בחיפה, לעומת זאת, החומוס קורץ לעולם החסידות באוקראינה.
ב'חומוס ברדיצ'ב' שבעיר התחתית כבר ביקרנו בעבר כמה פעמים (כאן וגם כאן), אבל החומוסיה הזו משנה את מיקומה ואת אדרתה בכל פעם מחדש.
הדלתות אמנם היו סגורות, אבל השלט הצבעוני, העטור ברמזי מגן דוד, מכריז על 'חומוס ומאכלי עדות'. מעניין לאלו עֵדות הם מתכוונים?
 |
| צילום: טובה הרצל |
עוד חומוסיה נחמדת יש בחיפה, בשכונת הדר הכרמל, ושמה 'דובנוב'. המוטו של המסעדה: 'מקום טוב לשבט'...
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ומעיר אבישי ליוביץ':
שנינויות בנוסח 'מקום טוב לשבט' מעידות כנראה על קרבה גאוגרפית לאיזה שבט צופים, כפי שמדגימה פיצריה רמת-אביבית.
 |
| צילום: אבישי ליוביץ' |
ב. בירתנו המאוחדת
ברחוב הלל 10 בירושלים מוצעת בירה לוקל-פטריוטית. בירה אחת לשני עמים...
 |
| צילומים: מנחם רוזנברג |
ג. בירה או בורי?
ואם כבר בעסקי בירה, הנה 'בירות ים' שאותה אפשר לשתות או לאכול רק בג'לג'וליה.
 |
| צילום: יפתח מזור |
ד. קוזברא טחון
'כוסברה טחונה' אפשר למצוא בכל מקום, אבל 'קוזברא טחון' יש רק בחנות תבלינים בעיר הבדואית רהט.
 |
| צילום: יפתח מזור |
ה. מיהו קרפיון יהודי?
בלב רובע קז'ימייז' האופנתי שבקראקוב, ברחוב שירוקה (הרחב), יש מסעדה ושמה 'אריאל', המשתבחת בהיותה מסעדה יהודית (ובלשונו המשובשת של השלט: 'בית קפה יהודית מסעדה' או 'מסעדה-בית קפה יהודית'). בתפריט, שגם בו יש שיבושי כתיב ('גבינה עוגת'), אפשר למצוא אווז וברווז וגם 'קרפיון יהודי'.
מעניין אם הקרפיון הוא יהודי על פי ההלכה, במובן זה שאמו יהודייה או שנתגייר כהלכה.
 |
| צילומים: ישראל ויינגולד |
מעניין איך 'גבינה עוגת' מגיע לגבינת פסח בתרגום לאנגלית. ואריאל (בעל המקום?) כנראה מברדיצ'ב'(עיין במרק), ואולי יש לו גם חומוסיה...
השבמחקבצד הלועזי של התפריט בקרקוב, מרק אריאל קרוי ברדיצ'ב. מעניין אם הוא קשור לחומוס מחיפה...
השבמחקחומוס ברדיצ'ב נהדר.
השבמחקאפשר הכוונה בקרפיון יהודי לגפילטע פיש...
השבמחק1) sernik pascha בפולנית זה עוגת גבינה לפסח
השבמחקבעברית נשארה רק עוגת הגבינה (המשובשת) ובאנגלית רק הגבינה לפסח.
2) למה נגרע חלקם של קוראי העברית ונמנע מהם לאכול צ'ולנט יהודית לתיאבון?
איפה ראית במילה 'בירתנו' שבשלט המסבאה ברח' הלל רמז לבירה לשני עמים?
השבמחקאני דוקא חושב שהמילה ברבים 'בירתנו' כוונתה בירת האינטרנציונל, ואתה סתם נציונליסט...
(ואגב, אותו עם שאתה כה חפץ ביקרו אמור להמנע משתיית אלכוהול, כך שוודאי אין לו עניין לחלוק אתך כוס בירה)
ואני לא הבנתי מה זה יין כשר שבסוף התפריט באריאל. ביינות אין ליהודים שום תפריט מיוחד מלבד זהירותם שגוי (או יהודי אתיופי) לא יגע ביין. האם הברמנים בבית-קפה היהודית שומרים נגיעה ביין?
השבמחקכנראה יין מבושל
מחקאו יין כשר ולא יין שיוצר ע"י גויים. ולנועה, גם יהודי מחלל שבת הופך יין (בכיקר יין לא מבושל) לנסך.
מחקשכונת הדר הכרמל, הופכת להיות מעין הפלורנטין של חיפה. היא מקום מושבן של קומונות בוגרים ושל הרבה צעירים. אולי לכך הכוונה ב"שבט".
השבמחקייתכן שה"שבט" בדובנוב, רומז למרכז הישן של בני עקיבא בדובנוב 7?
השבמחקמוזכר בפרושים.
השבמחקגד – יש אומרים: כוזברא
ראב"ע במדבר יא ז.
אין הכי נמי; גם אבן שושן מזכיר בין שאר המקורות שהוא מביא, "ערבית: כזברה" , [הכ' והב' מנוקדות בקובוץ]
מחקצלי אווז עם קינוח של גבינה עוגת = אוכל יהודי כשר למהדרין (בהשגחת הקרדינל)
השבמחקוכשר ל9סח!! איזה מישמש אה
מחקקרפיון יהודי הוא מתכון מפורסם מאלזס ומזרחה . מה שמכונה ידייש קארפ
השבמחקhttp://kitchenbazar.over-blog.com/article-yiddish-korp-carpe-a-la-juive-63518501.html
https://www.cuisinealafrancaise.com/fr/recettes/poissons-et-fruits-de-mer/carpe-a-la-juive
איך יודעים שהקרפיון יהודי? צריך לבדוק אם הוא נימול או לא. מה פשוט מזה. מצד שני, אם הוא נימול, ייתכן גם שהוא מוסלמי, ויש גם נוצרים נימולים. בעיה.
השבמחקקרפיון יהודי הוא כנראה זה שנולד כשהוא כבר ממולא, עם גזר על הראש...
השבמחקהייתי בקראקוב לפני כעשר שנים, והמסעדות ובתוכן אריאל, לא היו כשרות. אולי היום ישנן שם מסעדות עם הכשר.
השבמחקיש לבדוק כדי שלא יכשלו בהן חו"ח מאנשי שלומינו. יאכלו ענבים וישבעו...
יאכלו "ענווים"!
מחקקוזברא טחון - מגיע כפי שרואים בשלט, מכך שבערבית המילה מופיעה גם כן בלשון זכר:
השבמחקובתעתיק: "קוזברא מטחון" (ולא מטחונה)
כאשר אתה מקבל בקבוק יין סגור הרי הוא כשר .
השבמחקגם בשלט על החומוסייה "מבסוטה" בת"א נפלו שגיאות. צ"ל "אנא מבסוטה אלחמדללה" (אנא שמשמעותו אני ולא אנה, אלחמדללה שמשמעותו השבח לאל ולא חמדאללה שהוא אולי שם פרטי ושם משפחה בערבית. ע"ע שמו של ראש ממשלת הרש"פ.
השבמחקמסעדת אריאל בקרקוב מכשילה
השבמחקיהודים שומרי כשרות.
המסעדה לא כשרה !!!!!
דמות הנחלאית על השטר בעיצובם של האחים שמיר ויעקב צים
השבמחק