יום שני, 27 במאי 2013

אוקראינה בארץ ישראל: רחוב כי טוב, חומוס ברדיצ'ב ואומן 17

מצבת קבורתו של ר' משה אב"ד קיטֶב (נפטר 1738), הראשון שהכיר בגדולתו של הבעש"ט (צילום: דוד אסף, 2012)

א. פעמיים כי טוב

בשכונת תל ארזה שבירושלים יש רחוב ושמו 'כי טוב'. על שם מי או על שם מה קרוי רחוב זה?

עו"ד יפעת רווה, שהעירה בפוסט קודם על קיומו של הרחוב, הפנתה לאתר הרחובות של עיריית ירושלים, שם מוסבר כי הרחוב קרוי על שמו של הרב אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב, שחי באוקראינה בראשית המאה ה-18, עלה לארץ ישראל ב-1747, נפטר בירושלים בשנת 1761 ונטמן בהר הזיתים.

דבריה נענו על ידי מגיב, שגרס כי טעות בידה ובידי העירייה, והרחוב נקרא על שמו של אליהו כי טוב (מוקוטובסקי), סופר חרדי פורה, שבין ספריו הידועים 'ספר התודעה', 'איש וביתו' ועוד. הוא שלח אותה לרחוב כדי להיווכח בכך במו עיניה.

יפעת לא התעצלה. היא נסעה לרחוב כי טוב (היוצא משדרות בר-אילן) וצילמה את השילוט, כולל מדבקות אנטי-ציוניות נגד ההשתתפות ב'בחירות הטמאות'.



אמנם הספק הותר, אבל עדיין נשאלת השאלה מיהו בעל מדרש המקומות קיטוב = כי טוב?

העיירה עצמה נקראת קוטי (Kuty), ובמקורות העבריים היא נקראת 'קיטעוו' (קיטֶב) או 'קוטעוו' (קוּטֶב), ואף פעם לא 'כי טוב'. למיטב ידיעתי, הראשון שהמציא את המדרש הזה היה מחבר חרדי ושמו יעקב שלום גפנר, שבשנת תשכ"ח, לאחר גילוי קברו של הצדיק בהר הזיתים, פרסם ספר ושמו 'אור כי טוב'.



השם 'רחוב כי טוב' הוא נחמד וראוי, ויכול לעמוד גם בזכות עצמו. ככלות הכל, הוא מזכיר את מעשה הבריאה, שכל יום שבו הסתיים בקריאה: 'וירא אלהים, כי-טוב'. אז למה צריך לתלות אותו במדרש מקומות מאוחר ועקום כל כך?

אגב, להפתעתי הגדולה התברר לי כי עוד איש חשוב נולד בקיטב, והוא חבר הכנסת לשעבר הרב חיים דרוקמן...

ב. חומוס ברדיצ'ב

ואם כבר אנחנו באזור חיוג אוקראינה ועוסקים בעולם החסידות, הנה תמונה שצילם יונתן לרנר במרכז חורב בחיפה:


למרות שקשה לדמיין, אני בטוח שאת החומוס הזה, הכשר למהדרין, אפילו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אוכל.


ג. אומן 17

ולסיום, את התמונה של קופת הצדקה הנחנחית הזו שלח לי בן לנדאו, שצילם אותה בחנות למזון מהיר בירושלים. את הספרה 17, הרומזת למועדון הלילה הירושלמי המפורסם, הוסיף, כנראה מישהו אחר (לפי הצבע השונה של הדיו), עם חוש הומור.


10 תגובות:

  1. אני כן רובוט27 במאי 2013 בשעה 13:07

    מה שמשך את תשומת ליבי במודעת השנורר מאומן הוא הכתוב (מלשון כתיבה - לא קשור לר' גרשון) בראש הפתק.
    בהמשך לנוהג המסורתי לכתוב בס"ד (בסייעתא דשמייא, דהיינו: בעזרת (שוכן) שמים) הוסיף השנורר גם "ובהשתדלותיכם" (העלגות במקור). האם אין הוא סומך על עזרת שוכן מרומים? או שסתם אינו מסתפק בכך...

    השבמחק
  2. בעקבות הפוסטים שלך על שלטי שמות רחובות, התחלתי לשים לב אליהם בעיר מגוריי - ירושלים. מדהים איזה "אוצר" של טעויות יש בהם, בעיקר בניקוד השמות.

    השבמחק
  3. אצלנו בשכונת רמות יש גם "פיצה אונגוואר". כשנתקלתי בזה חשבתי: פעם פעם, כשרצו לתת לפיצריה שם מושך, נתנו לה שם איטלקי (רימיני או טיבולי או כיו"ב); אחר כך, כשהפיצה כבר נתפסה כמוצר אמריקאי, השתדלו לתת לה שמות שמתקשרים עם ארה"ב (קלינטון וכדומה); אבל פיצה שמקשרת אותנו אל עיר בסלובקיה? זה חידוש!

    (למעשה, השם לקוח משם השכונה, קרית אונגוואר, שנקראת כך הודות לתרומתו של הרב מנשה קליין, המכונה "הרב מאונגוואר", לבניינה).

    השבמחק
    תשובות
    1. רק תיקון קטן; אונגוואר, הלא היא "אוז'גורוד" של ימינו, מצויה היום לא בסלובקיה אלא באוקראינה, אם כי ממש על גבול סלובקיה.
      שבת שלום!
      מוטי בס
      רמות

      מחק
    2. כש"הרב מאונגוואר" (ר' מנשה קליין) נולד בה וכש"הרב מאונגוואר" הידוע באמת - ר' שמואל דוד אונגר - כיהן בה פאר, היא הייתה שפיר בתום צ'כוסלובקיה.

      מחק
    3. למען הדיוק: אונגוואר, הלא היא אוז'גורוד (ברוסית) או אוז'הורוד (בצ'כית ובאוקראינית), היתה כלולה החל משנת 1918 (תום מלחמת העולם הראשונה) בריפובליקה הצ'כוסלובאקית, בחבל הנקרא קאראפאטורוס (מזרחית לסלובאקיה) (לפני כן היתה חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית). ב- 1938/39, לאחר הסכם מינכן ובוררות וינה, החבל סופח להונגריה, ובתום מלחמת העולם השניה היווה חלק מברית המועצות (בריפובליקה האוקראינית). לאחר התפרקות בריה"מ, העיר משתייכת לאוקראינה.

      מחק
  4. אבי המרירות31 במאי 2013 בשעה 12:19

    מצער מאוד ששתי העיזים הקיטבאיות הנחמדות, אחת רק נרמזת באחוריה, לא זכו להתייחסות בעל העונ"ש והצלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. צריך להשאיר משהו לדמיון של הקוראים...

      אבל כיוון ששאלת: לשתי העזים יש שמות - האחת 'כי' וחברתה 'טוב'.

      מחק
  5. דוד!
    משה אב"ד קיטוב "הראשון שהכיר בגדלותו של הבעש"ט", מה המקור לזה?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.