'ירושלים' דאנגליה של ויליאם בלייק

השיר 'ירושלים' בעותק המאויר של ויליאם בלייק, 1809 (מקור: ויקיפדיה)

יום ירושלים, תשע"ג

לא תאמינו כמה שירים נכתבו על ירושלים. דומה שאין אומה ואין לשון שבה לא שוררו על העיר המיוסרת הזו, מושא חלומות ומקור לאכזבות. הפעם נפנה מבט לאימפריה הבריטית, שבה השמש מעולם לא שקעה ועל אדמתה נכתב והולחן השיר 'הירושלמי' המפורסם ביותר (אחרי 'ירושלים של זהב', כמובן).

כוונתי לפואמה And did those feet in ancient time (האם רגליים אלה [דרכו] בימי קדם), המוכרת יותר בשם Jerusalem. המילים הנשגבות של השיר נכתבו על ידי המשורר, הצייר והמיסטיקן (יש מוסיפים: והמטורף) הבריטי ויליאם בלייק (Will­iam Blake), כנראה בשנת 1804, אף כי השיר עצמו נדפס לראשונה בשנת 1808. זו הייתה פתיחה לפואמה הגדולה והאחרונה שכתב בלייק ושמה הוא Jerusalem: The Emanation of the Giant Albion (ירושלים: הנביעה של הענק אלביון) אלביון הוא שמה העתיק של אנגליה. הפואמה התבססה על מיתוס ימי-ביניימי, ועל פיו שיבתו השנייה של ישו תהיה על אדמת אנגליה הירוקה ושם תיבנה ירושלים החדשה.

ויליאם בלייק, תמונת דיוקן משנת 1807 (מקור: ויקיפדיה)

לא מכבר הופיעה הפואמה של בלייק בתרגום ראשון לעברית, בהוצאת קשב לשירה, ירושלים: האצלתו של הענק מאלביון, בתרגום של רות בלומרט, אחרית דבר ונספחים מאת גיורא לשם.

ב-1916, יותר ממאה שנה לאחר כתיבת השיר, הוא הולחן על ידי סר צ'ארלס יוברט פָּארי (Charles Hubert Par­ry), ובאחת הפך להיות להיט ענק, שגם נחשב לאחד משירי מלחמת העולם הראשונה וגם היה להמנונן של אגודות הנשים הסוּפְרַג'יסְטִיוֹת באנגליה, שנאבקו למען זכות הבחירה של נשים.

יוברט פארי (1918-1848)

הקשיבו קודם כל לביצוע המפואר של השיר על ידי חבורת הגברים הבריטית  'Blake':

אלה המילים:

And did those feet in ancient time

Walk upon Englands mountains green

And was the holy Lamb of God

On Englands pleasant pastures seen

And did the Countenance Divine

Shine forth upon our clouded hills

And was Jerusalem builded here

Among these dark Satanic Mills

Bring me my Bow of burning gold

Bring me my Arrows of desire

Bring me my Spear: O clouds unfold

Bring me my Chariot of fire

I will not cease from Mental Fight

Nor shall my Sword sleep in my hand

Till we have built Jerusalem

In Englands green & pleasant Land

קשה להפריז בפופולריות האדירה של השיר הזה, שמושר באין סוף סרטים ואין בריטי שלא מכירו. קבוצות רבות באנגליה מנסות לקדם את השיר כהמנון אנגליה, במקום 'אל נצור המלכה'. רק לאחרונה התבטא בעניין זה ראש הממשלה דיוויד קמרון, והציע לאמץ את השיר כהמנון של נבחרת הכדורגל של אנגליה...

נאזין לכמה ביצועים נחמדים.

כאן בשידור חי מטקס הכלולות המלכותי של הנסיך וילייאם ובחירת ליבו קיית' מידלטון, כנסיית וסטמינסטר, אפריל 2011. כל המי ומי בסלבריטאי הממלכה המאוחדת פוצחים בשירה – מאלטון ג'ון וראש הממשלה קמרון ועד האזרחים והאזרחיות שהצטופפו ברחובות:

השיר Jerusalem מבוצע באופן קבוע בלילה האחרון של חגיגות ה'פְּרוֹמְס' (Proms) השנתיות בלונדון, שנערכות ב'רויאל אלברט הול'' ומאז שנת 1954 מסתיימות בשיר זה ואחריו ההמנון. בכל שנה מוענק הכבוד למנצח דגול אחר, והשנה, ביולי 2013, לראשונה תהיה זו מנצחת – מרין אלסופ האמריקנית.

הנה ביצוע מדליק מ-2006. מרק אלדר (Mark Elder) מנצח על תזמורת BBC ואלפי לונדונים שואגים את השיר בשמחה.

כאן בלילה האחרון של הפרומס בשנת 2009:

הנה שנת 2010:

וכאן 2011, המנצח הוא אדוארד גרדנר (Edward Gardner):

וכמובן, 2012:

כאמור, השיר שולב גם בלא מעט סרטים וזכה להרבה עיבודים, מטבע הדברים בעיקר בריטים.

נתחיל בעיבוד הרוק היפה של להקת אמרסון, לייק ופאלמר (ELP) הבריטית. ההקלטה היא משנת 1973:

נמשיך בביצוע המרגש והעמוק של זמר הבס האמריקני השחור פול רובסון (תודה לאיתמר וכסלר)

שורת השיר Bring me my Chariot of fire (הבא לי את מרכבות האש) העניקה השראה לסרט האנגלי היפההפה 'מרכבות האש' (Chariots of Fire), שזכה בכמה וכמה פרסי אוסקר (1981). הנה סצינת הסיום:

המנון 'ירושלים' ליווה גם את פתיחתו של הסרט הבריטי הנהדר 'נערות לוח השנה' (Calendar Girls) משנת 2003. וגם, כפי שהעירה 'תמר האחרת' בתגובות, בסוף אחד המערכונים של 'מונטי פייתון', על קניית מיטה.

ולמיטיבי לכת: בשנת 2005 הפיק ערוץ 4 של ה-BBC סרט תעודי שנקרא Jerusalem: An Anthem for England (ירושלים: המנון לאנגליה) ובו נסקרו תולדות השיר וגלגוליו. הנה הם שלושה החלקים של התכנית (בלי כתוביות).

החלק הראשון:

החלק השני:

והחלק השלישי:

בעלי התוספות

חוקר הסרטים יעקב גרוס כתב:

גם אני שילבתי את השיר של בלייק, בפתיחת הסרט 'יש מלך בירושלים' (סרטם של אלי כהן, יעקב גרוס וצבי שפי). בסרט הוספנו מספר ביצועים מצולמים משנות ה-20 וה-30. למעשה רצינו לצלם ביצוע בכנסייה בריטית, אך התברר לנו בלונדון שכל המקהלות הבריטיות מבוססות על נתיני האימפריה האפריקנים בעיקר. החלטנו לנסות בכנסיה הסקוטית בירושלים - שם המקהלה מבוססת על האוכלוסיה הערבית המקומית. ובקיצור, אם כבר שחור, העדפנו סרטים בשחור-לבן... ביצוע נוסף שילבתי גם בקליפ על כניסתו של הגנרל אלנבי לירושלים בשנת 1917.