כתב וצילם ברוך גיאן
יום ראשון של הדקלים, או של כפות התמרים (באנגלית: Palm Sunday), הוא מן החגיגות הססגוניות שירושלים זכתה להן בשפע. על פי המסורת הנוצרית, ביום זה נכנס ישוע לירושלים רכוב על עַיִר ואנשי ירושלים כיסו את דרכו בענפי
דקל.
ענפי הדקל הפכו לסמלו של הצליין העולה לירושלים, כפי שהצדף הפך סמלם של עולי הרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה. יש
האומרים ששם המשפחה האנגלי פלמר, מוצאו ממי שעלה לרגל לירושלים כצליין.
ביום א' של השבוע שעבר, כשבירושלים היהודית צוין ל"ג בעומר, יצאתי לעיר העתיקה כדי לצפות בצליינים הרבים הממלאים את הרחובות. יום ראשון של הדקלים מתחיל את אירועי השבוע הקדוש, הפסיון שסיומו בחג הפסחא שיצוין השנה ביום ראשון הבא. בכל אחד מימי השבוע הקדוש צפויים טקסים ותפילות
מיוחדות. בדרך כלל החגים של הנוצרים הקתולים וחגיהם של מאמיני הכנסיות המזרחיות נערכים בסמיכות, אך השנה יש פער של כחודש. הקתולים כבר חגגו את הפסחא סמוך לחג הפסח שלנו.
ברחובות העיר העתיקה ניכרה תכונה. אנשים רבים צעדו כשה'לולבים' בידיהם.
אישה נשאה ענף דקל ושקית ניילון ועליה נכתב בעברית 'ש"ס מהודר'...
לאחר מכן עליתי במדרגות לגג כנסיית הקבר, אל המנזר האתיופי דיר אל-סולטאן שנמצא שם. במנזר זה גרים נזירים מבני הקהילה האתיופית, שאין לה כל חלק ונחלה בכנסיית הקבר שלמטה, והם דבקים במשכנות העוני שלהם, שעל הגג.
ברחובות העיר העתיקה ניכרה תכונה. אנשים רבים צעדו כשה'לולבים' בידיהם.
אישה נשאה ענף דקל ושקית ניילון ועליה נכתב בעברית 'ש"ס מהודר'...
לאחר מכן עליתי במדרגות לגג כנסיית הקבר, אל המנזר האתיופי דיר אל-סולטאן שנמצא שם. במנזר זה גרים נזירים מבני הקהילה האתיופית, שאין לה כל חלק ונחלה בכנסיית הקבר שלמטה, והם דבקים במשכנות העוני שלהם, שעל הגג.
הגעתי אחרי שהנזירים והצליינים סבבו את כיפת קפלת הלנה של כנסיית הקבר, בתהלוכה השנתית היפה. באוהל הלוהט התפללו נשים, ומפאת החום זכו מהנזיר להתזת מים מרעננת. רבות נשאו על ראשן ענפי דקל משולבים לריבוע. עבורן היה זה כנראה דימוי של צלב, ואילו לי זה הזכיר תפילין של ראש... היו נשים שישבו ושזרו עלי דקל והנה, מעשה פלא, אחרי דקות אחדות נוצרה טבעת נאה.
בחלק הפנימי של המנזר האתיופי מצאתי להפתעתי לוח ללימוד השפה העברית ועליו נרשמו בגיר משפטים בעברית ובאמהרית, כולל השאלות האוניברסליות: 'סליחה מה השעה?', ו'כמה זה עולה?'...
בשעה 11:30 ירדתי דרך כנסיות 'מיכאל הקדוש' ו'ארבע החיות', שעליהן נסב סכסוך ארוך שנים בין האתיופים לבין הקופטים הטוענים לבעלות עליהן. למרות הסכסוך העתיק הגיעו השנה לא מעט צליינים קופטים ממצרים. רוב ענפי הדקל שהחזיקו הורחבו בבסיסם ויצרו צורת לב.
 |
| ילדה סיריאנית נושאת כף תמר בצורת לב |
 |
| צליינים קופטים |
 |
| צליינים ממזרח אירופה |
 |
| צוענייה שהגיעה מרומניה |
נכנסתי לכנסיית הקבר הדחוסה באלפי עולי רגל. נזירים וצליינים יוונים סבבו את הקפלה של הלנה הקדושה בתהלוכתם השנתית עטופים בגלימות ירוקות וענפי דקל בידיהם. כפות התמרים נראו כמו לולבים והטקס עצמו מזכיר קצת את מנהגי יום 'הושענא רבה' של היהודים, שגם בו סובבים המתפללים עם ארבעת המינים בידיהם סביב במת בית הכנסת.
 |
| ההקפות של היוונים |
 |
| אבן המשיחה |
לבסוף הגיע תורם של הארמנים והסיריאנים. זרי דקלים עוטרו בפרחים, תלמידי הסמינר הארמני שרו ונשות הכנסייה הסורית עשו קולולוש מזרחי...
 |
| ההקפות של הארמנים |
 |
| ההקפות של הארמנים |
אלומת אור שמימית נוצרה כתוצאה מן הקטורת והעשן, והמחזה הזכיר את ציוריו של גוסטב דורה.
בחוץ המשיכו צליינים ומבקרים להשתעשע בקיפולי הלולב. ילדה סקרנית בחנה אישה מיומנת ויצרה צלב משלה.
חן, חן ברוך!
השבמחקמעניין ביותר, ועם שילוב מנצח של טקסט ותמונות מלבבות.
השכלתי.
נ.ב.
הצוענים מעדיפים להיקרא 'בני רומה'.
מרגש ומרהיב להתוודע שוב ושוב לקסמים האינסופיים של ירושלים--תודה לברוך ולדוד!
השבמחקברוך,
השבמחקמעניין! מתועד היטב, מהנה לקריאה ויפה לצפייה.
נפלא! התמונה עם קרן האור מדהימה. תעשה לי ילד!
השבמחקמעניין יפה מאוד!
השבמחק