מעורב ירושלמי: טעמון, ארלוזורוב החרדי, חוזרים הביתא, בית המעלות

א. מחווה לטעמון

'צעדת ארבעת הימים' חולפת על פני קפה 'טעמון' (מימין) ברחוב המלך ג'ורג', 1957 (ארכיון המדינה)

בהיסטוריה של ירושלים החדשה שמור מקום של כבוד למרדכי קוֹפּ (2018-1927) ולקפה 'טעמון', שאותו ניהל במשך עשרות שנים (הוא לא היה המייסד ולא זה שהעניק את השם; הוא רכש את בית הקפה בשנות החמישים מבעליו המקוריים, הציירת צילי אונגר ובעלה היינריך, שהקימו אותו ב-1942). 

'טעמון' של קופ היה אחד מבתי הקפה האהובים על אנשי הבוהמה הירושלמית עד שלהי שנות השמונים. הוא שכן ברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב הלל, שהיה מקום 'אסטרטגי' במיוחד: מול משכן הכנסת הראשונה ב'בית פרומין' (קודם שזו עברה למשכנה הנוכחי בגבעת רם בשנת 1966), וצעדים ספורים מהאקדמיה לאמנות 'בצלאל'. 'טעמון' היה במובנים רבים מעין 'מזנון הכנסת', ופוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים שתו שם את הקפה שלהם ואת האלכוהול שלהם והתערבבו אלה באלה.

קופ היה יהודי שומר מצוות ואיש ימין, שונה בארחות חייו והשקפת עולמו מרוב באי בית הקפה, אך בשל מזגו הנוח היה אהוב ומקובל על כולם, ובמיוחד משום שהסכים להאכיל ולהשקות את הבאים גם בהקפה ו'על החשבון'. בית הקפה והטיפוסים שאכלסו אותו תוארו ביד אוהבת בכתבות רבות בעיתונות המקומית, בסיפוריו של אמנון דנקנר, שבית מגוריו היה באותו בניין, כמה קומות למעלה, ובסיפוריו הירושלמיים המצחיקים של דוד מונשיין.

מרדכי קופ על המשמרת (ארכיון המדינה)

קופ מת לפני שנתיים בגיל 91, ובית הקפה המיתולוגי נסגר וננעל שנים רבות קודם לכן. לזכרו הוצב לאחרונה שלט נאה ברחוב ההסתדרות 12 (פינת מדרחוב בן-יהודה), עם ציור משובב נפש של המעצבת והמאיירת רינת גלבוע.

יזמה יפה וברוכה, אך לא מובן מדוע בחרו למקם את השלט הזה דווקא ברחוב ההסתדרות ולא במקום המתבקש, ליד קפה 'טעמון' ההיסטורי, בצומת הרחובות המלך ג'ורג' והלל.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. ארלוזורוב נרצח פעמיים

רחביה – לה הקדשנו לאחרונה שתי רשימות מפורטות ('היהלום שבכתר רחביה: סיור ברחוב אברבנאל') – כבר איננה מה שהייתה. זו כבר קלישאה.

מתברר שאפילו רחוב ארלוזורוב, שמחבר בין רחובות עזה וז'בוטינסקי, הפך לחרדי. לא כולו, אלא רק מקצתו, עד שאפשר לקרוא לאותו חלק של הרחוב בשם 'ארלוזורוב החרדי'.

מנסח המודעה, שכנראה לא שמע מעולם על חיים ארלוזורוב האמיתי, לא ממש יודע לאיית את שמו. 

צילום: איתמר לויתן

ג. חוזרים הביתא

צילום: טובה הרצל

עוד התחכמות אופנתית בארמית על קירות 'בית אביחי'?

לא הפעם. 'הביתא' הוא כמובן עדת 'ביתא ישראל', המכונים במקומותינו גם בשם יהודי אתיופיה, שחגיגות הסִיגְד (לשון סגידה) שלהם, בכ"ט בחשון (השבוע), כבר תוארו בבלוגנו בכתבה מצולמת של ברוך גיאן.

ד. שיר המעלות

הפרסום בעונ"ש עובד!

לפני כמה חודשים פרסמתי בבלוג רשימה על שילוט היסטורי מוזנח או פגום בירושלים ('הצילו את השלטים ההיסטוריים של ירושלים', 22 במאי 2020). אחת הדוגמאות הייתה כתובת המתכת המסוגננת 'בית המעלות', שהתנוססה שנים רבות בכתיב חסר (כפשוטו) בצומת הרחובות המלך ג'ורג' והמעלות.

צילום: דוד אסף

בשבוע שעבר (10 בנובמבר 2020) תוקנה הכתובת והושלמו האותיות החסרות. 

האם בהשפעת הפרסום בבלוג? אינני יודע.

בין כך ובין כך, העיקר שתוקן ונקווה שיתוקנו וישופצו גם השלטים האחרים, שרק על מקצתם הצבענו.

צילום: אברהם שטיינר