כל הצילומים (כמעט): איתמר לויתן
א. הרב עובדיה גר כאן
בשבוע שעבר הוצבה בשדרות רוטשילד, מול בית מספר 96, אבן הזיכרון הזו.
הרב עובדיה יוסף נקשר בזיכרון הקיבוצי שלנו הרבה יותר לירושלים מאשר לתל אביב, אבל האמת היא שהוא בילה בתל אביב (בסדר, לא ממש 'בילה' במובן שבו מדברים על העיר ללא הפסקה) עשר שנים מחייו.
הנה סרטון נוסטלגי של יומני גבע מיום הכתרתו לרבה של תל אביב (הקריין הוא כמובן אלימלך רם):
ואכן, עתון הצפה דיווח לקוראיו הסקרנים כי דירתו של הרב שופצה, ובחודש חשון תש"ל עבר הרב לגור בשדרות רוטשילד 96.
הצפה, 24 באוקטובר 1969 |
הדירה עצמה הייתה רכוש המועצה הדתית של תל אביב ולימים נמכרה. בבניין שבו גר בשעתו כבוד הרב נמצא היום 'מלון רוטשילד' היוקרתי והמשופץ לעילא. זה אולי מסביר מדוע לא הוצב השלט בחזית הבית, כנהוג, אלא ממש באמצע השדרה, ליד נתיב האופניים החילוני כל כך...
ב. היכל אסי דיין
לוחית זיכרון בפתח דירתו האחרונה של אסי דיין בתל אביב, רחוב נורדאו 81 (ויקיפדיה) |
כל אחד וגיבורי התרבות שלו...
לפני כארבעה חודשים נפתח ברחוב נחלת בנימין 51 בית קפה שמוקדש כולו למורשתו של השחקן והיוצר אסי דיין (2014-1945). יש שיאמרו 'הגזמתם', יש שיאמרו 'בעצם, למה לא?'.
הקירות מעוטרים מן המסד ועד הטפחות בתמונות מהקריירה הארוכה שלו, ולצדם גם חפצים, תעודות ומסמכים, מכתבי מעריצות וציטוטים של אמרי שפר מפי נשוא הפולחן. על האוכל שמגישים שם, כולל שמנת אמיתית מנהלל, תוכלו לקרוא כאן.
ג. תחנות בירקון
שיקום וייצוב הסכר הוא בלי ספק יזמה חשובה של רשות נחל הירקון, אבל די כבר עם הטעות הזו!
'שבע טחנות' לא 'תחנות'...
והטחנות הן כמובן טחנות קמח.
גלויה מראשית המאה העשרים |
לא עברו ימים אחדים מאז צולמה התמונה (4 באוקטובר) והנה השלט תוקן (11 באוקטובר)!
צילומים: יונתן לרנר |
ד. ושבו בנים לגבולם
אמנם בת ים זה לא תל אביב, אבל בכל זאת בסביבה.
על הציירת ואמנית הקרמיקה ג'ניה ברגר (2000-1907/1910) ועל יצירותיה הפזורות בעיר, שרבות מהן מוזנחות ואינן מתוחזקות כראוי, כבר כתבנו כאן.
הנה דוגמה נוספת: במרכז המסחרי המתפורר של שכונת רמת יוסף בבת ים, ברחוב מבצע סיני (התושבים קוראים לו 'מרכז מבצע סיני'), חבויה פנינת אמנות יפה על גבי קיר קרמיקה שעיצבה ברגר, וכותרתה 'ושבו בנים לגבולם'.
הקיר הותקן לפני שישים שנה, ביולי 1961, ביוזמת מינהל השיכון ומשרד העבודה, 'והוא מתאר את קליטת העליה ובניין הארץ'.
הארץ, 20 ביולי 1961 |
אבוי, העבודה המיוחדת הזו מוזנחת ומבוישת. פתקים ומודעות מודבקים על אריחי הקרמיקה הצבעוניים בגסות רוח שאפשר למצוא רק בישראל, ואין יד עירונית שתסיר ותנקה ותשמור.
כאן מסתתר קיר הקרמיקה של ג'ניה ברגר |
ה. פרנסות של תל-אביבים
מבחר. ללא מילים (כמעט).
קפה אסיף ברחוב ליליינבלום 28 הוא לא סתם בית קפה עם שם יפה, הוא גם מכון |
שם מוצלח למכבסה ברחוב יעבץ |
מכונות כביסה ומעגילות עם טעם של פעם |
מחווה ל-We Work? העיקר שהכביסה תהיה נקייה |
'איש אחד צועק: זגג. בקבוקים, בקבוקים' |
'שותים והולכים' במיצייה בשכונת התקווה (בחומוס 'טעמי' בירושלים קראו לזה 'לבלוע, לא ללעוס!) |
לא השם הכי מוצלח שאני יכול לחשוב עליו |
הסנדוויץ' של רוני מקרוני |
"שותים והולכים' במיצייה בשכונת התקווה (בחומוס פינתי בירושלים קראו לזה 'לבלוע, לא ללעוס!)"
השבמחקזה היה ב"טעמי" של אלברט מאג'ר. שהיה צועק לבלוע! לא ללעוס! ולא בפינתי.
תוקן. בענני הזיכרון שלי 'טעמי' ו'פינתי' הם שניים שהפכו לאחד...
מחקרוטשילד 96 זה גם אייקון חילוני. עטיפת האלבום השלישי של משינה מציגה את דלת הכניסה.
השבמחקמהמם! תודה
מחקאסי דיין ועובדיה יוסף אולי גאונים סהכ אבל ממש לא פילוסופים
השבמחקלמה קשורה התגובה הזאת?
מחקשניהם מוכשרים אבל לא ידעו לשמור על הפה שלהם
מחקמה כל כך חילוני בנתיב אופנים?
השבמחקהאם הוא חילוני יותר מהמדרכה להולכי הרגל?
ומה באשר לכביש? יש הבדל ברמה הדתית בין כביש חד סטרי לדו סטרי?
ואולי הכביש הראשי הוא המקבילה החילונית לרב הראשי?
השלט היה אמור להיות בכניסה לבניין. רק לשם השופוני התקינו אותו ממש על נתיב האופניים.כשיתקל בו רוכב או רוכבת במהירות שיא ההרגשה גם אז תגיד נלך באש ובמים אנא פחות
מחקללא קשר לתוכן השלט ולמושא ההנצחה - הוא ראוותני וגדול מדי לטעמי. סביר שהיה נראה נטע זר במרקם הכניסה היפהפה.
מחקשלט השופוני הוזז מזמן משביל האפניים.סיכן את הציבור. הותקן בחזית מלון ה"בוטיק" בצד ימין כפי שראוי היה מלכתחילה
מחקאסי דיין - 497634
השבמחקדינה ברזילי - 496351
(חלק הבלוג לעניני שטות , הבל ורעות רוח )
לפחות הם לא משתמטות
מחקאז מה את עושה פה?
מחקגם השלט המציין את בית מגוריו של אלכסנדר פן (דיזנגוף 211) לא הוצב על הבית אלא על המדרכה בסמוך לו. ראו תצלום בוויקיפדיה. דומני שבעטיה של התנגדות דיירי הבניין.
השבמחקאני סבור שלא. מבנה הבניין אינו מאפשר זאת במקרה אלכסנדר פן.אין לבניין שום מבואה ו/או חצר והסיבה אינה התנגדות הדיירים בכלל
מחקעצוב על היחס ליצירות ג'ניה ברגר בבת ים ( עיר שבה אגב ביתו של סופר יידי ידוע ומעניין אם הוא מתוחזק) ומעניין איך נשמר מוזיאון תפאורות התאטרון שהקים בעלה יהודה גבאי. אני עוד זוכר את האיש השקט הזה במוזיאון, עובד לבד, בבית מניה ביאליק במלצ'ט בתל אביב
השבמחקבית שלום אש מתוחזק היטב ופתוח לקהל.
מחקעל שניים מהבתים אספר מעט.במשך שנתיים הייתי מגיע לביתו של הרב עובדיה זצ"ל כל שבועיים.בבית הזה הקלטנו באופן קבוע את תוכנית הרדיו 'עשה לך רב' שבה היה עונה הרב עובדיה לשאלות מאזינים.למיטב זכרוני הרב עובדיה מעולם לא הגיע לאולפני קול-ישראל ,בקריה התל-אביב,אף שהמרחק לביתו היה רק כק"מ.בביתו היה לרב עובדיה חדר עבודה מרשים מאד ויראת קודש הייתה מרחפת באווירת החדר כולו.אגב,ההקלטות של אותן שנתיים הן רוב רובו של כרך ו' בסדרת הספרים של הרב עובדיה 'יחווה דעת'. הבית השני שהיה מוכר לי בצעירותי הוא ביתה של הציירת ג'ניה ברגר,שהייתה ציירת התפוארה למופע 'שמחת בית השואבה' שהתקיימה בקבוצת-יבנה.באחת הנסיעות הבודדות שיצאנו מהקיבוץ לעיר הגדולה היא הזמינה אותנו לבקר בביתה ובסטודיו שלה. הרבה מעבר לכך אינני זוכר פרט לעובדה שהראתה לנו כיצד היא מכינה את התפאורות.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקרב תודות יחזקאל
מחק