לא הרבה כתובות מפורשות נרשמו באוצר שירי הזמר שלנו. שמות ערים והרים, יישובים, עמקים ונחלים, קיבוצים ומושבות – בוודאי ובוודאי, בין איילת ומטולה, מעזה עד חניתה ומבית אלפא עד נהלל; רחובות עירוניים ומספרי בתים – מעט מאוד.
נצא אפוא לסיור כתובות, חצי אמיתי-חצי מדומין, בכמה שירים כאלה.
א. 'דיזנגוף שמונים, קומה שנייה משמאל'
בשנת 1935 כתב נתן אלתרמן את 'רומאנס על הספסל', שמוכר יותר בשם 'רינה', עבור תיאטרון 'המטאטא'. אלתרמן התאים את המילים למנגינה רוסית נלבבת שהלחין איסאק דונאייבסקי לשיר 'סֶרְצֶה' (Сердце; הלֵב). זה היה שיר הנושא שליווה את הסרט הרוסי 'החבריה העליזה' (1934), שנחשב עד היום לאחד הסרטים הקלאסיים של העידן הסובייטי.
הנה הסרצה המקורי בפיו של הזמר הנערץ לאוניד אטיוסוב (שנולד עם השם היהודי למהדרין לייזר וייסביין):
השיר הסאטירי של אלתרמן לא קשור לסרט בכלל. הוא מתאר חיזור קצת גולמני, שמתנהל על ספסל שדרה בתל אביב, בין דון-ז'ואן מקומי לבין נערה ושמה רינה, שכתובתה היא דיזנגוף 80 קומה שנייה משמאל...
מָחָר, אִם לֹא אֶהְיֶה כּוֹעֶסֶת,
תִּגַּשׁ אֵלַי, זֶה קְצָת בַּחוֹל...
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת,
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים,
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל.
השיר, שזכה להצלחה גדולה, חזר והושמע במופע הנוסטלגי 'תל אביב הקטנה' (1959), ומאז הוא מזוהה עם הדואט הנהדר שבין יוסי בנאי ליונה עטרי:
85 שנים עברו מאז כתב אלתרמן את השיר והושיב את רינה בדיזנגוף 80. האם הבניין המקורי עוד עומד?
ובכן, לא רק שהוא עומד – אומנם נטוש ומגודר – אלא שלפני כמה שבועות, ממש לידו, חזר בית זה לחדשות. בסמטה שמפרידה בין בית מספר 80 לבית מספר 78, תלה את עצמו מחבל פלסטיני מקלקיליה, כנראה חולה נפש, שיום קודם לכן (20 בספטמבר 2022) רצח בדם קר אישה מבוגרת בחולון.
השביל שבו נמצאה תלויה גופתו של הרוצח (צילום: איתמר לויתן) |
ביקשתי מאיתמר לויתן שיצלם את מה שנשאר מן הבית בדיזנגוף 80.
הכניסה לחדר המדרגות |
דִּיזֶנְגּוֹף שְׁמוֹנִים |
קוֹמָה שְׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל |
אֶצְלִי יֵשׁ חֶדֶר וּמִרְפֶּסֶת (המרפסת האמצעית היא של רינה) |
ב. 'הגליל מספר שניים, קומה ראשונה מימין'
לאלתרמן הייתה כנראה חיבה לכתובות, וכך בשירו 'צריך לצלצל פעמיים', שנכתב בשנת 1939, נרשמה כתובת מפורסמת אחרת:
כתובתי – הגליל מספר שניים, / קומה ראשונה מימין.
אם בדיזנגוף 80 בחר אלתרמן בקומה שנייה משמאל, בשיר זה הוא הלך על קומה ראשונה מימין...
תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת, הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם. אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם. הוֹ, כַּמָּה צָחַקְנוּ אֵי-פַּעַם, רֹאשִׁי הַמְּתֻלְתָּל כֹּה הִזְהִיב, הָיָה לַיָּמִים אֵיזֶה טַעַם שֶׁל עַץ תַּפּוּחִים בָּאָבִיב. אָמַרְתִּי: 'תָּבוֹא בֵּין-עַרְבַּיִם אָמַרְתִּי: 'כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִן אוֹתִי לְטִיוּל לְהַזְמִין כְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים. כְּתָבְתִּי – הַגָּלִיל מִסְפָּר שְׁנַיִם, צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין'. קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין'. צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם, צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט, וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם וְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט. צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם, לָבוֹא וְלוֹמַר: 'עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִם כֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב'. וְכָךְ, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ עֶרֶב, שָׁטְפוּ מִדְרָכוֹת רוֹעֲשׁוֹת. דְּבָרֶיךָ הִכּוּנִי כַּחֶרֶב, דְּבָרֶיךָ עִנּוּנִי כַּשּׁוֹט. שָׁתַקְתִּי, דָּבָר לֹא יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, רַק לֹא, לֹא נָכוֹן. נִפְרַדְנוּ... לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי בַּפֶּתַח צִלְצוּל פַּעֲמוֹן – לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ, קָפָאתִי בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר. מַדּוּעַ מִהַרְתָּ לִבְרֹחַ? מַדּוּעַ מִהַרְתָּ, אֱמֹר! צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם... תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת, הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם. אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶת כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם. אִם פַּעַם יִהְיֶה וְתָבוֹאָה שֵׁנִית פֹּה בָּרְחוֹב לַעֲבֹר, תִּזְכֹּר כִּי בַּחֶדֶר מַרְגּוֹעַ תִּזְכֹּר כִּי דּוֹלֵק בּוֹ הָאוֹר. תָּבוֹא, כָּךְ פָּשׁוּט כְּמוֹ נַעַר, דָּבָר לֹא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ. הֶסְבֵּר לֹא נָחוּץ וְלֹא צַעַר, סְלִיחָה לֹא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ. צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם... (נתן אלתרמן, פזמונים ושירי זמר, ב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ט, עמ' 263-261; צריך לצלצל פעמיים, הקיבוץ המאוחד, 2002, עמ' 21-18) |
על שינויי הנוסח של השיר, שבמקורו לא כלל את שם הרחוב, ראו ברשימתה של גילה פלם, 'מדוע לכל הרוחות צריך לצלצל פעמיים?', הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית, 10 ביוני 2018.
אחת מטיוטות השיר 'צריך לצלצל פעמיים' (ארכיון משה וילנסקי, הספרייה הלאומית) |
האם יש רחוב ושמו הגליל, ואם כן היכן הוא?
ובכן, היה גם היה רחוב כזה, אך בשנת 1941 החליטו פרנסי העירייה לשנות את שמו ולקרוא לו מכאן ואילך על שמו של הסופר אברהם מאפו (הארץ, 9 בדצמבר 1941, עמ' 3).
הבוקר, 9 בדצמבר 1941 |
מה שהיה פעם רחוב הגליל 2 הוא היום רחוב מאפו 18 (פינת רחוב בן יהודה) ותחת מספר זה חוסות שתי כניסות: בבית הפינתי (מס' 18) גר גם הצייר יוסף זריצקי, ושלט זיכרון נמצא היום על חזית הבניין. חוקר האמנות גדעון עפרת, העיר על כך ברשימה שפרסם בבלוגו ('מה עשה אלתרמן אצל זריצקי? הערה קצרה', המחסן של גדעון עפרת, 1 באוקטובר 2015), ולא שכח לציין נתון מעניין אף יותר, שעליו למד לדבריו מפי דן לאור: זו גם הייתה כתובת מגוריו של אלתרמן עצמו למן שנת 1935! אך זו ככל הנראה טעות, כי לאור עצמו קבע בספרו כי אלתרמן גר בדירת מרתף ברחוב הגליל 9 (דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה, עם עובד, תשע"ד, עמ' 153).
מאפו 18 (מימין) ו-18א (צילומים: איתמר לויתן) |
בשנות השלושים והארבעים נהגו בעלי דירות רבים בתל אביב להשכיר חדר בתוך ביתם, והמנהג המקובל היה שאורח שמגיע לבעלי הבית מצלצל פעם אחת, בעוד שאורח שמגיע לדייר המשנה, כלומר למי ששכר את החדר – מצלצל פעמיים.
כתובתי – הגליל מספר שניים / קומה ראשונה מימין |
הכניסה לחדר המדרגות, מאפו 18א |
המזכרת הפיזית האחרונה לקיומו של רחוב הגליל היא בית מרקחת 'הגליל' ברחוב בן יהודה 80, שנוסד בשנת 1935 וממשיך לפעול עד היום.
בית מרקחת 'הגליל', רחוב בן יהודה 80 |
בחלקים הבאים:
- רחוב העוגן 6
- רחוב האגס 1
אבל יש בתל אביב רחוב בשם הגליל בתחנה המרכזית הישנה ליד רחובות השרון והנגב. איני יודע ממתי, אולי כאשר נלקח השם מרחוב מאפו נקרא רחוב זה בשם הגליל
השבמחקצודק. אני (התל אביבית) מכירה את רחוב הגליל שליד התחנה המרכזית.
השבמחקכמובן שיש.. וידוע שלא עליו כתב אלתרמן בשנת 1935 אלא על רחוב מאפו /הגליל לשעבר
מחקבשנות ה60 בזמן שירותי הצבאי הייתי מגיע הרבה לתחנה המרכזית הישנה ואני בהחלט זוכר שבסביבתה היו הרחובות -הגליל , השפלה, הנגב , החשמל וכו .
מחקלפני שנים, כאשר קבלה עירית ת"א החלטה חכמה לשרש את שם האוניברסיטה מרשימת שמות רחובותיה והחליטו לקראו על שם ראש העיר חיים לבנון אשר " יזם והקים את אוניברסיטת תל אביב". דא עקא, היה קים רחוב בשם לבנון בשכונת רמת הטיסים. על כן היתה זו הזדמנות לכבד את פרופ' אשרמן, איש רפואה רב זכויות, מנהל בית היולדות הקריה, בקריאת רחוב "לבנון" לשעבר על שמו.
השבמחקיש לציין שותיקי רמת אביב ממשיכים לקרוא לרח' חיים לבנון בשם "רחוב האוניברסיטה" ועל בנין אחד או שניים בו מופיעים שני השמות.
הרצליה מצאה לנכון לקרוא בשם "רחוב האוניברסיטה" לכביש בן כמה עשרות מטרים הנכנס אל מתחם אוניברסיטת רייכמן.
על פרשת רחוב הגליל שהיה לרחוב מאפו שמעתי מפי דני קרמן המתגורר שם.
ברמת הטייסים מדובר היה ברחוב הלבנון לזכר העיתון העברי (לצד החבצלת ו-הצבי) ומצער שהשם הוחלף על ידי עיריית תל אביב
מחקעתון "הלבנון" זכה לכבוד ולהנצחה בידי השירות הבולאי, במלאת מאה שנה מאז צאת גליונו הראשון. על כל בול בצמדת בולים הופיע ה"בחור הזעצער" (הסדר) בעבודתו על רקע קטע מהעתון. בכל בול קטע העתון ברקע היה שונה.
מחקראו, למשל, בקשור:
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/6290/lot/19628/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%98%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9?lang=he
באם עסקינן ברחוב מאפו אי אפשר שלא להזכיר את שוד בנק דיסקונט ברחוב מאפו 4 מתוך הסרט "חגיגה בסנוקר"...אגב יש סניף של בנק דיסקונט ברחוב מאפו 16
השבמחקעד לפני מס שנים כמובן
מחק. עליי עונשו של זה. תודה לדוד אסף על רשימה מעוררת מחשבה..
השבמחקבשיר "מחבואים" של נעמי שמר ז"ל מופיע הקטע :
השבמחק"חפש אותי
אני גרה בדפנה שש..."
נדמה לי שזו הייתה כתובתה של נעמי שמר בתל-אביב.
אכן,זו היתה אז כתובתה של נעמי שמר
מחקנכון מאד
מחקברצוני להביא לידיעת קוראי עונ"ש כי במרוצת שנת 2022 פרסמתי כחמישים מאמרים על פזמוני אלתרמן, שבקרוב יראו אור בספר. ביניהם כלול מאמרי "תקתוק לאין-קץ", ובו תיאור תולדותיו של הפזמון "צריך לצלצל פעמיים", לרבות דברי פרשנות על המונולוג העצוב שנושאת בו האישה הנעזבת. המעוניינים יכולים למצוא את המאמר הזה (בפקודת "חפש" יש להקליד "צריך לצלצל פעמיים") באתר האישי שלי www.zivashamir.com
השבמחקפרופ' שמיר, מאמר נפלא!
מחקאבל לא ברור מדוע "לרגע אחרתי לפתוח" אחרי צלצול אחד, נחשב לטעות. הרי מלכתחילה היה "צריך לצלצל פעמים"?
זוהי שאלה מעניינת, שאפשר להעלות לגביה השערות אחדות. ייתכן שאלתרמן רמז שהתופרת רק דמיינה שהגבר ניסה לחזור אליה. היא שמעה צלצול אחד וצעדים מתרחקים, וכבר הייתה משוכנעת שהאהוב מנסה לחוזר אליה (אעפ"י שכדבריך, הגבר הנוטש אמור היה לדעת שעליו לצלצל פעמיים).
מחקייתכן גם שהאהוב באמת נמלך בדעתו וחזר, אך אחרי צלצול אחד הוא התחרט וברח.
כמו-כן נדמה לי שכפי שכתבתי: הצלצול בפעמון וההשתהות במענה ("לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ") מזכירים יחסי הדוד והרעיה בתנ"ך: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי [...] קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל. פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי" (שיה"ש. ה, ב-ו).
טשרניחובסקי 6, שעה 5, תבוא לבד
השבמחקקצת מוזר לפרסם את עצמי, אבל לפני בחירות כשרבים מנסים לעשות זאת, יסלח גם לי.
השבמחקב- 1994 הוצאתי ב"זמורה ביתן" מחזור שירי אהבה, בשם "עתירת תימהון".
בשער הראשון, שעסק ביסורי ההתאהבות, היה השיר "צמחי היהודים", שהוא שם אמיתי של רחוב.
"צמחי היהורים"
רחוב צמחי היהודים 10, רמת אביב,
הרבה ערבים אני עובר שם
לראות אם האור
דולק בחלון, לפעמים
אני עוצר, אולי
שומעים, דרך החלון
את הקונצ'רטו מס' 21 לפסנתר
של מוצרט, לעיתים נדירות
אני ניגש לראות, אם לקחו
מכתב מתיבת המכתבים
ספורות הפעמים שאני מתקרב
לדלת. אף פעם
אינני מצלצל בפעמון.
שיר נפלא
מחקאלי יקירי, דומני שכתבת בשירך "רחוב צמחי היהודים 20" ולא 10, וחשבתי כי בכוונת מכוון, כי בההוא רחוב אין מספר 20.
מחקאבישי יקר, לך אני יכול לספר, אבל לא ב"אמצע הרחוב"...
מחקרשימה נהדרת. רק אוסיף שקראו לרח' הגליל משום שזו היתה היציאה מת"א לכיוון הגליל
השבמחקלא בדיוק. רחוב "הגליל" הנוכחי הוא אחד ממקבץ רחובות בדרום תל אביב ששמם נלקח מחבלי הארץ, ורח "מאפו" מקשר בין "דוב הוז" ל"ירקון" במרכז העיר.
השבמחקפעם כתבתי שיר (על אלנבי)-
השבמחקימינה בטשרניחובסקי
ברור
זה או ימינה או שמאלה
ישר בהס
ברור
זה או ישר או מסביב
למטה ביונה הנביא
ברור
זה או למטה או לא
הזה כל האדם?
שיר נהדר ומוכר! תושבי השכונה יכירו מיד כל 'מַרְאֵה מָקוֹם' בשיר. ואת השורה המסיימת .כמובן, יבין כל אדם!
מחקנכון, זו גם הכוונה
מחקשירו של אלון אולארצ'יק, "בן בסט", מתחיל במילים "יפו ד' שמאלה, הפעמונים תשע"
השבמחקבילדותינו שרנו. "למה לך לסחוב כל היום התרמיל הכבד על הגב, חגורת הפלאים של משה מאט תציל את המצב, לך למשה מאט שנקין 80 והוא ייתן לך חגורת פלאים". בתור לא תל אביבי שואל, היש שנקין 80 בתל אביב??
השבמחקזה לא היה פרסומת לחגורה של קילע?
מחקבשיר 'רינה' - מה פירוש '' ... זה קצת בחול'' ? האם - שהבית נמצא בסביבה חולית, לא סלול מסביב? אמנם בדיזינגוף אך מסביב רק חול וחול?
השבמחקhttps://commons.m.wikimedia.org/wiki/File:HUTS_AND_HOUSES_ON_DIZENGOFF_STREET_IN_TEL_AVIV._%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%93%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91.D23-089.jpg#mw-jump-to-license
השבמחקוהשיר הנפלא של אהוד בנאי: רחוב האגס 1
השבמחקאלתרמן ודמארי זה אש בשדה קוצים!
השבמחק