זֶמֶר זֶמֶר לָךְ: גבעת זמר ונווה אילן

רחוב הזמר העברי בהרצליה (צילום: איילת הכהן)

מי לא היה רוצה לגור ברחוב על שם שיר אהוב?

מתברר כי יש בארץ כמה וכמה מקומות שמציעים את האפשרות הזאת, ובמרוכז. הפעם נספר על שניים כאלה: שכונת גבעת זמר שבחיפה והיישוב נווה אילן שבהרי ירושלים. לא נתעלם כמובן מן השגיאות הצורמות...

א. גבעת זֶמֶר 

מאת אלון ריבק

לפני זמן מה קראתי בפייסבוק כי בשלט ברחוב יפה ירקוני, בשכונת גבעת זמר בחיפה, נרשמו שנות חייה של שושנה דמארי. יצאתי אפוא לבדוק זאת. 

כל הצילומים: אלון ריבק

גבעת זמר היא שכונה חדשה. הבנייה החלה לפני כשלוש שנים ומקצת הבתים כבר מאוכלסים. בניינים רבים עדיין בתהליכי הבנייה ומגרשים רבים עדיין שוממים וממתינים. השכונה נבנית על מדרון תלול, סמוך לרכס הכרמל, ולכן נדרשות עבודות עפר בהיקף גדול. הרחובות שבשכונה הנמתחים בכיוון צפון-דרום הם בשיפוע ניכר, והרחובות שבכיוון מזרח-מערב אופקיים לגמרי.

החליט מי שהחליט (ועדת השמות העירונית?) ששמות הרחובות יהיו של זמרים וזמרות, ולכן נקראת השכונה 'גבעת זמר'. כל הרחובות, הכיכרות והשבילים זכו כבר לשמות, למעט רחוב אחד שכל בתיו עדיין בבנייה.

רוב שלטי שמות הרחובות בחיפה, ולא רק כאן, נראים כמו ערך בוויקיפדיה – עודף מידע. כך למשל, בשלט הנושא את שמו של יהורם גאון נכתב בשלט 'זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי, חתן "פרס ישראל" (למה במירכאות?) לזמר העברי (2004)'. בערך 'יהורם גאון' בוויקיפדיה: 'זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי, מהאמנים המרכזיים בתרבות הישראלית, חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי'. מי לדעתכם העתיק ממי? גם שלטים נוספים הועתקו, פחות או יותר, מילה במילה מוויקיפדיה. אפשר לדרוש לגנאי, אבל יש כאן גם צד לשבח: הביוגרפיות נכונות ואפילו ניקוד השמות נכון, כולל המַפִּיק באות ה' בסוף 'הללויה' (להלן).

הרחוב הגבוה ביותר על הגבעה, שנמצא בקצה השכונה ולמעשה איננו מחובר אליה, הוא רחוב יהורם גאון. הנוף הנשקף ממנו הוא היפה ביותר. ברחובות הנמוכים יותר הנוף פחות מרשים.

כביש הכניסה היחיד (בינתיים) לשכונה חולק לשלושה מקטעים, וכך התאפשרה תוספת שמות, ובהם זכו אהוד מנור, נעמי שמר ויוסי בנאי. בעתיד רחוב יוסי בנאי יתחבר לרחוב זלמן שניאור שבשכונת רמות רמז הסמוכה, וכך יהיה לגבעת זמר מוצא נוסף.

בגבעת זמר עוד רחובות: עפרה חַזָה, ירדנה ארזי (שגם גדלה בחיפה, כמצוין בשלט – גאווה מקומית!), יהודה עמיחי, יפה ירקוני ושושנה דמארי.

בעתיד יוסדרו גם שבילים להולכי רגל, שרובם יהיו תלולים, הם אמורים יהיו להיקרא על שמם של מאיר אריאל, יגאל בשן, אהובה עוזרי, ג'ו עמאר, עוזי חיטמן וליאור ייני.

שלוש כיכרות בשכונה והן קרויות על שם להקות: כוורת, משינה, חלב ודבש – הללויה.

ועכשיו, לתמיהות.

מה היו שיקולי ועדת השמות אינני יודע. מדוע נבחר דווקא יהודה עמיחי, שאינו זמר, מלחין או פזמונאי ורוב שירתו לא הולחנה? גם אהוד מנור לא היה זמר אלא פזמונאי, אך לזכותו עמדה כנראה העובדה שהתחנך בבית הספר הריאלי בחיפה.

שתי ה'מלכות', יפה ירקוני ושושנה דמארי, חולקות כתר אחד: רחוב ארוך שנחצה לשניים לצורך תוספת שם.

מקובל להנציח אנשים רק שלוש שנים לאחר פטירתם, אבל ירדנה ארזי ויהורם גאון עדיין חיים לגמרי וגם מופיעים. במה זכו הם לעומת זמרים וזמרות חשובים שכבר הלכו לעולמם ולא הונצחו?

קשה להתווכח מי ראוי להיות מונצח ומי פחות, אבל בכל זאת מה עם אריק איינשטיין? יתכן שוועדת השמות חששה שיחול בלבול עם רחוב אלברט איינשטיין שאיננו רחוק. ומה עם הזמר החיפאי שמעון ישראלי שהלך לעולמו בדצמבר 2023? ובין הלהקות – התרנגולים, בצל ירוק, החלונות הגבוהים, גשר הירקון, השלושרים, הדודאים, הפרברים או 'הגשש החיוור'. האם אין להקה ראויה יותר מ'חלב ודבש'?

ופתרון התעלומה: אכן הייתה טעות אך זו תוקנה. על כל השלטים עם השם 'יפה ירקוני' הודבק טלאי ובו שנות חייה הנכונות.

____________________________

ד"ר אלון ריבק מחיפה הוא רופא בגימלאות וסופר לעת מצוא  alon@ribak.org

 

ב. נד אילן בנווה אילן

מאת עפר גביש

מנהג נאה ויפה עשו להם אנשי המושב השיתופי נווה אילן שבהרי ירושלים, לקרוא לרחובותיהם בשמות של שירים עבריים. מי לא היה רוצה לגור ברחוב 'נוף ילדות', 'גן השקמים' או 'פרפר נחמד'? כל הכבוד ויירבו כמותם בישראל! 

אך אבוי, למה מיהרתם? הגהה נוספת והשוואה למקור הייתה מונעת טעויות מביכות ועגמת נפש. כמעט ואין שלט חף משגיאות.

1. נוף ילדוּת

המילים והלחן של 'נוף ילדוּת' הם של שלמה ארצי, ולא של חיים גורי ואלכסנדר ארגוב.

  

2. גן השקמים

אז ראשית, כותבים 'שקמים' ולא 'שיקמים'; ושנית, הבנות לא זימרו 'הי הלל' אלא 'הי ילל (ושמא, כפי שהעירה לי נגה אשד: 'הי יא ליל').

  

3. התקוה

הלחן של ההמנון הלאומי שלנו הוא עממי-רומני. שמואל כהן התאים את המילים ללחן אך לא כתב אותו.

4. פרפר נחמד

ראשית, השם הוא פניה ברגשטיין, ולא ברנשטיין.

ושנית, עובד אפרת אכן הלחין את השיר עבור תכנית הטלוויזיה 'בוא אליי פרפר נחמד', אבל כמוהו הלחינו את השיר רבים נוספים  (בזמרשת נמנו לפחות עשר מנגינות ובאתר אקו"ם רשומות 34 גירסאות!). הנכון היה אפוא לכתוב: מלחינים רבים. 

למען ההגינות נציין שיש בנווה אילן גם שלטי רחובות חפים מכל טעות. הנה כמה מהם:

צילומים: עפר גביש ודליה ברזילי

________________________

עפר גביש מקיבוץ יפתח הוא חוקר זמר ומנחה אירועי שירה וטיולים מזמרים   gavisho436@gmail.com