יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

פינת ההלכה: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ ומעליותיך

לובלין, בין 1939-1935 (צילום: רומן וישניאק; מקור: de-salva)

מצוות מזוזה מקורה בתורה, שבה נאמר 'וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ ... וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ (דברים, ו 9-6). פשט המקרא הוא: דברי האל צריכים להיות מול עיניך, תזכורת קבועה, ועל כן יש לכתוב אותם בצורה סמלית על כתלי הבית. בשל כך מוכנס למזוזה קלף קטן ועליו רשומות שתי פרשיות מן התורה.

כמה פרקים מאוחר יותר מוסיפה התורה ואומרת: 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ' (דברים, יא 21-20). מכאן התפתחה תפיסה עממית הגורסת כי תפקיד המזוזה הוא לשמור על הבית ויושביו מפני מזיקים שונים ומשונים. וכך נפוצו סיפורים  מימות התלמוד ועד ימינו  על המזוזה כשומרת ומצילה, והדברים ידועים.

מלכתחילה, פוסקי ההלכה ציינו כי יש לקבוע את המזוזה רק במקום שבו גרים, כלומר בחדרי שינה וכן על משקופי הכניסה לבתי מגורים, אך בהדרגה התפשט המנהג והקיף גם מקומות שבהם אין גרים כלל  מכניסה לבתי כנסת (על פי השלחן ערוך בתי כנסת חייבים במזוזה רק אם מישהו גר בהם), עבור במחסנים, בחנויות ובסופרמרקטים, וכלה בחדרי מדרגות ובמעליות.

המזוזה בפתח המעלית היא מהתופעות היותר משונות של מצוות מזוזה. מישהו גר שם? אפילו ד' אמות מינימליות אין שם, בדרך כלל. אף על פי כן, פוסקים שונים דנו בשאלה זו ברצינות ואני לתומי חשבתי שמדובר בפלפול לשמו, בחינת 'דרוש וקבל שכר'. 

לא מכבר שלח לי ניסן תימן מפרדס חנה את התמונות הבאות וכתב:
הנה כמה תמונות של המעלית שראיתי בבנין בעיר נתיבות. בקומת הכניסה המזוזה נמצאת בצד ימין ובקומות למעלה המזוזות בצד שמאל. ההסבר שנמסר לי היה, שצד ימין זו הכניסה ל'חדר' וצד שמאל זו היציאה. אני עדיין מתקשה להאמין למראה עיניי, אך הנה ההוכחה. איני יודע עד כמה התופעה נפוצה בנתיבות אולי תתייחס לתופעה מגוחכת זו בבלוג שלך.


אמנם בביתי שלי אין מעלית, אך משום חיבוב מצווה שאלתי שני רבנים (אמתיים), הקוראים את עונ"ש, מה דעתם על מצוות מזוזה במעלית. וזו תשובתם הרמתה:

ענה לי האחד:
לגבי מזוזה במעלית, זה באמת דבר שלא רואים אותו כמעט, כי כמו שכתבת, עיקר עניינה של מזוזה הוא במקום שאפשר לגור בו, ומעלית לא בדיוק עונה על הקריטריונים (אפרים קישון תיאר פעם באיזו סאטירה, עולה חדש שהגיע לארץ והסתדר מייד עם קניית דירה, עכשיו כולם מקנאים בו – הוא הצליח להשיג מעלית ישנה ביפו. כל הכפתורים עוד שלמים בה, סיפר...). אבל מכל מקום, היות שמעיקר הדין גם 'בית שער', כלומר מבוא שעוברים בו בדרך לדירה, צריך מזוזה. היו שסברו, שאף מעלית הריהי סוג של 'בית שער' וממילא לשיטתם צריכה מזוזה. בפועל כמעט בשום מקום לא עושים זאת.
 ענה לי השני:
הפוסקים דנו רבות אם חייבים בזה או לא. רוב הפוסקים מתירים (כלומר, שלא צריך), אבל הרב יעקב בלוי, בספרו הידוע על הלכות מזוזה 'חובת הדר', פסק שזו חובה ממש, וגם ה'מנחת יצחק' פסק שזו חובה (אמנם לא בנחרצות כמו הרב בלוי). יש עוד פוסקים שחייבו, כמו הרב נתן געשטטנער בספרו 'להורות נתן', אך רוב מוחלט של הפוסקים התירו, כולל הרב שלמה זלמן אויירבך והרב אלישיב.  
בפועל הרבה מחמירים לשים מזוזה בלא ברכה, וכמו שהרב עובדיה פסק בספרו: 'מעלית, יש אומרים שאינה חייבת במזוזה, כיון שלא עשויה לדירה אלא דירת עראי, שהרי היא מטלטלת ואין בה מקום קבע ... וגם הפתח הקבוע שבבנין, שדרכו נכנסים למעלית, פטור מן המזוזה. ויש אומרים שהמעלית חייבת במזוזה. והמנהג כסברא ראשונה. והמחמיר לקבוע שם מזוזה בלי ברכה, תבוא עליו ברכה'.  
ראיתי פעם אחת 'טריק' יפה שמישהו עשה. במקום לשים מזוזות על כל חללי המעלית, הוא שם בתוך המעלית עצמה, כך שבכל פעם שנפתחת המעלית באיזה קומה יש שם מזוזה סמוך למשקוף. אך כמובן לא בכל מעלית זה שייך, כי הרי זה צריך להיות בטפח הקרוב למשקוף על פי הלכה.  
מצד ההשקפה, המזוזה היא שמירה וברכה, והיא המצווה היחידה שהיא עצמה לצורך שמירה (כמו שכתבו ה'טור' ועוד). ולכן נוהגים לשים מזוזות גם בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, וכן במקומות ציבוריים שמצד הדין פטורים, וגם במקומות פטורים בתוך הבית, כמו חדר שהוא לא למגורים. על דרך זה שמים מזוזות גם במעלית, אבל כמובן ללא ברכה.

עיינתי בספרו של יעקב ישעיה בלוי, 'חובת הדר' (ירושלים תשל"ב, עמ' מד), ואכן הוא זה שחידש את ההלכה המחמירה.


בהערות הוא מדמה את תא המעלית ל'לוּל הפתוח מן הבית לעליה', שנזכר בתלמוד הבבלי (מסכת מנחות, לד ע"א) כחייב במזוזה. 'לול' זה התפרש בדברי רש"י כ'ארובה באמצע העליה ועולין לה מן הבית במעלות', ובלוי, בשכלו הזך, גורס שהמעליות של ימינו הן 'ממש כאותו לול'. 

ממש אחד לאחד...



אז הנה למדנו משהו על גלגוליה של מצווה מדאורייתא שיצאה קצת משליטה.

מזוזה להורים אמריקנים שמחפשים משמעות (מקור: אמזון)

בעלי התוספות

זאב קינן צילם את המזוזה הזו במעלית של סניף קופת חולים 'מכבי' בירושלים. 'במכבי', כתב זאב, 'נקטו בפשרה בשאלת מזוזה במעלית כן או לא. כן (בנוסח הספרדים, ניצבת), אבל רק הבסיס – בלי בית מזוזה וקלף... וכך הוא לפחות בעוד שתי קומות בבניין'.



17 תגובות:

  1. תיקון, למען העברית הנכונה.
    מזוזה, במקור, אינה השפופרת החלולה שבתוכה הטקסט המקודש, כפי שנוהגים לחשוב. המזוזה המקורית במקרא היא כל קורת הצד של פתח הבית, כמוה כמשקוף (הקורה העליונה) או הסף.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון. מקור המילה מזוזה הוא אכדי - כמו המקור של המילים מזל ומנזר. manzaltu, mazzaztum - מקום של כוכב, מ־izuzzu שפירושו לעמוד - כלומר, איפה שעומד הכוכב. אבן שושן אומר 'מעמד הירח' ונ.ה. טורטשינר אומר מעמד הכוכבים, מתוך השורש נזז-עמד.
      אפשר להסיק שעל המשקוף/ המזוזה בתרבויות הקדומות חקקו משהו, תבליט או כתובת שהיתה קשורה לבקשת מזל, להגנה של אל, כוכב, ירח, ו'השבעת השדים' הקדמונית הזאת הזאת מתגלגלת אל יהדות ההלכה.
      מענין לשם הקוריוז הדמיון בצליל ובפונקציה של מזוזה ומדוזה, התבליט על משקופים כנגד עין הרע.

      מחק
  2. Professor Asaf,

    Writing books about Chassidic scandals does not make you competent to discuss Halacha. You write like an am-haaretz and cannot be considered a serious scholar.

    השבמחק
  3. לכאורה כל האמור להלן כולו לכאורה.
    אצטרף לתגובת קודמי (אם עדיין לא נמחקה תגובתו).
    חבל שבלוג עשיר תכנים שכזה כל פעם נופל כשמדובר בתכני יהדות\הלכה.
    פרו' אסף - אחורה פנה, זה לא הד' אמות שלך, לא הד' טפחים ואף לא קוצו של ג'וד...
    המשפט החותם שלך "מצווה שיצאה קצת משליטה" מתאים יותר לסדרת מאמריך על אפליה מינית בצלחת או איילות בזמר העברי בין ילדותי לאירוטי. האם כלו להם נושאים מחקריים עמוקים מעניינים יותר?

    השבמחק
  4. שומר פתאים אלוקינו והמזוזה- לימות המשיחיום שישי, 31 אוקטובר, 2014

    מדוע מנשקין את המזוזה ? גירסא א' אומרת שנישוק מעין זה איננו אלא העברת חיידקין, שנאמר בכתבי הקוידש "נשק אך תזהר מטרומבילים"(דן בן אמוץ וגו') ---"מזוזה" כותבין בשני זי"ן, שזו אות אלוהית לכל הבא ממין זכר ואליו משתוקקות אלה שנקבים נקבים עשוה והיא קרוייה "נקבה" שזה פותר בתולות מן הנישוק הנ"ל . ידוע גם ידוע שהמהדרין אינם מתייחדים במעלית עם אשה זרה, אבל אם נישקה המזוזה פטורה? אם נשואה היא כדת משה בישראל איננה בתולה ומותרת כדין לגבר שאינו בעלה אלא בועלה---דברי הקוידש המצויים במזוזה יכולים להתפרש גם כ"הוראות ייצרן" שידוע ומקובל שהקב"ה בורא עולם הוא היצרן - אם זה מעלית שאין בה הסדרי שמירת שבת (כמו "מעלית שבת" המצוייה בבתי שומרי מצוות) ואחרון אחרון - כבר אמר אחד מגדולי חכמי התורה שתאונות באות בגלל מזוזות פסולות ועל כך ייאמר "שמור מז'וז'ה ליום הדין"

    השבמחק
    תשובות
    1. מה בדיוק רצית לומר ? זה אפילו לא מצחיק וכתיבת מילים עם סיומת נון סופית לא הופכת את הטקסט (הלא מלומד) לטקסט עם ניחוח עתיק.

      מחק
  5. אם כבר אז כבר. באחת התמונות המזוזה קבועה ישר, כפסיקה הספרדית, ובשאר באלכסון, הפשרה האשכנזית במחלוקת בין מאונך למאוזן. אם התמונות הן מאותו בניין בנתיבות, או היכן שהוא, נמצאנו למדים גם על הסוצויולוגיה של הבניין ועל הפשרות החברתיות בהלכה.

    השבמחק
  6. "הרמתה" מלה מיוחדת- ככל הידוע לי זו המלה היחידה במקרא המנוקדת בארבעה קמצים רצופים (שמואל א' א' יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה', וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; זאת, לעומת המלה המנוקדת בארבעה פתחים אשר שמשה בפי יהודים כ"איחול שלילי".

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי באיזה הקשר הבאת את הדברים (בתוך בליל הבורים המנסים להראות חוסר ידיעתם בספר בסיסי במורשתם), אבל הזכרתי לי בדיחה יהודית ידועה:
      הבדיחה מספרת על רב שהתרים לישיבה מסויימת ופנה לגביר אחד. אמר לו הגביר שיהיה מוכן לתרום סכום נכבד ובלבד שהרב יענה על חידתו: "איזו מילה בתנ"ך מנוקדת ב4 קמצים רצופים?". ענה לו הרב את התשובה. וכשקיבל את התרומה, שאל אותו הרב בחזרה: "איזו מילה בתנ"ך מנוקדת ב4 פתחים רצופים?". הגביר לא ידע והרב ענה המקומו: "הקדחת" (ויקרא כו טז).
      כשפנה הרב ללכת, ביקש הגביר מהרב שישמור אצלו את פתרון החידה שחד לו, כי הוא מתכוון להמשיך לחוד את החידה לשנוררים הרבים הבאים אליו. הסכים הרב והוסיף: "גם את הקדחת אבקש שתשמור אצלך"...

      מחק
  7. לגבי רמת הדיון והיחס העויין של הדיוטות ושל ק ל י ד ע ת אל בירורי הלכה, נזכרתי בבדיחה יפה של בדחן ידוע מלונדון ששמעתיה מפיו בסעודת שבע ברכות (כן, יש דבר כזה), על יהודי עשיר שעשה שיפוצים בביתו, כשנסתיימו ביקר בעל הבית וסייר בבית, פגש פועל שסיפר לו שהפועלים היו מומחים וביצעו עבודה מצויינת, והוא עצמו, כאשר התקין את הקופסאות הקטנות בפתחי החדרים, היה כבר מיומן מאוד במלאכתו, ובקי בה, ולא היה זקוק יותר ל'הוראות' (דירקשן בלע"ז) שהיו רשומות בפתקאות שהיו בתוך הקופסאות, והשליך אותן ...!

    השבמחק
  8. כל עניין המזוזה ונישוקה אינו אלא פירוש מסולף של מצוות התורה. הכתוב המצווה לשים את הדברים על מזוזות ביתך ובשעריך משמעו שעליך לנהוג על פי רוח הדברים בבואך ובצאתך, כלומר בחיי יום יום.
    ואילו נישוק הקלף המוצמד לדלת הוא לא יותר מאשר עבודה זרה ופולחן עכו"ם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוהב עבודת אליליםיום שישי, 31 אוקטובר, 2014

      יופי נגה מרון --- עכו"ם ועובדי כוכבים ומזלות - לפחות על ידי הצמדת יד מזיעה לאותה קופסה "אלוהית" מעבירים חיידקים ונגיפים. זה מזכיר לי את הסיפור הבא : כומר ורב מהלכים יחדיו. הכמור רואה צלב , מצטלב ומסיר כובעו ביראת כבוד. שואל אותו הרב מה לזה ולעבודת הקודש והכומר לא מהסס לענות לו: "זהו צלב קדוש". הרב עונה לו מיניה וביה- "זאת בסך הכל חתיכת עץ". עוד הם ממשיכים להלך והרב רואה בית, עליו מתנוססת מזוזה. הם עוברים את הסף והרב מנשק ביראת קודש את המזוזה. שואל אותו הכומר לפשר הנשיקה. עונה לו הרב - "זוהי מזוזה קדושה". מה אומר לו על כך הכומר?-- בסך הכל זאת חתיכת עץ".

      מחק
    2. עבודת אלילים או לא יש מספיק דוסים שמתפרנסים מכתיבת הוראות ההפעלה ויש כאלה שמתפרנסים היטב מההפחדה וכולם ביחד שייכים לזן הלא יצרני

      מחק
  9. נגה מרון,
    מנין לך זאת? להגיד שהפסוק במקרא אמור להתפרש כאלגוריה, ואילו הביצוע של המצווה באופן מילולי הוא "פירוש מסולף" זה חידוש גדול בתולדות ההלכה.
    בד"כ הטענות הן הפוכות.
    אבי

    השבמחק
  10. לאוהב עבודת אלילים - השלום והברכה עליך
    הזכרת לי את החידוד הבא --- מה יותר טוב: מזכירה או מזוזה? והתשובה, כמובן, היא : "למזכירה יש זין אחד באמצע בעוד למזוזה יש שני זין וגו'

    השבמחק
  11. אתם סוטים וטפשים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.