א. אנא טיכו
אחרי שפדיחת 'רחוב אנא פרנק' מוצתה (כולל הקריקטורה הבלתי נמנעת של דודו גבע), הגיע הזמן להתעלל קצת בזכרה של אנה אחרת – אנה טיכו, הציירת הירושלמית הנודעת ורעייתו של רופא העיניים המיתולוגי דוקטור אברהם אלברט טיכו.
עיריית ראשון לציון ראויה לציון לשבח על הזריזות שבה היא מעלה את החלטותיה למרשתת. בישיבת מועצת העיר שנערכה ב-3 בפברואר 2016 החליטה ועדת השמות העירונית לשנות את שמו של רחוב זבולון המר (במערב העיר, ליד המכללה למנהל) לרחוב אנה טיכו. מדוע סר חִנו של המר ועלתה קרנה של טיכו דווקא בראשון לציון? דבר זה אינו מובן ואינו מוסבר בפרוטוקול.
מכל מקום, ההצעה התקבלה וההוראה ניתנה למחלקת השילוט העירונית, שפעלה גם היא בזריזות – אולי בזריזות יתר – וזה מה שיצא:
ב. כהנא או כאנא?
זה לא מכבר נדרש יהודה זיו באחת מרשימותיו לדמותו של שמואל זנוויל כהנא (1998-1905), האיש והאגדה. על שמו של כהנא קיים 'מעלה' בהר ציון שבירושלים, הר שהיה מקום טיפוחיו של כהנא ובו הקים ב-1948 את 'מרתף השואה'. אבל אוי ואבוי לשלט שכזה ולזיכרון שכזה!
ובהעדר סימני פיסוק, עוד אפשר לחשוב שראשיתה של המדינה היא בשנת תרס"ו...
ג. יצחק-יהודה לייבוש פרץ
והנה עוד התעללות בזכרו של אחד מגדולי הסופרים בעברית וביידיש, הפעם בנתניה.
י"ל פרץ (1915-1851) - כך הוא מוכר - הוא יצחק לייבוש פרץ, אבל בנתניה הוחלט ששמו הוא יהודה...
ד. רחוב סנילי
הרחוב המפתיע הזה נמצא בבני ברק, סמוך לקניון אילון (בין רחוב כנרת לרחוב בן-גוריון).
הסבר אפשרי: בראשית הייתה 'סמטת ניל"י', אחר כך התרחבה הסמטה והייתה לרחוב, והס' של הסמטה נכנס לסוגריים.
אנה ואלברט טיכו (צילום משנות החמישים; מקור: מוזיאון בית טיכו) |
אחרי שפדיחת 'רחוב אנא פרנק' מוצתה (כולל הקריקטורה הבלתי נמנעת של דודו גבע), הגיע הזמן להתעלל קצת בזכרה של אנה אחרת – אנה טיכו, הציירת הירושלמית הנודעת ורעייתו של רופא העיניים המיתולוגי דוקטור אברהם אלברט טיכו.
עיריית ראשון לציון ראויה לציון לשבח על הזריזות שבה היא מעלה את החלטותיה למרשתת. בישיבת מועצת העיר שנערכה ב-3 בפברואר 2016 החליטה ועדת השמות העירונית לשנות את שמו של רחוב זבולון המר (במערב העיר, ליד המכללה למנהל) לרחוב אנה טיכו. מדוע סר חִנו של המר ועלתה קרנה של טיכו דווקא בראשון לציון? דבר זה אינו מובן ואינו מוסבר בפרוטוקול.
מכל מקום, ההצעה התקבלה וההוראה ניתנה למחלקת השילוט העירונית, שפעלה גם היא בזריזות – אולי בזריזות יתר – וזה מה שיצא:
צילום: ליאור פרי |
ב. כהנא או כאנא?
זה לא מכבר נדרש יהודה זיו באחת מרשימותיו לדמותו של שמואל זנוויל כהנא (1998-1905), האיש והאגדה. על שמו של כהנא קיים 'מעלה' בהר ציון שבירושלים, הר שהיה מקום טיפוחיו של כהנא ובו הקים ב-1948 את 'מרתף השואה'. אבל אוי ואבוי לשלט שכזה ולזיכרון שכזה!
ובהעדר סימני פיסוק, עוד אפשר לחשוב שראשיתה של המדינה היא בשנת תרס"ו...
צילום: צבי תמרי |
ג. יצחק-יהודה לייבוש פרץ
והנה עוד התעללות בזכרו של אחד מגדולי הסופרים בעברית וביידיש, הפעם בנתניה.
י"ל פרץ (1915-1851) - כך הוא מוכר - הוא יצחק לייבוש פרץ, אבל בנתניה הוחלט ששמו הוא יהודה...
צילום: נתי קנטרוביץ |
ד. רחוב סנילי
הרחוב המפתיע הזה נמצא בבני ברק, סמוך לקניון אילון (בין רחוב כנרת לרחוב בן-גוריון).
צילום: יהושע לביא |
הסבר אפשרי: בראשית הייתה 'סמטת ניל"י', אחר כך התרחבה הסמטה והייתה לרחוב, והס' של הסמטה נכנס לסוגריים.
כמדומני הטעות ברח' על שם י"ל פרץ דווקא מעידה על ההיפך מבורות, שהרי רוב י"ל (כגון גורדון ופינסקר) הם אכן יהודה לייב...
השבמחקולא רק זאת; אלא שלרבים רבים מהשמות 'לייב' (אריה סמלו של יהודה) מוסיפים את השם יהודה. וכך גם לצבי -הרף או הירש מצמידים נפתלי.
מחקיוצא מן הכלל הוא השם יששכר, שמצמידים לו דוב -כי סמלו של יששכר לא מתאים לכל אדם.-:)
הפוּך, ל"שם הקודש" יהודה הוסיפו את "שם החוֹל" ליב, לנפתלי - את הירש, וכן הלאה.
מחקאכן כן. החלפתי את היוצרות
מחקהטעות בשמו של פרץ היא כנראה משום שאביו הוא יהודה והיה צריך לכתוב יצחק לייב (לייבוש) בן יהודה פרץ.
השבמחקמעלה שז"ך. מילא שיחשבו כי המדינה הוקמה בתרס"ו. אבל עלולים עוד לחשוב שהיא נגמרה בתשנ"ח. ואנא אנו באים ?
השבמחקוהנה גם אתה משתמש באנא
מחקארשה לעצמי "לכפור בעיקר". מה רע באנא טיכו? הלוא השם "אנה" הוא נכרי, ואינו ממקור ישראל, ועל שמות שכאלה, נתקבע הכלל, שאין כלל: שבדיה - שוודיה, תורכיה - טורקיה, וכל כיו"ב. אלא מה, הורגלנו בכתיב "אנה", מאחר והמילה "אנא" היא בעלת משמעות אחרת (בעברית - לשון הפצרה ותחינה, ובארמית / ערבית = אני) ומכאן הגיחוך שב"אנא פרנק" ו"אנא טיכו". לכן, בהגיע אורח לרחוב זה, ויתבונן בשלט,מה יאמר? "ואני, אנא אני בא"
השבמחקאם אתה מביא מדברי ראובן, אזי "ואני אנה אני בא"
מחקהאורח המגיע לרחוב ומתבונן בשלט יאמר: "ואני, אנה אני בא? אנא, הושיעו, אנא אשכנזי, אנא לא פרֶנק!
מחקהשם "אנה" הוא שיבוש אירופאי של השם העברי "חנה" (וּלְחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב... שמ"א א' 5), הנובע כנראה מן החוסר באות חי"ת בשפות אלו. לכן - מן הראוי לכתוב את השם בה"א.
מחקמעבר לכך, אנה טיכו עצמה כתבה את שמה בה"א.
וחוץ מזה, מה לעשות, "אנא" מרמז על ערביות המילה... וראו דודו גבע וגו'.
הציירת הירושלמית אנה טיכו היתה בת 5 בערך, היום לפני 99 שנה, כאשר טבחיו של הגדוד הלונדוני בצבא אלנבי קיבלו את כניעת ירושלים העות'מנית. קיוויתי למצוא כאן היום ממטעמים מימי כיבוש ירושלים ב9.12.1917 אבל יש עוד הזדמנות לטפל בעניין בחנוכה, לפי התאריך העברי.
השבמחקחנו של המר לא סר, והפרוטוקול דווקא מפנה להחלטה מ-2012 (כאן: http://www.rishonlezion.muni.il/protocols/Documents/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94%20104%2012%20%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A%207%2011%2012%20-%2002714712%20_2_.pdf) שבה הוחלט לקרוא על שמו של המר רחוב מכובד יותר.
השבמחקלגבי "רחוב (ס)נילי" - שימו לב לכיתוב האווילי באנגלית בשלט.
השבמחקבתרגום חופשי: רחוב סמטת ניל"י.
ואנה אנו באים עם רמה ירודה שכזו???
מנה! לא הבנת את העוקץ בכתבי: "ואני אנא אני בא" (המקור כמובן: "אנה אני בא")
מחקלגבי רחוב סנילי
השבמחקגם אם ה-ס הוכנסה לסוגריים עדיין הגרש בצד ימין.
מזעזע או מגעגע.