סיפורי רחובות: ברל – מגדולי הפוסקים, דוד זהבי ואיתמר בן אב"י

א. מה ברל היה אומר?

מגדולי הפוסקים: ברל כצנלסון (1944-1887)

בנתניה מוקדש רחוב מיוחד לכבודו של ברל כצנלסון, והוא נקרא 'בארי' – שמו העברי של ברל. עד כאן יפה מאוד, אבל ראו כיצד מתואר פועלו של ברל על השלט.

אפילו מעריציו הגדולים ביותר לא ידעו שהוא היה 'מגדולי הפוסקים האחרונים'...

צילום: גילה וכמן

ההסבר תואם כמובן את קורות חייו של רבי משה איסרליש (הרמ"א), שחי בקרקוב במאה ה-16.

מה קרה כאן? ד"ר גילה וכמן, שצילמה, שיערה כי ההסבר בשלט 'נדד' מהשילוט ברחוב הרמ"א שנמצא בקרית צאנז בנתניה, אך לא עלה בידה לוודא זאת. קוראי עונ"ש בנתניה מוזמנים לברר אם בשילוט שברחוב הרמ"א נכתב כי היה ממנהיגי תנועת העבודה, ממקימי ההסתדרות ועורכו הראשון של העיתון דבר...

ב. דוד זהבי

דוד זהבי וחלילו (ארכיון קיבוץ נען)

המלחין דוד זהבי (1977-1910) הוא מן האבות המייסדים של הזמר העברי. הוא הלך לעולמו לפני 45 שנה בקיבוצו נען. קשה אפילו להתחיל ולמנות את השירים היפים שהלחין והנחיל לנו: אורחה במדבר, יצאנו אט, הן אפשר, מלאו אסמינו בר, ירדה השבת, ניגונים, עוד שדי פורח, שיר הפלמ"ח, הליכה לקיסריה (אלי, אלי), החליל, אני נושא עמי, זמר לספינה (שקיעה נוגה), והטיפו ההרים עסיס, ועוד ועוד. 

הראש מסתחרר מהקסם והיופי.

צילום: אבישי ליוביץ'

השלט ברחוב הנושא את שמו ביפו שובר שיאי שגיאות: שתי שגיאות ניקוד (הנכון דָּוִד זֶהָבִי), שגיאה באיות שם המשפחה בלועזית (צריך להיות Zehavy), שנות הפטירה שגויות (הוא מת ב-1977) ואין התאמה בין התאריך העברי והכללי (תשט"ו היא 1955), ולקינוח, חסרה ה'רגל' של האות 'ק'.

ובכלל, התיאור של זהבי 'מגדולי הזמר העברי' הוא מופת של עילגות (צריך להיות: מגדולי המלחינים של הזמר העברי, או מיוצרי הזמר העברי).

דבר, 27 באוקטובר 1977

ג. איתמר בן אב"י

בימים אלה מלאו מאה שנה למותו של אליעזר בן יהודה, מן הדמויות הגדולות שהובילו את המערכה על חידוש הדיבור בשפה העברית. אנו נעסוק בבנו איתמר (שמו המקורי היה בן-ציון), המוכר בשמו איתמר בן אב"י (1943-1882).

אב"י הוא כמובן ראשי תיבות של אליעזר בן יהודה, והצורה המועדפת צריכה להיות עם דגש: אַבִּ"י (Abi). אך לימדונו חכמי הדקדוק שבנוטריקונים מעין זה אין צורך להיות קטנוניים – בן אַבִ"י או בן אַבִּ"י, שניהם כשרים לבוא בקהל, ובלבד שישאירו את הגרשיים שמציינים את ראשי התיבות. וכידוע, לצורך החריזה 'אבי / נביא / כלבבי' ויתר ירון לונדון על הדגש בשירו 'אליעזר בן יהודה':

איתמר - אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר.
איתמר בן אב"י,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.

אבל ברור שבלי סימון ראשי התיבות באמצעות גרשיים, כפי שאיתמר בן אב"י בעצמו הקפיד, כל אחת משתי הצורות היא חסרת מובן.

את העיתון 'דאר היום' ערך איתמר בן אב"י

בירושלים יש רחוב לכבודו של 'הילד הראשון' של השפה העברית, כאן ויתרו גם על הדגש וגם על הגרשיים:  

נוסח ירושלים (צילום: טובה הרצל)

על השגיאות שיש בשלט הירושלמי – 'עיברית', כביכול כתיב מלא אך בעצם שגוי; הוא נולד בתרמ"ב (1882) ולא בתרמ"ג – כבר כתבתי כאן.

בתל אביב לעומת ירושלים בחרו בצורה המודגשת בן אבִּי, השאירו את הצורה הלטינית הלא מותאמת Avi, וכמובן ויתרו על הגרשיים. באין הסברים גם לא נוכל להתלונן על שגיאות אחרות.

נוסח תל אביב (צילום: טל סגל)

מה שיפה בתל אביב הוא, שקבלן הבנייה, העושה עבודות פיתוח ברחוב, כתב נכון את השם, עם הגרשיים...

צילום: טל סגל