יום שישי, 5 בינואר 2024

הספרות והחיים: עוץ לי גוץ לי, ספיחס, משל יותם, חלב חיטים

א. עוצלי גוצלי, המכבסה

צילום: איתמר לויתן

ברחוב בן יהודה בתל אביב נמצאת המכבסה עוצלי גוצלי.

נכון שהכתיב שונה (חשש מענייני זכויות יוצרים?) אבל על פי שמה ועל פי האיור שבשלט הפרסום היא מרמזת בבירור לעוץ לי גוץ לי, המחזמר הידוע של אברהם שלונסקי שהוצג בתיאטרון הקאמרי למן שנת 1965 וממשיך להיות מוצג עד ימינו. 

מה הקשר בין עוץ לי גוץ לי לבין ניקוי יבש, כיבוס או קיפול?

הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית

ב. ספיחס לביאליק

צילום: אלון תן-עמי

בבית הדיור המוגן 'משען' ברחוב ברודצקי שברמת אביב מוצעת פעילות תרבותית עניפה.

ב-11 בדצמבר הוזמנו הדיירים להרצאה על 'ספיחס' של חיים נחמן ביאליק.

ספיחס?! ברכת התספורת הידועה?

שמא יש כאן השפעה סמויה של הרביעי בסדרת סרטי 'אסקימו לימון'?

או אולי של הלהיט 'קפה בתחתית' שכתב דני סנדרסון ושרה להקת 'גזוז'?

ישבתי לבדי בבית קפה
עצוב ומיואש.
הרגשתי שחיי חולפים ללא הווה
אין שיפור במרגש.
וכמו שבאה השמש היא שם עמדה
יפה וצחורה.
ניגשה אלי ועל ראשי הניחה ידה
ובקול עדין אמרה:

ספיחס, אה או, אה או, ספיחס
ספיחס, באמת יפה מאד.
אתה נראה כה מסופר
דווקא מתאים לך קצר.
ספיחס, ספיחס אה או.

 

ובכן, סתם שיבוש מביך של כותרת סיפורו המקסים של ביאליק 'ספיח'...

צילום: שמואל אבנרי

ג. פרנסות מהתנ"ך: משל יותם

בחיפה נצפתה מכונית זו הנושאת את השם היפה של עסק לתכנון גנים ולהחזקתם ושמו 'משל יותם'.

צילום: איתמר לויתן

הניקוד לא ממש מדויק (צריך להיות מְשַׁל יותם), אבל הכוונה רצויה ומבורכת. 

משל זה, שנשא יותם בנו של השופט גדעון, מופיע בספר שופטים פרק ט, ועוסק בדרך בחירת יורשו של גדעון. העצים הלכו לבקש להם מלך ופנו אל עצי הפרי האיכותיים (זית, תאנה וגפן) שסירבו. בלית בררה פנו העצים אל האטד, שהסכים אך דרש מכל העצים האחרים שיחסו בצלו (האטד הוא עץ סרק ואין לו צל), ואם ימאנו אזי ישרוף את ארזי הלבנון.

מה הקשר בין המשל והנמשל לבין שמו של העסק? רק העובדה שבמשל נזכרים עצים רבים? 

ובכן, זה הרבה יותר פשוט. שמו של בעל העסק, שמקומו במושבה יקנעם, הוא יותם קפלן

וזה דבר המשל, שהוא תמיד אקטואלי:

הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מָלְכָה עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי, וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם - בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;
וְאִם־אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן!

ד. חֵלֶב חיטים

בית הקפה והמאפה 'חֵלֶב חיטים', ברחוב בן גוריון 12 בהרצליה, מתהדר בפסוק נאה ומנוקד מהמקורות.

מנוקד על שום מה? כדי שלא תקראו בטעות חָלָב.

הפסוק המלא מופיע בתהלים, קמז 14: 'הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ'. ומה פירושו של הביטוי? חֵלֶב הוא החלק המובחר.

צילום: גדעון נח

בגלישה מהירה במרשתת הופתעתי לראות כמה חנויות ובתי מאפה, ישיבות וכוללים משתמשים בשם זה. למשל מאפיית חלב חיטים במירון; כולל 'חלב חיטים' בטירת הכרמל; חלב חיטים: בורקס טורקי מקורי בבאר שבע, עמותה לזכויות במקרקעין, ועוד ועוד.

חלב חיטים, אביגדור המאירי 29, באר שבע (דף פייסבוק)

בעלי התוספות

באשר למשל יותם כתב לי שלמה רוזנר את הדברים הבאים, שחורגים מחשיבותו (היחסית) של הקוריוז שהובא לעיל: 

לפני שנים אחדות, בשנת 2016, הופיע בהוצאת 'שוקן' תרגום חדש של מבחר משלי איסופוס, בעל המשלים היווני הקדום והידוע. המתרגם הוא אהרן שבתאי, משורר ותיק ומוכר, שהוא גם מומחה לתרבות יוון, לימד אותה באוניברסיטת תל אביב ותרגם מחדש חלק גדול מהכתבים הספרותיים שהורישה לנו – שירות, מחזות, מכתמים, שירים. לתרגומו הוסיף שבתאי גם דברים על תולדות איסופוס ועל משליו, ולרבים מן המשלים הוסיף גם הערות קצרות. על משל 252 בספרו, שתוכנו וצורתו מופיעים במלואם בספר שופטים פרק ט, בקטע הידוע כ'משל יותם', העיר שבתאי בהחלטיות, שמשל זה הועתק מאיסופוס.

משלי איסופוס, תרגום: אהרן שבתאי, שוקן, 2016

מומחיותו הבלתי מעורערת של שבתאי בתרבות יוון אינה מבוססת, ככל הידוע, על פגישות אישיות עם הכותבים עצמם, אי-אז בין המאה השמינית למאה השלישית לפני הספירה, ואפילו לא עם מעתיקי כתביהם או מעתיקי-מעתיקיהם. מעטות, אם בכלל, עדויות בלתי אמצעיות מאז, ואין פלא שלא מעטים חילוקי הדעות בין חוקרי התרבות העתיקה, לרבות ערעורים על קביעות של שבתאי ועל קצת מהחלטותיו התרגומיות. ואין בזה כדי לפגום בהערכה הגדולה למפעלו. מניין הביטחון שמכוחו שולל שבתאי את האפשרות, שהמיוחס לאיסופוס הועתק מספר שופטים?

להלן משפטים אחדים מתוך מאמר של פרופ' (אמריטוס) יאיר זקוביץ, שהוא חוקר מקרא באוניברסיטה בירושלים (בקצת שינויי כתיב, מחסר למלא; ובהשמטת הערות). המאמר 'בין משלי איסופוס לספרות המקרא' פורסם בכתב העת ידע-עם: במה לפולקלור יהודי בשנת תשמ"א, כ-25 שנים לפני שפרסם שבתאי את תרגומו:


הניסיון לקבוע את כיווני הזיקה בין ספרות המשלים היוונית לבין ספרות המקרא אינו קל, ולרוב אף אינו אפשרי; כספרות המקרא אף הספרות האיסופית הנה פריו של תהליך יצירה וגבוש ממושך, המשתרע על פני מאות בשנים.

קובץ ראשון של משלים איסופיים נערך ממשלים שרווחו ביוון זמן רב קודם לכן בידי דימיטריוס מפאלירון בשנת 300 לפני הספירה בקירוב, כשחלק הארי של ספרות המקרא כבר היה ערוך ומגובש. בעקבות קובץ זה, שלא נשתמר – נתגבשו קבצים מאוחרים; כל מאסף ומלקט הוסיף משלים שהיו מוכרים לו, וכך נבנתה האסופה הסופית נדבכים נדבכים כשכולם מיוחסים, בסופו של דבר, לממשל איסופוס, ממש כשם שבישראל יחסו את ספרות המשל והחכמה, שנתגבשה ונצטברה במשך מאות בשנים, לחכם באדם, לשלמה.


הרבדים המאוחרים של ספרות המשל האיסופית הושפעו ישירות מן המקרא: הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא העתקת משל יותם (שופטים, ט 15-8) ושילובו באסופה האיסופית בשם "משל הזית והעצים" (מהד' שמברי 253). המשל הועתק, ללא ספק, מתוך נוסח אלכסנדרינוס של תרגום השבעים (הסוטה בפרטים רבים מנוסח וטיקנוס לספר שופטים), ורק פרטים קלי ערך מבדילים בין המשל האיסופי למקורו. ההבדל הגדול ביותר הוא הדילוג על פניית העצים לאילן השלישי, הגפן, אולי מתוך רצון לקצר ואולי בשל תאונה טכסטואלית - - -.

משל העצים והזית, או אם תרצו משל יותם, הוא אחד המשלים הבודדים באסופה שגיבוריו הם צמחים בלבד. שני משלים נוספים שגיבוריהם צמחים אינם מצויים במקרא, אך ניתן לקבוע בודאות את מוצאם השמי: בדומה למשל המקראי (מלכים ב, יד 9), בו נוצר העימות בין החוח והארז, מתוכחים במשל היווני (רנ"ד, Ch. 101) החוח והאשוח. כל אחד מתגאה בתועלת שהוא מביא; האשוח מתפאר כי ממנו יקחו קורות 'גם למקדש גם לספינות', כלומר יש בו תועלת גם לאלוהים וגם לאנשים, מה שמזכירנו, כמובן, את משל יותם (שופטים, ט 9, 13).


11 תגובות:


  1. ״חלב חיטה״ הוא לכאורה שמן החיטה: ״חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר״.
    הרשב״ם על המקום: ״עם חלב כליות חטה - שומן חמדת חטים המובחרים כאן. וכמו: ותכל דוד המלך. כלתה נפשי לשון חימוד ותאוה״. חזקוני על המקום: ״עם חלב כליות חטה עם שמן חמדת חטים המובחרים כמו ותכל המלך דוד שהוא כמו ותכל נפש דוד כלתה נפשי לשון חמדה ותאוה״ וכך פירש גם הרש״ר הירש בעקבותיהם: Ausdruck für das Fetteste und Beste.

    השבמחק
  2. הקשר ברור: העצל מלכבס ולגהץ בעצמו הולך למכבסה שתעשה זאת בשבילו!
    (כתוב בלשון זכר אך. מתכוון לכל המגדרים...)

    השבמחק
  3. בעיני זהו המשפט הכי חשוב בפוסט המקסים: "וזה דבר המשל, שהוא תמיד אקטואלי". אכן משל אקטואלי לגמרי. בוודאי עם החיבור הכמעט קוסמי "יותם - קפלן"... ולהקורא ינעם.

    השבמחק
  4. אוי כמה שזה נכון. "ואם זה לא היה הילד הטמבל שלי, גם אני הייתי צוחק". בפולנית זה ודאי נשמע הרבה יותר טוב.

    השבמחק
  5. הצגה שלא נס ליחה מאז הועלתה. תפאורה מקורית הצייר והפסל (ככר דנמרק, ירושלים ועוד) רודא ריילינגר איש קיבוץ הזורע.

    השבמחק
  6. שתי הכתבות מקסימות-- תודה וברכות לכל העוסקים במלאכת הענקת עונג לשבת!

    השבמחק
  7. התגובה -- של יעל חבר

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.