א. מספרה כהלכה
צילום: גונן זיק |
ב. גוי של שבת: תעריפון
במקרה זה מדובר בלא-יהודי שתפקידו לסדר ולארגן בשבת את מתחם בית הכנסת 'בית השם', ועל הדרך אפשר גם להשתמש בו למטרות גוי של שבת. אבל אין ארוחות חינם: 'הגוי גובה תשלום של 50 ש"ח על כל קריאה'.
ג. נאָר אויף שמחעס
צילום: יוחנן פלוטקין |
ד. מעשה בחלב ובג'נטלמן
המודעה הזו, כתובה בכתב יד, נתלתה בשטיבל 'אבי עזרי' בפתח תקווה על ידי הגבאי המסור. אפשר בהחלט לשייכה לסוגת הסיפור העממי.
צילום: גונן זיק |
ה. פינת הפשקוויל
ושוב, כמובן, 'גזירות הגיוס' ו'השמד' מעסיקות את קנאי ירושלים וסביבתה ומטריפות את דעתם.
מתברר שההפגנות 'בשערי לשכת הגיהנום' הן לא כל כך ספונטניות, ומערך הסעות מכל רחבי הארץ עמד לרשות הציבור הקדוש.
ועל בת ישראל האומללה הנמקה בכלא הצבאי בעינויים אכזריים כבר שמעתם? וכיצד זה לבבכם לא נשבר? גם להפגנות בכלא 10 על יד בית ליד יצאו הסעות מכל רחבי הארץ.
צילום: טובה הרצל |
חבל שמחבר/ת הפרסום על השומר בזמני שמחה אינו/ה יודע/ת לנקד...
השבמחקיקום מקביל...
השבמחק
השבמחקמעבר לעטרת פז שבדברי נעים זמירות ישראל:
כִּי-תְקַדְּמֶנּוּ, בִּרְכוֹת טוֹב; תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ, עֲטֶרֶת פָּז.
יש גם ספרים בשם זה, למשל, "עטרת פז" הקרוי ע"ש המחבר פנחס זעליג בן משה, ונדפס בפפד"א, היא פרנקפורט ע"נ אודר, ואני תוהה אם לא נפלה שגיאה בקטלוג של Hebrew Books שם מופיע מקום פרסום הספר Padua.
מספרות רבות סגורות כמקובל בימי שני, לכן במובן מסוים שלישי הוא כמו תחילת שבוע ואולי מזרז את האנשים לבוא (?)
השבמחקישנו ביטוי קרוב בעברית הקלאסית לעטרת פז, והוא כתם פז, כמו בשיר השירים - 'ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות'.. שילוב של שניהם מצוי בשיר הכבוד, הידוע - 'יתפאר בי כי חפץ בי, והוא יהיה לעטרת צבי, כתם טהור פז דמות ראשו, וחק על מצח כבוד שם קודשו'..
השבמחק