א. הגליל המופקר
ברחוב הגליל פינת רחוב ציון בחיפה תיקנו אנשי המחאה את השלט:
 |
| צילום: רון מנדל |
'בדרך כלל אני מסתייג מוונדליזם על שלטי רחובות', כתב לי רון מנדל, 'אך לא הפעם. המוחים מצאו את המקום הנכון ביותר לציון הפקרת הגליל כבר יותר מעשרה חודשים. רחוב הגליל בחיפה ממשיך מנקודה זאת ופוגש את רחוב טרומפלדור, ובמפגש הרחובות ניצב בית הספר תל-חי. בעיניי זו חזרה טרגית על היסטוריה של כמעט מאה שנה'. מי היה מאמין...
ברחוב דקר ברמת גן תועדה מחאה דומה:
 |
| צילום: טל סגל |
ב. איפה נמצא קיבוץ בארות יצחק?
 |
| צילום: יובל נבו |
בשכונת קטמון הישנה בירושלים, ליד רחוב רחל אמנו, יש רחוב ושמו בארות יצחק.
היכן נמצא קיבוץ בארות יצחק? תשובת השלט היא 'עמק יהודה'.
ככל שהגאוגרפיה של ארץ ישראל ידועה לי, אין מקום בארצנו שנקרא בשם 'עמק יהודה'.
הקיבוץ הדתי בארות יצחק (בניקוד המקובל ולא בניקוד המקראי) שוכן היום במישור החוף, לא הרחק מיהוד. הוא קרוי על שם הקיבוץ המקורי, אשר עד תש"ח שכן במערב הנגב ואנשיו לחמו בגבורה באויב המצרי. לאחר המלחמה החליטו חברי הקיבוץ להקימו מחדש אבל לא במקומו המקורי.
שם הרחוב הירושלמי מתייחס בפירוש לבארות יצחק אשר בנגב, שכן הרחובות השכנים לו נקראים על שם קיבוצים נוספים שעמדו בגבורה בהתקפות עליהם בימי מלחמת העצמאות: נגבה, יד מרדכי ובית אשל.
'רוֹנִי' הוא שם נהדר לרחוב, ואכן יש רחוב בשם כזה בשכונת התקווה בתל אביב.
אבל שאלה לי לאנשי העירייה: האם לא הגזמתם קצת בכמות המידע שאפשר לשים על שלט אחד?
 |
| צילום: איתמר לויתן |
 |
| צילום: טל סגל |
בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת קיבלו רחובות רבים ביפו הערבית שמות של רבנים ואדמו"רים. אבל את כתר 'הרחוב עם השם המשונה ביותר' לוקח בלי ספק רחוב ציהתלי.
מה זה או מי זה ציהתלי?
צריך לחפש עוד שלט הסבר כדי לגלות שמדובר בראשי תיבות מומצאים של 'ציון הלא תשאלי', שיר הגעגועים המפורסם של רבי יהודה הלוי.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ההמשך הוא כמובן 'לשלום אסירייך'. יש יותר אקטואלי מזה?
אבל למה בכלל היה צריך לקצר, ומי הגאון שהמציא את הקיצור המשונה הזה?
חיפוש באתר עיתונות יהודית היסטורית מראה כי השם הומצא בראשית שנות השישים של המאה הקודמת. אפילו בעיתון הצופה של המפד"ל לא ידעו במה מדובר והוסיפו לו גרש צ'יהתלי – בטח יש איזה רב רומני, פרסי או גרוזיני שנקרא כך...
 |
| הצופה, 31 במאי 1961 |
