 |
| צילום: אדי ישראל |
ב-8 במרס 1957 פינה צה"ל את אחרון חייליו מרצועת עזה. כמה ימים קודם, ב-5 במרס, מסר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, הודעה לכנסת ובה הסביר את החלטת הממשלה לסגת מחצי האי סיני שנכבש ארבעה חודשים קודם לכן במלחמת סיני ('מבצע קדש').
'אם כי ישראל לא הצליחה להשיג את הפתרון הרצוי ביותר לבעיית רצועת עזה, שהוא מינהל משותף של ישראל ואו"ם', אמר בן-גוריון, 'הרי ישראל הודיעה כי אם יתחדש המצב הקודם ברצועה שומרת לה ישראל חופש פעולה' – נשמע מוכר?
אבל בן-גוריון לא מכר אשליות ואמר לעם את האמת. מעל בימת הכנסת, כשחברי מפלגת 'חרות' קוטעים את דבריו כל הזמן בקריאות ביניים, הוא פנה ישירות לתושבי 'עוטף עזה', 'אשר שמעו בחרדה על החלטת הפינוי', ואמר להם:
 |
| דבר, 6 במרס 1957 |
שבועיים לאחר מכן, ב-19 במרס, ירד בן-גוריון דרומה, מלווה בשלישו הצבאי נחמיה ארגוב, במנכ"ל משרד הביטחון הצעיר שמעון פרס, ברמטכ"ל משה דיין ובאלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב. הוא נפגש עם חברי הקיבוצים נחל עוז ונירים, הסביר להם פנים אל פנים את הסיבות לנסיגה וניסה להפיג את חששותיהם.
 |
| דבר, 20 במרס 1957 |
מן הפגישה נותרו גם צילומים נפלאים בשחור-לבן. שם הצלם לא ידוע לי (ותודה ליגאל וישינסקי מעפולה שהעבירן לי):
 |
| דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי מזכירות נחל עוז |
 |
| דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי קיבוץ נחל עוז. במרכז התמונה משה דיין, ושלישי משמאלו שמעון פרס (יד ימינו על לחיו). בצד שמאל (באמצע) אפשר לזהות את מחצית ראשו של נחמיה ארגוב. זיהויים נוספים יתקבלו בברכה. |
ומה היום?
האם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, ביקר עד היום בנחל עוז או בנירים?
האם יזכו חברי הקיבוצים שעל הגבול – ואתם העם כולו – לשמוע ממנו את האמת המרה, שכוח, ועוד יותר כוח, לא יפתור את הבעייה...
