____________________________________________________________________
גולשים יקרים,
אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).
אתם מוזמנים לבקר בפרק החמישי של הבלוג 'שיר הוא לא רק מילים' ושם תמצאו מידע נוסף על הספר ועל השיר.
ברשימה קודמת עסקנו בגלגולי השיר 'כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון', ועתה נדון בזמר יין אחר שעבר גלגולים מעניינים.
א. 'זמר ליין'
אחד השירים הזכורים לטוב מן המחזמר 'איש חסיד היה', הוא 'זמר ליין'. את הזמר חיבר דן אלמגור על פי שיר עממי ביידיש ושמו 'די משקה' (המשקה), שאת לחנו, העממי לא פחות, עיבד מאיר נוי.
הבה ניזכר בלוֹלִיק (אברהם לוי בשמו המלא), ששר את הזמר ליין בהצגה המקורית, בשנת 1968:
אלה מילות השיר בנוסח דן אלמגור:
וכאן ישראל גוריון בערב מחווה לכבודו של דן אלמגור:
ב. די משקה': גלגולי הנוסח ביידיש
מניין נטלו דן אלמגור ומאיר נוי את שיר היין 'החסידי'?
ובכן, קודם כל צריך להדגיש שאין זה שיר חסידי כלל וכלל. |
| הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת, 2012, עמ' 168 |
וכאן ישראל גוריון בערב מחווה לכבודו של דן אלמגור:
ב. די משקה': גלגולי הנוסח ביידיש
מניין נטלו דן אלמגור ומאיר נוי את שיר היין 'החסידי'?
בשיר המקורי לא נאמר בשום מקום שהדובר (השיר כתוב בגוף ראשון) הוא חסיד. ההנחה שמדובר בחסיד קשורה בזהותו של המחבר, מֵיכל גורדון, שאכן היה 'מתנגד' מושבע וחיבר שירי לצון רבים נגד החסידים, ועסק כמובן גם בחיבתם הידועה של החסידים ל'משקה' (ואין משקה אלא יי"ש, דהיינו יין שרוף, כלומר וודקה).
גם אם נניח שאכן כיוון המחבר לשתיין שהוא גם חסיד, עדיין אין מדובר בשיר חסידי אלא בשיר אנטי-חסידי, וחסידים אמתיים מעולם לא שרו לא אותו ולא שכמותו. זו סוגה סאטירית ידועה, שבה מתחזה הכותב לחסיד נאמן, אף שבעצם הוא מבקש ללעוג לחסידים. אנו מכירים הרבה שירי לעג מעין אלה – כמו 'אַז דער רבי אלימלך' (כשהרבי אלימלך) של משה נאַדיר, או 'אַז דער רבי טאַנצט' (כשהרבי רוקד) – והעובדה שעד היום אנו קוראים להם 'שירים חסידיים' מראה עד כמה הצליחו כותבים אלה במלאכתם.
מיכל (אמרו: מֵכְל) גורדון (בכמה מקומות שובש שמו ל'משה גורדון'), שנולד בווילנה ונפטר גלמוד בקייב, היה גיסו של גורדון אחר, מפורסם הרבה יותר – יהודה ליב גורדון (יל"ג). השיר 'די משקה' נדפס לראשונה באוסף שיריו: שירי מ. גאָרדאָן; יידישע לידער פֿון מיכל גאָרדאָן, ורשה 1889, עמ' 53-49.
 |
| מיכל גורדון (1890-1823) |
השיר מלווה את השתיין בכל גלגולי חייו, בעצם אפילו עוד קודם שנולד, כאשר השדכן הגיע לסדר את השידוך של הוריו. כבר כשנולד שתייננו הוא הושקה לשכרה בברית המילה שלו עצמו, ומכאן ואילך לא הפסיק לשתות יין – כיונק משדי אמו, בבר-המצווה, בחופה, בחיי הנישואין, וכמובן שהוא מקווה לשתות גם אחרי מותו, לכשיבוא המשיח...
הנה מילות השיר המקורי, שככל שהוא חינני ומשעשע הוא גם ארוך למדי (18 בתים!). אפשר לדלג...
השיר התחבב מאוד ונפוץ בכל קצווי ארץ. עד מהרה גם חוברו לו כמה לחנים ולפחות שלושה מהם השתמרו. למרבית הפלא שמו של המחבר השתכח, ובד בבד גם שוּנה השיר וקוּצר, מן הסתם כדי להתאימו ללחן המושר.
כך למשל, בקובץ החשוב של שירי-עם ביידיש, שאסף הפולקלוריסט מנחם קיפניס (כתבתי עליו ברשימה קודמת, שעסקה בשיר 'מכתב לרבי', שגם הוא מצא את דרכו ל'איש חסיד היה'), נדפס נוסח מקוצר ושונה של השיר (עשרה בתים בלבד, מהם שני בתים שכלל לא היו במקור). לדברי קיפניס, שכנראה לא ידע מיהו המחבר המקורי, הוא רשם את המילים מפיו של לא אחר מאשר המשורר והמחזאי הנודע פרץ מרקיש, שהוצא להורג בשנת 1952 בפקודת סטאלין.
 |
| פרץ מרקיש (1952-1895) |
 |
| 80 פֿאָלקס-לידער, ב, ורשה [1925], עמ' 62-59 |
בנוסח שהדפיס קיפניס מופיע לראשונה ההקשר החסידי. בבית התשיעי מספר השתיין, כי לאחר שהחל לריב עם אשתו הוא נסע אל הצדיק החסידי ('צו אַ גוטן ייִדן'), וקיבל ממנו 'שמירה', שהיא סוג של קמע.
הבית החמישי של הנוסח שהביא קיפניס, זה שעוסק בימיו של החסיד השתיין ב'חדר', אינו נמצא בכלל בשיר המקורי של גורדון. בשל צרכי החריזה עם 'פֿלעשעל' (בקבוק) נקרא שמו של המלמד: 'רב העשעל'. בנוסח העברי של דן אלמגור, שוב בשל הצורך לחרוז שיתאים לבקבוק, נקרא המלמד בשם 'רבי חבקוק' (שם שמעולם לא היה באוצר השמות של יהודי מזרח אירופה!); ובנוסח עברי אחר, שיובא בהמשך, נקרא אותו מלמד בשם 'ר' בנימין'...
 |
| העשעל, חבקוק או בנימין? |
ג. הביצועים ביידיש
כאמור, שלושה לחנים של השיר 'די משקה' השתמרו, אך שמות המלחינים אינם ידועים.
הנה תחילה הקלטה נדירה מברית המועצות ובה שר זינובי שולמן (1977-1904), את 'די משקה' בלחן שונה מזה המוכר לנו. ההקלטה היא משנות השלושים של המאה הקודמת.
שולמן היה זמר אופרה (טנור) פופולרי מאוד גם בציבור הלא-יהודי. הוא נולד באודסה למשפחת מוזיקלית (אביו, ברוך ליב שולמן, היה חזן מפורסם) ובראשית שנות העשרים החל להופיע בקונצרטים. משנת 1935 החל שולמן להתמחות באיסוף ובמחקר של שירי עם יהודיים, ואת השירים ביידיש שילב בהופעותיו. בשנת 1949 הואשם בלאומנות יהודית, נאסר בקייב ונידון לעשר שנות מאסר. הוא שוחרר וזוכה ב-1956, לאחר מות סטאלין, חזר למוסקבה שם היה פעיל בעסקי התיאטרון היהודי ובאיסוף שירי עם. לאחר מותו הוכר בארץ כ'אסיר ציון'.
 |
| זינובי שולמן (Зиновий Шульман) |
 |
| (מקור: יידישקייט) |
הנה כמה ביצועים מאוחרים של 'די משקה' בניגון המוכר מ'איש חסיד היה'.
כאן מיכאל אלפרט, מראשוני הכליזמרים בארה"ב, בהקלטת רחוב נדירה (כנראה משנות השישים).
כאן מנחם סבידור (יושב ראש הכנסת לשעבר) שר כמה בתים מהשיר במופע לכבוד שמואל רודנסקי (בתזמון 2:35):
כאן מקהלת חובבים מפאלו-אלטו, קליפורניה, והביצוע בהתאם.
וכאן מנדי כהנא שר במועדון 'יונג יידיש' בתל-אביב:
אחרי פרסום הרשימה שלח לי גרימי גלעד מעין גדי ביצוע נוסף של השיר, בלחן לא מוכר. אין בידינו מידע לא על המלחין וגם לא על המבצעת האלמונית שהוקלטה בהקלטה ביתית של 'שירים מליטא'. הלחן, באופן משונה, קצת נוגה...
ד. התרגומים לעברית
למיטב ידיעתי השיר תורגם לראשונה לעברית על ידי הפולקלוריסט בן-ציון חיים אילון-ברניק, בספרו 'הָיֹה הָיָה מעשה' (הוצאת 'פולקלור', תל אביב תש"ו, עמ' 74-71). <תוספת, 17 באוקטובר 2013: טעיתי. התרגום הראשון הוא של קדיש יהודה סילמן, כבר בשנות העשרים של המאה ה-20. ראו 'בעלי התוספות' למטה>. תרגומו של אילון-ברניק מסורבל ואינו קליל ומזדמר כמו תרגומו של אלמגור. הנה הוא:
 |
| חיים בן-ציון אילון-ברניק (1901 – 1979) |
ה. יין בקבר: השוואת תרגומים
כפי שראינו, הנוסח של דן אלמגור אינו מבוסס על תרגום ישיר מהמקור אלא הוא גרסה חופשית שלו. הבה נשווה את התרגומים לבית אחד של השיר שבו מובעת המשאלה להיקבר עם גביע היין.
כך הוא הנוסח בשיר המקורי ביידיש:
כך תרגם חיים בן-ציון אילון-ברניק:
כך תרגם דן אלמגור:
וזהו תרגומו של שלמה צוקר, שאותו מצאתי בספרו של מאיר פינס, קורות ספרות יידיש, 1981, עמ' 80 (את הספר תרגם צוקר מצרפתית, אך השיר תורגם כמובן מיידיש):
בְּבֹא עִתִּי לְהִפָּטֵר לְבֵית עוֹלָמִי
אֲבַקֵּשׁ כִּי בַּקֶבֶר יַנִיחוּ עִמִּי
כַּד יַיִן בְּצִדִּי בְּסָמוּך לְיַד הַקִיר
וּבְיָדִי הַיְמָנִית – גָּבִיעַ אַדִּיר.
וּבִתְחִיַת הַמֵּתִים שׁוּב אֲנִי כַּאן,
לְמִשְׁתֵה הַיַּיִן מוּכָן וּמְזֻמָּן.
ואתם בחרו את הנאה בעיניכם.
כמעט שכחתי. יש גם תרגום של הזמר לאנגלית, מעשה ידיו של המשורר והפרופסור לספרות אנגלית רוברט פרנד (Robert Friend). פרנד תרגם את שירי 'איש חסיד היה' עבור ההצגה בברודויי, שנקראה Only Fools are Sad (העצבות היא לטיפשים). ההצגה זכתה להצלחה ניכרת והוצגה 144 פעמים, בין השנים 1972-1971 ובהצגת הבכורה – כך סיפר לי דן אלמגור – נכחו ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, יצחק נבון, טדי קולק ו... בוב דילן.
את ה'זמר ליין' (A Drinking Song) שר דני מסנג, ולצערנו לא נותרה בידינו הקלטה.
וזה התרגום המלא לאנגלית, כפי שנדפס בכתב העת Midstream, מרס 1972, עמ' 63-62:
 |
| התכנייה כולה נמצאת כאן |
ז. ויש גם תרגום לרוסית...
בשנת 2001 עלתה בתיאטרון הלאומי במינסק הפקה של 'איש חסיד היה' ברוסית בתרגומו של אריה רוטמן. ההצגה כולה נמצאת ביו-טיוב, וה'זמר ליין' נמצא בתזמון 1:14:30 (לחצו על הקישורית ותגיעו לשיר).
תודה לדן אלמגור
יוסי גולדנברג, איש 'זמרשת', הפנה את תשומת לבי לכך שהתרגום הראשון לעברית אינו של אילון-ברניק, אלא של קדיש יהודה סילמן, והוא נדפס לראשונה בספרו 'לכו נרננה' (ירושלים תרפ"ח, עמ' מא).
הנה 'שיר היין' של סילמן, כפי שנרשם ב'זמרשת':
הָבָה אַחִים נִּשְׁתֶּה יַיִן
נִּשְׁתֶּה אִם יֵשׁ, נִּשְׁתֶּה אִם אָיִן
בְּלִי כָּל "כְּלוֹמַר", בְּלִי כָּל "וְדוּק"
נָרִיק אֶל פִּינוּ אֶת הַבַּקְבּוּק
הוֹי אִלְמָלֵא זֶה יֵינֵנוּ
מַה אֲנַחְנוּ וּמַה חַיֵּינוּ
אֶת הַמַּשְׁקֶה יֵין כַּרְמִלּוֹ
יִשְׁתֶּה גַּם עָנִי עִם תַּרְמִילוֹ
יִשְׁתֶּה נֶכֶד, יִסְבָּא סָבָא
גַּם זוֹ סַבְתָּא וּצְעִירָה נָאוָה
אוֹמְרֵי לַגֶּפֶן כֻּלָּנוּ בַּעֲבוֹתִים
הַכֹּל שָׁתוּ, הַכֹּל שׁוֹתִים!
אַזְכָּרָה יוֹם בְּרִית שֶׁל אָבִי הָיָה
כַּמָּה שָׁתִינוּ אָז לִרְוָיָה
אַבָּא גָּדַל, הָיָה בַּר-מִצְוָה
וְאָז שָׁתִינוּ בְּלִי כָּל קִצְבָה
הוּא דָּרַשׁ דְּרָשָׁה מְפֻלְפֶּלֶת
וּלְיַיִן אֵין קֵבָה נִנְעֶלֶת
עוֹד אֶזְכּוֹר כְּמוֹ הַיּוֹם בְּנֶאֱמָנוּת
מַעֲשֵׂה בִּזְקֵנִי אָז בְּשַׁדְכָנוּת
הִצִּיעוּ לְכַלָּה אֶת אִמָּא לְאַבָּא
וְהָיְתָה, אוֹי, תִּגְרָה רַבָּה
בָּא הַיַּיִן וְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן
וְנִשְׁבְּרָה צַלַּחַת וְ- קַבָּלַת קִנְיָן!
עוֹד אֶזְכְּרָה דִּבְרֵי טְרוּנְיָא
וּוִכּוּחִים בִּדְבַר הַנְּדוּנְיָא
בַּקְבּוּקִים אָז נִפְתְּחוּ בְּחַיִל
וַתְּהִי הַחֻפָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיִל
מַזָּ"ט! מַזָּ"ט! קָרְאוּ בְּקוֹל רָם
מִשּׁוּם זֶה יָצָאתִי לָאֲוִיר הָעוֹלָם
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ - הַיַּיִן פֻּלְחָנֵנוּ
לֹא נַשְׁאִירֵהוּ עַל שֻׁלְחָנֵנוּ
שׁוֹטִים בְּטֵי"ת יֵעָצְבוּ, יִבְכָּיוּ
שׁוֹתִים בְּתָי"ו יִשְׂמְחוּ, יִשְׁתָּיוּ
יַיִן בַּכְּרָמִים וֵאלֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם
הֵידָד! הֵידָד! לְחַיִּים! לְחַיִּים!
נִּשְׁתֶּה אִם יֵשׁ, נִּשְׁתֶּה אִם אָיִן
בְּלִי כָּל "כְּלוֹמַר", בְּלִי כָּל "וְדוּק"
נָרִיק אֶל פִּינוּ אֶת הַבַּקְבּוּק
הוֹי אִלְמָלֵא זֶה יֵינֵנוּ
מַה אֲנַחְנוּ וּמַה חַיֵּינוּ
אֶת הַמַּשְׁקֶה יֵין כַּרְמִלּוֹ
יִשְׁתֶּה גַּם עָנִי עִם תַּרְמִילוֹ
יִשְׁתֶּה נֶכֶד, יִסְבָּא סָבָא
גַּם זוֹ סַבְתָּא וּצְעִירָה נָאוָה
אוֹמְרֵי לַגֶּפֶן כֻּלָּנוּ בַּעֲבוֹתִים
הַכֹּל שָׁתוּ, הַכֹּל שׁוֹתִים!
אַזְכָּרָה יוֹם בְּרִית שֶׁל אָבִי הָיָה
כַּמָּה שָׁתִינוּ אָז לִרְוָיָה
אַבָּא גָּדַל, הָיָה בַּר-מִצְוָה
וְאָז שָׁתִינוּ בְּלִי כָּל קִצְבָה
הוּא דָּרַשׁ דְּרָשָׁה מְפֻלְפֶּלֶת
וּלְיַיִן אֵין קֵבָה נִנְעֶלֶת
עוֹד אֶזְכּוֹר כְּמוֹ הַיּוֹם בְּנֶאֱמָנוּת
מַעֲשֵׂה בִּזְקֵנִי אָז בְּשַׁדְכָנוּת
הִצִּיעוּ לְכַלָּה אֶת אִמָּא לְאַבָּא
וְהָיְתָה, אוֹי, תִּגְרָה רַבָּה
בָּא הַיַּיִן וְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן
וְנִשְׁבְּרָה צַלַּחַת וְ- קַבָּלַת קִנְיָן!
עוֹד אֶזְכְּרָה דִּבְרֵי טְרוּנְיָא
וּוִכּוּחִים בִּדְבַר הַנְּדוּנְיָא
בַּקְבּוּקִים אָז נִפְתְּחוּ בְּחַיִל
וַתְּהִי הַחֻפָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיִל
מַזָּ"ט! מַזָּ"ט! קָרְאוּ בְּקוֹל רָם
מִשּׁוּם זֶה יָצָאתִי לָאֲוִיר הָעוֹלָם
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ - הַיַּיִן פֻּלְחָנֵנוּ
לֹא נַשְׁאִירֵהוּ עַל שֻׁלְחָנֵנוּ
שׁוֹטִים בְּטֵי"ת יֵעָצְבוּ, יִבְכָּיוּ
שׁוֹתִים בְּתָי"ו יִשְׂמְחוּ, יִשְׁתָּיוּ
יַיִן בַּכְּרָמִים וֵאלֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם
הֵידָד! הֵידָד! לְחַיִּים! לְחַיִּים!
