 |
| עזריה אלון (2014-1918) |
עזריה אלון, סלע מסלעי קיומנו בארץ הזו, נעקר מעולמנו ומת אתמול בביתו שבקיבוץ בית השיטה והוא בן 95.
לא לחינם זכה אלון פעמיים בפרס ישראל (הראשון, ב-1980, עם החברה להגנת הטבע; האחרון, ב-2012, על תרומה מיוחדת לחברה הישראלית). החוב שהאדמה הזאת ואשר עליה חייבים לפעולותיו בתחום שמירת הטבע והחינוך לאהבת הארץ, הוא אדיר. הוא היה 'ירוק' לפני כל ה'ירוקים'. למראשותיו יונחו מחר, עת יובא לקבורה, פרחי הבר של ארצנו, שבזכות פעלו הם עדיין צומחים, ומעל קברו יעופו בוודאי כל מיני ציפורי השמיים, במעין מסדר כבוד למי שהאהיב אותם על כולנו (או לפחות על רובנו).
בשנות השישים, נטולות הטלוויזיה והאינטרנט, היו ספריו של עזריה אלון נפוצים מאוד, וגם אני הקטן קראתי בשקיקה את שני הכרכים של '77 שיחות על טבע', שעד היום שמורים בספרייתי.
היו אלה שיחות שבמקורן שודרו בקול ישראל, במדור שבועי שנקרא 'נוף ארצנו'. ראשיתו של מדור זה הייתה באפריל 1959 ועד נעילתו, לפני כמה שנים, שודרו בו כ-2,800 שיחות! (עובדה זו תועדה גם בספר השיאים של גינס). חלק מהשיחות נדפס בשעתו גם בעיתוני התקופה ('למרחב', 'בקיבוץ'), ומאוחר יותר כונס לשני כרכים, הראשון 'אילנות ופרחים' (הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד) והשני 'בעלי חיים' (הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו).
אלה היו שיחות קצרות ומקסימות, שתובלו בחוש הומור ודיברו ללב כל מאזין או קורא – גם אלה שהיו רחוקים משדות שלף, נחלים יבשים, עכוביות הגלגל או ציפורי נוֹד – ועסקו כל פעם בצמח או בבעל חי אחר. קשה לבחור מתוכן רשימה אחת שתייצג את זכרו של עזריה אלון, האיש והאגדה, אז בחרתי שיחה אחת על צמחים ושיחה אחת על בעלי חיים.
מן המדור 'גם לצמחים יש בעיות' בכרך א', הנה השיחה 'כיצד לזכור את שמות הצמחים?' (עמ' 23-21):
 |
| עזריה אלון, 2009 (מקור: ויקיפדיה) |
