 |
| גלויה מנהריה, שנות החמישים |
מאת הָדִי אור ודוד אסף
פרדי דּוּרָה (Durra; 2006-1922) נולד לפני מאה שנה בדיוק (7 מארס 1922). הוא היה שחקן, זמר ומסעדן, שבשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה היה אהוב ונערץ, 'סֶלֶבּ' של ממש, ואילו היום שמו זכור רק למעטים. יותר משישים שנה חי בארץ, אך באישיותו ובהתנהגותו היה בשר מבשרה של העלייה היֶקִית. 'כוכב עבר שנשכח', הגדירה אותו שרית ישי בריאיון שערכה אתו בשנת 1984. 'אולי נציגה האחרון על הבימה של קהיליית היקים ההולכת ומזדקנת' (ראו בנספח).
פרדי, ובשמו המלא מנפרד, נולד בברסלאו שבגרמניה (היום וורוצלב שבפולין) וב-1939, והוא בן 17 בלבד, עלה ארצה לבדו במסגרת 'עליית הנוער'. בני משפחתו – הורים ושישה אחים ואחיות – נותרו בגרמניה ונרצחו כולם בידי הנאצים. את שנותיו הראשונות בארץ עשה בקיבוץ עין חרוד. ב-1941 עבר לתל אביב, עבד בעבודות מזדמנות עד שהגיע למועדון הלילה 'לילית' ושם התגלה כישרונו המוזיקלי. מכאן ואילך החל להופיע במועדוני ריקודים ובפאבים שהיו פזורים במתחם הרחובות הירקון ואלנבי. אז גם החל להקליט שירים.
על פי מקורות שונים הוא התגייס למשטרת היישובים העברים ושירת כנוטר, ולאחר שיחרורו חזר לתל אביב והופיע כזמר במועדונים שונים. ב-1947 התחתן עם תקווה כהן, צברית בת למשפחה תימנית, ונולדו להם שתי בנות.
זמן מה שירת בתזמורת חיל האויר כמתופף וזמר ולאחר מכן עבד כקצין בידור באוניות הנוסעים של חברת 'צים'. הוא השתתף בכמה תכניות בתיאטרון 'לי-לה-לו' וכשזה נסגר הצטרף ליורשו תיאטרון 'דו-רה-מי'.
 |
| תכנייה של האופרטה 'שושנת איסטנבול' של תיאטרון 'דו-רה-מי' בהשתתפות פרדי דורה, 1954 |
בין לבין הופיע דורה כזמר ובדרן באירועים ציבוריים ועממיים רבים.
 |
| נשף קיץ עממי בתל אביב, 1955 (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית) |
בהמשך העתיק את מקום מגוריו ואת פעילותו צפונה: תחילה פתח מועדון בחיפה, ולמן שנת 1956 התחיל להופיע בנהריה, בפנסיונים ובבתי קפה.
 |
| נשף העשור בחיפה, 1958 (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית) |
בין בתי הקפה שהופיע בהם בנהריה בלט במיוחד 'פינגווין'. הנה כמה גלויות ממוסד מפואר זה:
פרדי דורה היה תמיד אלגנטי, ועניבת הפפיון הייתה חלק בלתי נפרד מלבושו על הבמה. גם הרפרטואר המוזיקלי שלו, שכלל שירים בעברית ובגרמנית, היה בסגנון שכינו אז 'סלוני'. אלה היו שירים רומנטיים שאפשר היה לרקוד לצליליהם. רחוק מאוד משירי תנועות הנוער החלוציות ושירי ארץ ישראל ששלטו אז ברמה.
כל משפחתו של דורה נרצחה בשואה במחנה בוכנוואלד. בכל זאת, בשלהי הקריירה שלו הִרבה להופיע בגרמניה.
 |
| תקליט בדיחות יהודיות בגרמנית, 1977 |
בין שיריו המפורסמים והמוכרים היו 'לילה בהיר', 'הניפגש', 'טנגו כנרת' ו'בובה מקובה' (באתר זמרשת נרשמו 16 שירים שלו, שעליהם אפשר עוד להוסיף).
הנה הקלטה של פרדי דורה שר את הטנגו 'לילה בהיר', שכתב שמואל פישר על פי לחן רוסי מוכר:
שיר מצליח נוסף שזוהה אתו היה 'אב יקר', שיר ילדים סנטימנטלי שתורגם לעברית על ידי מרים תמיר והתפרסם בגרסה הצרפתית ששרו אדי קונסטנטין ובתו טניה. פרדי דורה הקליט אותו בשנת 1956 בדואט עם בתו הצעירה אריאלה (שנפטרה ב-1992 והיא בת 44).
בשנותיו האחרונות סבל פרדי דורה ממחלת אלצהיימר, עד שנפטר בשנת 2006 והוא בן 83.
 |
| 'הבה נטיילה, שולה', 1948 (סטריאו ומונו) |
 |
| טנגו 'אל תשכחני', 1950 (ebay) |
באוסף של הדי אור שמור תפריט מקורי ומשעשע מ'פונדק פרדי', שאותו ניהל בין 1978-1960. המסעדה, ששכנה בשדרות הגעתון 69 בנהריה, הוגדרה על ידו בחוסר צניעות: 'הפונדק הטוב ביותר מדרום לביירות'...
חוש ההומור שהופגן בתפריט כבר אינו מצחיק כל כך בימינו, ובכל זאת כדאי להתעכב עליו. הוא מבטא את רוח התקופה, שבה ערכי החלוציות כבר נתפסו כ'לשעבר'.
נספח
בשנת 1984 ריאיינה שרית ישי את פרדי דורה עבור השבועון העולם הזה (גיליון 2425, 22 בפברואר 1984, עמ' 62-59). לחיצה על הסריקות תגדיל אותן לקריאה נוחה:
