הרבה פרופסורים אני מכיר ואף אחד מהם אינו נחשב לקדוש. הפרופסור היחידי שקיבל תואר של קדוש הוא יעקב ישראל דה-האן, שהיום – כ"ט בסיון – מלאו 88 שנים לרציחתו.
 |
| יעקב ישראל דה-האן (1924-1881) |
פרשת דה-האן נחרשה כבר מכל הכיוונים ולא נחזור על פרטיה. הוא היה יהודי חילוני מהולנד, בעל השכלה רחבה ואישיות סוערת. לאחר שעלה לארץ כציוני (1921) שינה טעמו והפך לדובר הרהוט של החרדים האנטי-ציונים. דה-האן ניהל מגעים דיפלומטיים עצמאיים עם חוסיין מלך חיג'אז ובנו האמיר עבדאללה, ותקף בעקביות ובארסיות את הנהגת היישוב הציונית ובמיוחד את הרב הראשי האשכנזי אברהם יצחק הכהן קוק. ב-30 ביוני 1924, ערב נסיעתו המתוכננת ללונדון בראש משלחת חרדית, נרצח דה-האן בידי אנשי ה'הגנה' (מקובל לחשוב שיצחק בן-צבי או רעייתו רחל ינאית הם שנתנו את ההוראה). הרצח היה ברחוב יפו בירושלים, ליד בית החולים שערי צדק, ומאז נחשב אירוע זה לרצח הפוליטי הראשון ביישוב.
 |
| בספר זה, שנדפס בהוצאת 'מודן' בשנת 1985, סיפר אברהם תהומי בגילוי לב על חלקו ברצח דה-האן |
ספק אם היום יכול היה איש צבעוני כל כך כמו דה-האן – עיתונאי, סופר ומשורר, שהיה נשוי בעברו לאשה נוצרייה מבוגרת ממנו, מרקסיסט בהשקפת עולמו ובנוסף גם הומוסקסואל שפינטז על נערים ערבים – לשמש דמות מופת עבור הקנאים של נטורי קרתא. אבל עובדה היא שמאז נרצח הוא הפך לגדול מקדשי השם של העדה החרדית, וכל משוגותיו וסטיותיו היו כלא היו. מדי שנה בשנה מתפרסמת בראש חוצות מודעת ענק, שאותה ניסח בזמנו הרב עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא, והדבר היחיד שמשתנה בה הוא התאריך.
ברוך גיאן צילם אתמול את המודעה הזו ברחובות מאה שערים:
וזו אחוזת הקבר בהר הזיתים. התמונה צולמה לפני כ-15 שנה ומאז הספיקו קנאים להסיר את החלק התחתון שמזכיר את 'שחרור הר הזיתים':
דה-האן הוא דמות ידועה ומוערכת גם היום, הן בהולנד – שבה הוא נחשב למשורר מוערך – הן כדמות איקונית בחוגי הומוסקסואלים בישראל ומחוצה לה. הנה למשל מאמר עליו – 'חילוני, חרדי והומו' – שהופיע באתר GoGay (חלק א; חלק ב).
וכאן קטעים נבחרים משירי ה'מרובעים' שחיבר. אכן, מורשתו של 'הפרופסור הקדוש' איננה רק שנאתו היוקדת לרב קוק ולמנהיגי היישוב הציוני, אלא גם כמיהתו הארוטית ל'מחמוד הסייס' ול'קדש ערבי'.
 |
| שלט לזכרו של דה-האן בשכונת פייפ (Pijp) באמסטרדם ובו ציטוט משיר שכתב |
הסופר היהודי-גרמני ארנולד צוויג,לימים ראש אגודת הסופרים של מזרח גרמניה, שהתגורר בארץ ישראל (בחיפה) בשנות העשרים והשלושים, פירסם רומן מפתח בגרמנית בשם דה ורינט שב הביתה (1932 ) . הרומן לא זכה להצלחה מרובה כשאר ספריו. אבל הוא הביא את התחושות שהיו אז בארץ ישראל בהקשר להרצחו. מיותר לציין כי הוא לא ידע על חלקם של הארגונים הציונים בהרצחו.
השבמחקהרומן נסב סביב חייו ומותו של דה האן
השבמחקInteresting post. I remember reading the journal of Brig. Gen. Frederick Kisch,
השבמחקfor the day of DeHaan's murder. Kisch was head of the Jewish Agency at the
time (when being a high-ranking Zionist or British Official wasn't a
contradiction). He wrote that after learning about the murder he drove to
the port to pick up Meir Berlin (later - Bar Ilan) who arrived in Palestine
that same day. I always thought that it was an interesting coincidence.
חשוב לציין שתארו האקדמי הוא מיתוס. "הפרופסור הקדוש" לא היה אלא בעל תואר ד"ר, כפי שמוכיח מנחם פרידמן בספרו 'חברה ודת'. כנראה שהחרדים מעריכים מאוד את התואר 'פרופסור' ולכן נוטים לשקר כדי להעצים את דמותו.
השבמחקנראה שדי האן היה פרופסור-עמית, כלומר כיהן כפרופ' תקופה מסוימת, משום שבתביעה שהגיש נגדו סטודנט, נשלחה הזמנה מטעם בית המשפט בירושלים ל'פרופסור יעקב ישראל די האן'.
מחקבזמנו הכוונה לפרופסור זה מורה ותו לא
מחקhttp://www.hebrewbooks.org/44182
מחקhttp://www.ranaz.co.il/categories/cat_16_7.asp
מחקמקובל לייחס את התואר "קדוש" לכל אדם שנרצח על קידוש השם, כלומר, נרצח על שום היותו יהודי. דה-האן אמנם לא נרצה בשל היותו יהודי, אלא גרוע מכך: ע"י יהודי. אולם הוא נהרג בשל עמדותיו ונסיונותיו לפתור את הבעיות היהודיות בארץ ישראל, ומכאן התואר "קדוש". מיותר לציין כי חזונו של דה-האן הקדים לאתר פתרונות מדיניים שנים רבות לפני שאלו אומצו על ידי מרבית התנועות והמפלגות ששולטות כיום בישראל המדינית.
השבמחקאם כן, לא פרופסור ולא קדוש...
מחקבמחקר מקובל שהוא היה גוויה מתה מבחינה פוליטית כשהוא נרצח. הרצח היה בעיקר מתוך כעס, ולא מתוך חשש לנזקיו. הוא נתפס גם אצל האומות הערביות כבידור, משהו דומה למשה הירש מנטורי קרתא של ימינו. מה גם, שהוא היה מונע בעיקר מתוך רצון לעורר את זעמה של התנועה הציונית, ובראש מעיינותיו לא עמד הרצון להשכין שלום בין יהודים לשכניהם. קצת מוגזם לקרוא לזה "חזון".
אשמח לשמוע עוד על הרעיונות המדיניים של דה האן.
מחקאיתי
הוא נתפס גם אצל האומות הערביות כבידור, משהו דומה למשה הירש מנטורי קרתא של ימינו. מה גם, שהוא היה מונע בעיקר מתוך רצון לעורר את זעמה של התנועה הציונית, ובראש מעיינותיו לא עמד הרצון להשכין שלום בין יהודים לשכניהם.
מחקהאם יש לך אסמכתא לזה.
ועל הלשון העברית של הכרוז אין לכם כלום לומר? כמעט נחנקתי מרוב פסיקים, עד שהגעתי לסוף הפיסקה והצלחתי לנשום.
השבמחקדה האן הוא לא אייקון תרבותי אצל החרדים, אלא מוקיון. אמנם, בשעתו היה מקובל גם על חוגי אגודת ישראל, אבל עוד הרבה לפני מותו כבר לא סבלו אותו שם, והוא התחבר עם קיצוני הישוב הישן. אז, כמו היום, היה מדובר בחבורה קטנה של ליצנים, שכוחם בפיהם, או יותר נכון - בבית הדפוס שלהם. הריחוק ממנו מאפשר הזדהות עמו, מה שאי אפשר לעשות עם אדם חי היום, לו היה מתנהג היום כמות שהיה ידוע כבר בחייו שהוא מתנהג, אותם קנאים היו שורפים את ביתו ומכים אותו בפינת רחוב.
העולם החרדי צוי מאוד בשקרים עצמיים כאלה, ותרבותם מבוססת עליהם.
אבי
משהו קטן ממאמר זכרונות של סבי שלמד משפטים אצל דה האן
השבמחק"פעם אחת התהלכנו ברחוב העיר ומי שהוא עבר וירק לעבר פניו. אמר לי: זהו לכבודך. אמרתי לו: מה פירוש הדבר? ענה לי, שאילו היה מהלך יחידי בוודאי היו יורקים אל פניו ממש. ובכן, שאלתי אותו, מפני מה אינך חוזר בך? אמר: אינני יכול עוד."
(שמואל ק. מירסקי, "מגילת חיי" בתוך גרשון אפפעל, עורך, ספר זכרון לשמואל קלמן מירסקי, ירושלים וניו יורק: מכון סורא וישיבה אוניברסיטה, תשל"א) עע' רעט-רצא, רפו
הוקע אותו נגד השמש!
השבמחקהאיש היה פדופיל! כמובן שמעשים כאלה בציבור החרדי אינם מחזה נדיר.
ואילו זה היה מתרחש בימינו - הוא היה מושלך לכלא
תגובה מבישה. אינם מחזה נדיר? הוציאם ונדעה!
מחקעד אז אתה משמיץ ציבור, משמיץ נקלה ובזוי. חזור בך
דוד, אנא הסר תגובות מעין אלו
באמסטרדם ניצבת גם אנדרטה לזכרו בקרן רחוב מרכזית מאוד, לא הרחק מבית הכנסת הפורטוגזי.
השבמחקבשנת 1904 התפרסם ספר של ישראל דה האאן ובו תאור על שני סטודנטים ויחסי האהבה ביניהם,בזמנו זה היה דבר שלא יעשה ובתגובה על כך הוא פוטר מעבודתו בתור כתב בעתון בו הוא עבד וכמו כן הוא הוכרח להפסיק את עבודתו בתור מורה בכמה בתי ספר. אחותו קרי ואן ברוחן היתה סופרת ידועה בהולנד ובת גילו של אחיה שנולד שנה לאחר הולדתה, המעניין הוא שבהיותו בארץ הוא היה כתב של אחד העתונים הגדולים בהולנד
השבמחקהאם שירתו וכתביו תורגמו אי פעם לעברית?
השבמחקמעניין אם יש בכתובים רמז לתהליך הנפשי שעבר מציוני לחרדי אנטי ציוני. מה ראה בציונות בארץ שגרם לו למאוס בה או מה קסם לו בחרדיות שגרם לו לדבוק בה.
השבמחקסיפור הפוך של אלישע בן אבויא שגם שם לא ברור המהפך...יתכן והיו אלו ספרי יוון שפקחו עיניו מול היובש של המשניות.