בבית העלמין של ק"ק בני ברק, עיר התורה והחסידות, קבורים כמה מגדולי העיר ובראשם החזון אי"ש. קבר חשוב, תל שכל הפיות פונים אליו, הוא מקום מנוחתו של הרב אליעזר מנחם שך, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של החרדים 'הליטאים', עד פטירתו בשנת תשס"ב (2001), ובשבוע שעבר (ט"ז בחשוון / 2 בנובמבר) מלאו 11 שנים להסתלקותו מעמנו.
ד"ר אבישי טייכר, שגר לא הרחק משם, צילם את השלט שנקבע בכניסה למבנה שהוקם על קברו של הרב שך.
מה שמשך את תשומת לבי הוא לא האוקסימורון 'נר תמיד' ש'מתרוקן כל יום', שמוסבר מן הסתם ביכולותיו הפלאיות של המנוח לחולל את נס פך השמן גם עתה, אלא מקצועו הייחודי של התורם – עוזי הפורץ החרדי.
ברור שעוזי איננו פושע והוא לא פורץ סתם כך לדירות או למכוניות. עוזי פורץ רק כשקוראים לו ורק ברשות. הוא בעצם מה שמכונה בלשון מכובסת 'מנעולן', אלה שיעזרו לנו להיכנס הביתה או יפרצו את דלתות האוטו כשהמפתחות אבדו, ויפתחו את הכספת אם שכחנו את הקוד. מה שמבחין בינו לבין האחרים הוא היותו 'חרדי'.
הבה נודה, 'עוזי הפורץ החרדי' נשמע מגניב הרבה יותר מאשר 'עוזי המנעולן'. בעיני רוחנו אנו רואים את עוזי, פאותיו מתבדרות ברוח, פורץ ימה וקדמה, צפונה ונגבה, חמוש במקדחה ובערכת מפתחות ואזמלים, בדרך אל עוד לקוח מרוצה.
אין זו סתם תרומה ובטח לא מתן בסתר, אלא מעין מודעת פרסומת. ככלות הכל, עוזי מציין את מקצועו ומפרסם ברבים את הטלפון שלו. אך כיוון שבדרך כלל אנחנו רגילים למצוא קשר בין יעד התרומה לבין המממן שלה, עולה מאליה תהייה: מה הקשר בין נר התמיד, שדולק על קברו של הרב שך, לבין הפורץ החרדי? האם עוזי מצפה שהבאים לפקוד את קברו של הרב שך ירשמו את מספר הטלפון שלו על כל צרה שלא תבוא?
לא מצאתי תשובה טובה, אבל במקומות שבהם מתרחשים נסים גלויים, ונר השמן דולק תמיד למרות שהוא מתרוקן כל יום, הכל יכול לקרות.
נכנסתי לאתר הבית של עוזי, ושם התברר כי מדובר באיש חביב ושמו עזרא סיטון, שחנותו נמצאת ברחוב רבי עקיבא, בלבה של בני ברק. צפיתי גם בסרטון הפרסומת שמוקרן באתר, ושמתי לב כי על הקיר שמאחוריו תלויה דווקא תמונה של הרב עובדיה יוסף ולא של הרב שך.
אחד מידידי עונ"ש שלח לי צילומי מודעות של מנעולנים חרדיים מתוך 'המדריך החרדי' של ירושלים (משהו כמו 'דפי זהב').
בעיני אלה מודעות מקסימות, בעיקר בשל היצירתיות בבחירת השמות - 'פותח שערים', 'פתֹח תפתח', וכמובן 'ופרצת'.
השאלה היחידה שלא פתורה היא, מדוע המנעולן של 'ופרצת' זמין רק 23 שעות ביממה?
האם זו פליטת קולמוס או שמא שעה אחת ביממה הוא מקדיש ללימוד תורה ולדבקות בקב"ה ובאותה עת מאומה לא יסירו מדרכו?
שיתפתי את ידידי בשאלה זו וכך ענה לי:
בלי קשר לפרנסתם של עוזי ושות', מעניין להעיף מבט במצבה של הרב שך.
כך נראה האוהל מבפנים. המצבה עצמה רחוקה מאוד ממה שאנו נוהגים לכנות 'מינימליזם', והיא גדושה בטקסט מליצי עד להתפקע. הטקסט עצמו חסר חן. תארי הכבוד וההערצה מכסים כל סנטימטר. השורות אינן מתחברות זו לזו ודי ברור שכתיבה פיוטית איננה הצד החזק של תלמידיו (שימו לב ל'אהה' שבראש המצבה).
ד"ר אבישי טייכר, שגר לא הרחק משם, צילם את השלט שנקבע בכניסה למבנה שהוקם על קברו של הרב שך.
מה שמשך את תשומת לבי הוא לא האוקסימורון 'נר תמיד' ש'מתרוקן כל יום', שמוסבר מן הסתם ביכולותיו הפלאיות של המנוח לחולל את נס פך השמן גם עתה, אלא מקצועו הייחודי של התורם – עוזי הפורץ החרדי.
ברור שעוזי איננו פושע והוא לא פורץ סתם כך לדירות או למכוניות. עוזי פורץ רק כשקוראים לו ורק ברשות. הוא בעצם מה שמכונה בלשון מכובסת 'מנעולן', אלה שיעזרו לנו להיכנס הביתה או יפרצו את דלתות האוטו כשהמפתחות אבדו, ויפתחו את הכספת אם שכחנו את הקוד. מה שמבחין בינו לבין האחרים הוא היותו 'חרדי'.
הבה נודה, 'עוזי הפורץ החרדי' נשמע מגניב הרבה יותר מאשר 'עוזי המנעולן'. בעיני רוחנו אנו רואים את עוזי, פאותיו מתבדרות ברוח, פורץ ימה וקדמה, צפונה ונגבה, חמוש במקדחה ובערכת מפתחות ואזמלים, בדרך אל עוד לקוח מרוצה.
אין זו סתם תרומה ובטח לא מתן בסתר, אלא מעין מודעת פרסומת. ככלות הכל, עוזי מציין את מקצועו ומפרסם ברבים את הטלפון שלו. אך כיוון שבדרך כלל אנחנו רגילים למצוא קשר בין יעד התרומה לבין המממן שלה, עולה מאליה תהייה: מה הקשר בין נר התמיד, שדולק על קברו של הרב שך, לבין הפורץ החרדי? האם עוזי מצפה שהבאים לפקוד את קברו של הרב שך ירשמו את מספר הטלפון שלו על כל צרה שלא תבוא?
לא מצאתי תשובה טובה, אבל במקומות שבהם מתרחשים נסים גלויים, ונר השמן דולק תמיד למרות שהוא מתרוקן כל יום, הכל יכול לקרות.
נכנסתי לאתר הבית של עוזי, ושם התברר כי מדובר באיש חביב ושמו עזרא סיטון, שחנותו נמצאת ברחוב רבי עקיבא, בלבה של בני ברק. צפיתי גם בסרטון הפרסומת שמוקרן באתר, ושמתי לב כי על הקיר שמאחוריו תלויה דווקא תמונה של הרב עובדיה יוסף ולא של הרב שך.
*
אחד מידידי עונ"ש שלח לי צילומי מודעות של מנעולנים חרדיים מתוך 'המדריך החרדי' של ירושלים (משהו כמו 'דפי זהב').
בעיני אלה מודעות מקסימות, בעיקר בשל היצירתיות בבחירת השמות - 'פותח שערים', 'פתֹח תפתח', וכמובן 'ופרצת'.
השאלה היחידה שלא פתורה היא, מדוע המנעולן של 'ופרצת' זמין רק 23 שעות ביממה?
האם זו פליטת קולמוס או שמא שעה אחת ביממה הוא מקדיש ללימוד תורה ולדבקות בקב"ה ובאותה עת מאומה לא יסירו מדרכו?
שיתפתי את ידידי בשאלה זו וכך ענה לי:
אפשר לפרש פירושים רבים ל'זמין 23 שעות'. ראשית, ודאי שלאדם חרדי אין אפשרות להיות זמין לקוראיו במשך כל שעות היממה. הרי בשעת התפילה אינו רשאי להשיב לשיחות טלפון, וכל שלוש התפילות מצטרפות בוודאי לשעה אחת. שנית, הוא אינו מפרש באיזו שעה אין הוא זמין. ובהתחשב בכך שכל ה'זמינים' הללו הם לא באמת זמינים 24 שעות, הרי שהוא מייצר לעצמו פתח מילוט, שאם במקרה התקשרת ולא נענית, יוכל המנעולן לטעון שבדיוק הייתה זו השעה שבה אין הוא זמין. כמובן שפירושים אלה הם לפי עניות דעתי בלבד, ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של המנעולן החכם...
*
בלי קשר לפרנסתם של עוזי ושות', מעניין להעיף מבט במצבה של הרב שך.
כך נראה האוהל מבפנים. המצבה עצמה רחוקה מאוד ממה שאנו נוהגים לכנות 'מינימליזם', והיא גדושה בטקסט מליצי עד להתפקע. הטקסט עצמו חסר חן. תארי הכבוד וההערצה מכסים כל סנטימטר. השורות אינן מתחברות זו לזו ודי ברור שכתיבה פיוטית איננה הצד החזק של תלמידיו (שימו לב ל'אהה' שבראש המצבה).
האבסורד הוא שמטרים ספורים משם שוכנים להם קבריהם של החזון אי"ש רבי אברהם ישעיהו קרליץ והגאון מסטייפל רבי יעקב ישראל קנייבסקי, לשני הקברים הנ"ל אין שום אהל וגם לא מצבות בומבסטיות ופומפוזיות אלא אך ורק (שומו שמים!) חלקת קבר רגילה ובגודל האחיד שתואם את שאר בית הקברות בו קבורים בני התמותה הרגילים.
השבמחקאיזה בזיון ואיזה היתול! הרי שני האישים הנ"ל נחשבו לגדולי הדור הליטאים בעלי קונסנזוס רחב ביותר עם אחוזי האהדה גבוהים אפילו אצל החסידים! איך לא חשבו מי שהיו צריכים לחשוב שאין לך ליצנות ולזות שפתיים גדולה מזו? וכדי בזיון וקצף!
כמובן שלא מדובר בשלט, אלא בקופת צדקה שהכנסותיה - המרוקנות בכל יום - ממנות את הדלקת נר התמיד שעל הקבר.
השבמחקכיון שכך, מובן לגמרי הקשר, הן פרקטית והן פרסומית, בין פורץ ומתקין המנעולים לקופה הנעולה.
כך כשלא מבררים מה בתמונה, ההתבדחות עלולה לצאת נלעגת.
לקחת את המילים מפי.
מחקנראה לי שלכל הנ"ל יש הסבר נסיבתי שאיננו ניסי כלל: אם נשים לב, התיבה של נר התמיד עליה מתנוסס שמו של עוזי הפורץ החרדי נעולה על בריח. מן הסתם לא לחינם נקרא שמו של עוזי על התיבה אלא נקרא הוא עצמו לתרום מכישוריו, שבוודאי כוללים נעילה לא פחות מפריצה. אפשר לשער שבין העולים לקברו של מרן זצ"ל היו מי שמדי פעם טמנו ידם בתיבה לדלות ממנה נרות (או שמא שמן, ובלי להטיל דופי במי מישראל חו"ח שכידוע לאו עכברא גנב אלא חורא גנב) ולכן גמרו האחראים על הציון לגדור פרץ ולהגיף את פתחהּ. בנוסף, כדי לרפות ידי אלה שעשויים לנסות ולהתגבר על המכשול, כתבו באותיות קידוש לבנה "מתרוקן כל יום"; דהיינו, אין טעם לשחת זמן ולבטל תורה שכן לא ימצאו בתיבה את מבוקשם.
השבמחקואם כאן כדברי המגיב שלעיל אז עאכו"כ.
מחקמספר שאלות ברשותכם,
השבמחקא) איה הנר?
ב) מהי הדלת הכהה מימין?
ג) מהו תפקידו של הכפתור האדום?
שרלוק הולמס
תלמידי הרב שך לא גילו מקוריות רבה בנוסח המציבה. ה"אהה" לקוח ממצבת הגאון מוילנא.
השבמחקhttp://www.daat.ac.il/daat/history/vilna-albom/t21.htm
אהה זו נהמת לב פשוטה או ראשי תיבות מסתוריים? ואם נהמת לב, מדוע לא אוי ויי קלאסי?
השבמחקכפי שהעיר האנונימי דלעיל, ברור ש'אהה' נלקח מנוסח המצבה של הגר"א.
מחקפעם נפטר גנב גדול ובני המשפחה התיעצו מה לכתוב על מצבתו.רב העיר הציע קטע מתפילת מעריב בחכמה פותח שערים....השבוע תמלאנה לי איה76 שנים.נולדתי בג כסלו תרצז17 נובמבר 1936 למנינם.השנה כבכל19 שנים התאריכים תואמים.עוד לפני28 שנים רניתי לעצמי חלקת קבר בחולון ליד קבר אמי זל וכדי לקיים ונא אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם אף הקמתי מצבה עליה חרות שמי.עתה ברצוני להוסיף קטע מפוטו של רבי יוסי בן יוסי הכהן לתפילת זכרונות במוסף יוםשני של ראש השנה ואלו דבריו שרצוני לחרות על מצבתי עשה פלא לחיים לבל יחשבו כמתים היש אמתך בקבר לזכרון ומי יתן ויקוים בי אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית אדני לאורך ימים. עקיבא צימרמן תל אביב
מחק23 שעות זה
השבמחקחצי שעה שחרית
רבע שעה מנחה
רבע שעה ערבית
שבהם אני מרשה לעצמי לא לענות לטלפון
עוזי הצדיק אם היה עוד אחד כמוך בעולם המשיח כבר היה בא
השבמחק"האוקסימורון 'נר תמיד' ש'מתרוקן כל יום' " - אין פה כל בעיה לשונית. תמיד איננו בהכרח "כל הזמן בלי הפסקה", כי אם "בקביעות". אב כולם "קרבן התמיד", שאיננו נמצא על המזבח כל הזמן, אלא פעמים ביום. ובלשון חכמים בתפילה: "תמידים כסדרם", היינו באופן קבוע.
השבמחק