יש גם בשורות טובות ומשמחות, שמשכיחות את הצרות הצרורות שהסקרים צופים לנו לקראת יום שלישי בערב, ואחת כזאת הגיעה אתמול. חברנו היקר, פרופסור יוסף קפלן, התבשר על בחירתו לחתן פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע"ג.
בנימוקי הועדה ציינו חבריה:
פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל מוענק לפרופ' יוסף קפלן, חוקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת, על תרומתו המכרעת להבנת תהליכי המפתח בהתפתחות החברה היהודית באותה עת והשלכותיהם ארוכות הטווח. מובהקת במיוחד תרומתו להבנת דרכי המעבר מהחברה היהודית המסורתית לחברה היהודית המודרנית ולהכרת עולמם האינטלקטואלי של האנוסים וצאצאיהם ששבו ליהדות, במרחב המערב אירופי ובעולם החדש. על בסיס מחקר פרטני ומדוקדק בשפות רבות, יצר קפלן תמונה מרשימה ומגוונת של החברה היהודית, הכלכלה, התרבות והדת באותה תקופה, בזיקה הדוקה לחברה הסובבת באירופה, שהייתה גם היא באותה עת בתהליכי שינוי דרמטיים. פרופ' קפלן זכה בהכרה בינלאומית מרשימה ואף נדירה. הוא מנהיג אקדמי בולט ומובהק, ונוכחותו בעשייה האקדמית המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. הוא מורה מעולה שהעמיד תלמידים רבים, הממשיכים את דרכו במוסדות אקדמיים בארץ ומחוצה לה.
פרופ' אברהם גרוסמן שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' אורה לימור ופרופ' דן מכמן.
בשמי, ובשם קוראי עונ"ש, שלוחה ברכת מזל טוב לבבית ליוסי, ללאונטין ולכל בני המשפחה!
לחיים! (צילום: דוד אסף, יום העצמאות, 2007) |
ברכותי ליוסי קפלן שבצדק מקבל את פרס ישראל. למרות שלא הייתי תלמיד שלו במובן הרשמי, למדתי ממנו איך ללמוד היסטוריה ,איך לחפש בתעודות בארכיונים ואיך לשים לב לפרטים הקטנים שמהם נבנית ההיסטוריה. שפע ברכות לקבלת הפרס מאחד שמעריך אותך מאד מאד באמשטרדאם
השבמחק