 |
| לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ (ירמיהו, י 13). |
כתב וצילם ברוך גיאן
רוח סערה עוברת בכל הארץ, גשמים ונשיאים, אבל איכשהו בירושלים מזג האוויר הסוער מצטלם טוב יותר...
יצאתי אתמול לשוטט ברחובות מוצפי הגשם של העיר. עצי קזוארינה וצפצפה נעקרו ממקומם ברוח הקשה והצולפנית והשתטחו על הכביש, מטריות יצאו מכלל פעולה וכובעים הועפו אל על. הנה כמה מראות שהזכירו לי את סיפורו היפה של ש"י עגנון 'מאויב לאוהב', על מלך הרוחות וכל שריו ועבדיו, שמושלים בארץ ועושים כל מה שלבם חפץ.
 |
| קזוארינה ענקית קרסה ליד 'קפה מסריק' ברחוב עמק רפאים |
 |
| כולם מתגייסים לפנות את העץ מהכביש |
 |
| עץ שנפל חוסם את הכניסה לבית במושבה הגרמנית |
 |
| עצים צעירים נפלו בטיילת החדשה של פארק המסילה (ליד תחנת הרכבת הישנה) |
 |
| רטוב בפארק המסילה (רחוב הרכבת) |
 |
| גם הדשא הרכין ראשו והשתטח (בית העם הטמפלרי ברחוב עמק רפאים פינת דרך בית לחם) |
 |
| שמיים קודרים מעל הבתים החדשים של 'משכנות האומה' |
 |
| ברוח הזו ממילא אין טעם לפתוח את המטרייה (רחוב קרן היסוד) |
 |
| אקליפוס קרס בחצר 'בצלאל' ברחוב שמואל הנגיד. עובדי העירייה נאלצו לנסר את הגזע וכבר יש מי שלוקח קצת הביתה |
 |
| שימוש מקורי במטריה ליד ציור הקיר ברחוב אגריפס |
 |
| התינוק בעגלה מוגן כמו משה בתיבה (רחוב יפו ליד שוק מחנה יהודה) |
 |
| חורף יהודי (רחוב יפו ליד שוק מחנה יהודה) |
 |
| שקיות פלסטיק נגד גשם (רחוב יפו) |
 |
| אש בסימטת חיים ולירו |
 |
| חצר בתי הורודנה |
 |
| עד לפני כמה עשרות שנים היו נאספים כל המים הללו אל הבור של חצר הורודנה, שעתה הוא חתום ונעול |
 |
| אביר החורף (ורק הסוס חסר) |
כל הכבוד ברוך, כשיושבים בביית ליד התנור לא מגיעים לצילומים כאלו...
השבמחקהצילומים יפים ומשקפים את אווירת החורף המיוחדת בירושלים.
תמונות רוירה דירושלים מלאות משבים וקובים של מים
השבמחקהבורא משקה אותנו לרוויה.אנחנו כבר נהוס את זה. אין בעייה...
נכון ביבייהו ?
בברכה
הנביא ירמיהו
ברוך, יפה מאד! אבל חבל שלא שמת יותר פוקוס על המעיל הגשר השחור והברדסי שהחרדים התחילו לאחרונה ללבוש יותר ויותר (אפשר לראות אותו בתמונה שמעל הכיתוב - "התינוק בעגלה מוגן כמו משה בתיבה"). המעיל הזה מכסה היטב גם את המגבע, אותה מקפידים (הרבה מ)החרדים ללבוש, הוא פופולארי מאד בקהילות החרדיות בחו"ל, ול]ני כשנתיים הוא נכנס טיפין טיפין לארץ, וכיום הוא כבר לבוש רגיל ומובן מאליו, חרף מוזרותו, אף אצל החרדים, שרגילים בבגדים מוזרים.
השבמחק