יום הולדת שמח, דני קיי

איור: אל הירשפלד

ב-13 בינואר 1913, בדיוק לפני מאה שנים, נולד דוד דניאל קמינסקי, מי שייתפרסם לימים כדני קיי (1987-1913), השחקן האהוב בעל פני הגומי, הזמר והקומיקאי שהיה לאחד הכישרונות הגדולים ביותר של הוליווד. קמינסקי-קיי נולד בברוקלין, גדל באווירה יהודית וכל ימיו היה ציוני חם ואוהד נלהב של מדינת ישראל. אחד הסיפורים שהתהלכו עליו היה שהמפיק (היהודי) האגדי סמואל גולדווין ביקש ממנו לעשות ניתוח פלסטי באף, משום שהאף שלו 'יהודי' מדי... דני קיי סירב, אך הסכים לצבוע את שיערו לאדום, וצבע ג'ינג'י לא-טבעי זה היה לסמלו המסחרי.

הוא ביקר בארץ פעמים רבות (1956, 1959, 1964, 1967, 1968, 1978 ועוד). ביקורו הראשון השאיר רושם כה עז, עד שסופר הילדים הפופולרי אבנר כרמלי (שמו הספרותי של שרגא גפני) פרסם שנה לאחר מכן, ב-1957, ספר בסדרת 'הבלשים הצעירים', שעוסק בחטיפתו, כביכול, של דני קיי בידי חבורת פושעים בינלאומית...

ביקורו השני של דני קיי בארץ גרם גם כן להתרגשות רבתי. כך דיווח עיתון 'דבר' ב-1 בנובמבר 1959 על האירוע, כולל פגישתו של השחקן עם רבקה'לה קרמר מהצ'יזבטרון שלימדה אותו לשיר... 'אל המעין בא גדי קטן', שיחה ביידיש עם ראש הממשלה דוד בן גוריון ושר הפנים יצחק גרינבוים, ארוחת ערב אצל משה דיין ועוד. 'שוטרים רכובים על סוסים שמרו על הסדר'...

לכבוד יום הולדתו המאה בחרתי כמה קטעים נפלאים שלו, לא לפי סדר כרונולוגי. הבחירה כל כך קשה...

הסרט 'חמישה פֶּני' (The Five Pennies; בישראל נקרא הסרט 'חצוצרת הקסם'), שהופק בשנת 1959 וזכה בארבעה פרסי אוסקר, מספר את סיפורו של נגן הקורנט (מין חצוצרה) הנודע רד ניקולס, שהיה מגדולי נגני הג'ז האמריקני בשנות העשרים של המאה הקודמת. ניקולס הקים הרכב בשם Red Nichols & His Five Pennies שזכה להצלחה רבה. בסרט, שמשחזר את חייו של ניקולס, גילם דני קיי את דמותו וביצע כמה דואטים נפלאים עם לואי ארמסטרונג.

הנה תחילה השיר Battle Hymn of the Republic, המוכר לנו כ'גלורי, גלורי, הללויה'. דני קיי מחצרץ להפליא, אך מי שניגן באמת מאחורי הקלעים היה רד ניקולס עצמו...

וכאן שרים קיי ולואי ארמסטורנג את השיר המפורסם לא פחות, When the Saints Go Marching In. אלא שהקדושים ההולכים בסך בגרסה זו אינם אלא גדולי הקומפוזיטורים (את המילים כתבה סילביה פיין, רעייתו של דני קיי). דני קיי מחקה כאן את שותפו ארמסטרונג גם בקולו הצרוד וגם במחוות הידועות שלו כמו ניגוב הזיעה במטפחת הלבנה.

סרט נוסף שפרסם את דני קיי היה הסרט המוסיקלי המצליח White Christmas (בארץ נקרא הסרט 'החג הלבן'), שהופק בשנת 1954 ואת כל שיריו חיבר אירווינג ברלין (שגם הוא היה יהודי). הנה כאן דני קיי שר ורוקד, יחד עם בינג קרוסבי, רוזמרי קלוני וּורה-אלן, את הלהיט Gee, I wish I was Back in the Army (אוף, הלוואי שהייתי חוזר לצבא).



וכאן הוא בסרט Up in Arms (בעברית הוא נקרא 'אל הנשק'), משנת 1944, שבו הוא מגלם צעיר ניו-יורקי היפוכונדר המגוייס לצבא ונשלח לזירת האוקיאנוס השקט.



וכאן בסרט המוסיקלי 'הנס כריסטיאן אנדרסן' (1952), בשיר המפורסם Wonderful, Wonderful Copenhagen (קופנהגן היפה).



בשנות השישים (1967-1963) הייתה לדני קיי תכנית טלוויזיה מוצלחת ברשת CBS שנקראה The Danny Kaye Shaw ובה אירח אמנים, שר איתם והצחיק. ברשימה נוספת, אביא תיאור של אחד המפגשים הללו, עם חיים טופול שלנו...

הנה קטע שנון במיוחד – 'וילהלם טֶל ובנו' (William Tell & Son) – שאותו חיברה סילביה פיין, אשתו של דני, כמובן לצלילי הפתיחה של האופרה 'וילהלם טל' של רוסיני. הבן (דני קיי) מתווכח עם אביו (דני קיי, למרות שהוא גבוה ממנו בראש) ומנסה לשכנע אותו שזהו רעיון אידיוטי... המילים – כאן.

וכאן הוא שר יחד עם הארי בלפונטה את... 'הבה נגילה' (1965)



ולסיום הנה סרטון חביב המראה את יכולותיו הלשוניות-הקומיות המופלאות של דני קיי:

יום הולדת שמח!

דני קיי על שער ה'טיים', 11 במארס 1946