שעשועי קיץ חרדיים

א. איזה כיף להתרחץ בבגדים

את הצילום היפה הזה שלח לי חיים אשרי, שליח עונ"ש בק"ק מאנסי שבמחוז רוקלנד במדינת ניו-יורק, שמצודתו פרוסה גם בק"ק ניו סקוויר (שיכון סקווירא).

לשאלתי, היכן צולמה התמונה נעניתי:

ככל שהצלחתי לברר מדובר בבריכה השייכת למוסדות סאטמאר במונסי, ומעשה שהיה כך היה: בניו-סקוויר אין, וכנראה גם לעולם לא תהיה, בריכת שחייה. במשך שנים לא הותר לחסידי סקוויר לשחות כלל, והיה זה בגדר עוון ונגד תקנה מפורשת של האדמו"ר הקודם, רבי יעקב יוסף טברסקי. ואכן, זו הייתה אחת התקנות הנוקשות והחזקות ביותר, שיושמה באדיקות ובהקפדה יתירה על זכרים ונקבות ללא פשרות.  

לפני כמה שנים החלו להישמע פה ושם קולות של אנשים, שהסבירו שתקנה זו הופכת ליותר ויותר בלתי אפשרית, ואם ימשיכו ככה אז בסוף ילכו אנשים לשחות ללא שום פיקוח מטעם החסידות. עוד הסבירו, שכבר היו מקרים בהם בחורים לא התאפקו והלכו לשחות ללא שום השגחה (רחמנא ליצלן) ואף היו מקרים שהלכו לשחות במקום בו אין הפרדה כלל (ה' ירחם). 

ראו אפוא בהנהלת שיכון סקווירא, שהתקנה מתפקששת להם מתחת לידיים, ובמיוחד לאור העובדה שהרבה מאנ"ש פשוט צפצפו עליה והלכו לשחות בלי רשות של אף אחד. והנה, אם לפני עשר שנים, כשמישהו או מישהי הלכו לשחות, זה היה סוד כמוס ומבעית; היום זהו סוד גלוי ואנשים אינם חוששים עוד. עשו פרנסי הקהילה חושבים והחליטו שמוטב יהיה אם יחזיקו במושכות ויפקחו על הנעשה, מאשר שימשיכו באיסור הגורף ואיש הישר בעיניו יעשה.

למרות התנגדותם של הקנאים, שטענו כי זו תקנה עוד מהאדמו"ר הקודם ואין שום זכות לשנותה, ולמרוּת רוחם של כמה וכמה מזקני החסידות, הוחלט ברשות האדמו"ר לשנות את התקנה ולהרשות במשורה, ותחת רשימה ארוכה של תנאים, את השחייה במתכונת מצומצמת בימי הקיץ, הן לזכרים הן לנקבות. אחד התנאים הבלתי מתפשרים היה: 'השחייה תהיה בלבוש מלא בלבד'. כך התרחש המעשה ההיסטורי, שישיבת סקווירא עצמה הוציאה בחורים מכיתה נמוכה בישיבה הקטנה לשחייה משותפת בבריכה אולימפית. וזו התוצאה... 

השאלה היחידה היא מדוע במקווה של חסידות סקווירא, שהוא מקום ענק עם מבואות ותתי-מבואות חשוכים למחצה, שפתוח 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, וכבר היו שם כמה וכמה מעשי אונס ילדים ונערים; ושם אין לאף אחד בעיה שיסתובבו בלבוש אדם הראשון. אך בבריכת שחייה, שבה ממילא יש משגיח על פי התקנות ויש מציל ואנשי צוות נוספים – דווקא שם נדרש לבוש מלא. ושמא זה המשגיח ממנו צריך להיזהר? 

כשנשאל גבריאל צפרוני: 'מהו לוכסוס? הוא ענה: 'מציל במקוה'
איור: יוסי שטרן (שלושה בסירה אחת, תשי"ז, עמ' 115)

ובהזדמנות זו הנה עוד כמה תמונות צוננות מארכיון התפוצות.

בעלי התוספות

למודעה הזו התכוון שאול רזניק בתגובתו:

עוד תמונות נפלאות של שעשועי קיץ חרדיים, הפעם של ילדי חסידות תולדות אברהם יצחק בירושלים, הובאו באתר JDN ו'בחדרי חרדים'.

צילום: ברוך אוביץ

ב. איזה כיף ללקק רמזור

ברור שצה"ל מאוד רוצה לגייס חרדים, וברור שהוא ממש הולך לקראתם. אחייני, סא"ל ליאור פרי, שלח לי את התמונה הזו, שצולמה במקרר הארטיקים בחדר אוכל בבסיס צבאי אי-שם בארץ.

למרות הקיצוצים בתקציב יש דברים שעליהם לא מוותרים, ואחת לשבוע מחלקים לחיילים קרחונים (פרווה, עם המון צבעי מאכל). על העטיפה של כל קרחון יש שני הכשרים (אחד ממלכתי, של הרבנות הראשית; אחד פרטי, של הרב לנדא מבני ברק), ואילו על אריזת הקרטון כתבו חכמי צה"ל: 'אסקימו רמזור חרדי', ואף נתנו לו מספר קטלוגי כנדרש.

אני תוהה כמה הכשרים צריך ל'ארטיק דתי-לאומי', ואם צה"ל גם מתכנן להנפיק 'קרמיסימו קונסרבטיבי', או חלילה, וזו כבר תהיה התדרדרות של ממש, 'מאגנום רפורמי'.

בקרוב 'מאגנום רפורמי'?