בעוד אני יושב לי שקט ושאנן בגולת אשכנז, על התורה ועל העבודה, היגיעני מכתבו של צלמנו ברוך גיאן, המבשר על אש להבה שפרצה באחת משכיות החמדה של עירנו ירושלים וכילתה בו כל חלקה טובה.
ברוך היה במקום במקרה (איך זה שהוא נמצא תמיד 'במקרה' במקומות הללו?) וצילם את האש הנוראה.
מדווח ברוך:
לפני פחות משעה עברתי ברחוב חיים הזז וראיתי קוצים נשרפים בעמק
המצלבה. חניתי וראיתי שכבר עומדת כבאית בקצה העמק. תוך דקות אחדות האש התפרצה וניתרה בין העצים הירוקים, ואלה אוכלו
תוך דקות.
על פי המסורת הנוצרית בעמק המצלבה, במקום שבו הוקם המנזר, גדל העץ ממנו
הכינו את הצלב לצליבת ישוע. היסטוריה קדושה ומפוארת, אבל עכשיו המנזר כולו אפוף עשן. נזירה מבוהלת, חבושה בידה, הוציאה
כלב, ונזיר אחר הוציא כלב נוסף.
שאלתי אם צריך עזרה, ונאמר לי שהמנזר כבר פונה מכל יושביו. בשעות הקרובות נדע את היקף הנזק ומה עלה בגורל המנזר. מכל מקום, לעמק המצלבה, בן 25 הדונמים הירוקים, נגרם נזק קשה מאוד.
עונג שבת כבר ספק אם יהיה פה.. מתפלל שהנזק לא גדול מדי ותוך שנים קצרות תחזור הפסטורליה למקום. עצוב.
השבמחקעברתי שם אתמול אחרי, דרך הקוצים השרופים, ונשמתי את שאריות העשן. האמת היא שלא התרשמתי שהנזק היסטרי, אבל קצת מיהרתי לצאת משם לאוויר המכוניות הצלול. מה שעיצבן אותי הוא כבאי שהסתובב שם וזרק את בדל הסיגריה הבוער שלו על הכביש הפנימי, מול המנזר. שאלתי אותו אם הוא לא חושב שזה אירוני, אז הוא ענה שלא אדאג - זה אספלט.
השבמחקגם אני עברתי שם בשעת השריפה, העשן נראה למרחקים, כאילו מסך עשן סמיך אופף את העמק, המראה היה יפה ומפחיד כאחד.
השבמחקהאש התרכזה בתוך המיתחם המגודר של המינזר, ולכן סביר שמדובר בעוד תג מחיר של מיודעינו שונאי הארץ
השבמחקכנראה שהאש יודעת בדיוק מהם גבולות המנזר והקפידה להישאר רק בו...
מחק