ברוך הבא: הר הבית לידינו

כתב וצילם ברוך גיאן

את הר הבית – מן המכלולים המרהיבים ביותר בירושלים, ואולי גם בעולם כולו – אני מתעד במצלמתי כבר עשרות שנים. בשנת 1998, בימי השיפוץ הגדול שבמהלכם הוחלפה כיפת הסלע שמחפה על 'אבן השתייה', צילמתי את הכיפות, המסגדים ועיטוריהם, ובתיאום עם אנשי הוואקף אף זכיתי לעלות למרומי פנים כיפת הסלע. מנהל העבודה האירי אפשר לי לצלם מעגורן ענק שהוצב בשטח ההר.

כיפת הסלע – מבט מראש העגורן

אבל מאז זרמו הרבה מים בערוצו היבש של נחל קדרון ובפוליטיקה המזרח-תיכונית... גם המוסלמים וגם היהודים נהיו דתיים יותר וקיצוניים יותר. מה שהיה עד לא מכבר קונצנזוס פנים-יהודי, שהר הבית הוא מחוץ לתחום – מסיבות פוליטיות, אך גם מסיבות הלכתיות – הלך והתערער. ומה שהיה פעם נחלת מיעוט שולי והזוי של 'נאמני הר הבית', הפך בשנים האחרונות לאוונגרד משיחי, שהולך ומרחיב את אחיזתו בחוגים חרדיים-לאומיים נרחבים. המוסלמים גם הם הקצינו ומגיבים בתוקפנות לכל ניסיון אמיתי או בדוי של היהודים 'להשתלט' על הר הבית. המסגדים סגורים בפני מי שאינו מוסלמי והסיכוי לביקור רגוע ונינוח בהר הבית הולך ומתרחק.

כשביקרתי בהר הבית לפני כמה חודשים נכנסו גם כמה חרדים ופעילי ימין כדי לנסות ולהתפלל שם. שומרי הווקף והמתפללים המוסלמים שהיו במקום נדרכו כקפיץ. היה מאוד לא נעים ואת העוינות והמתח בין שתי הקבוצות אפשר היה להרגיש באוויר. תחושה של פיצוץ הולך וקרב, והלוואי שאתבדה. כשלעצמי, אני מעדיף את הר הבית 'לידינו', מאשר 'בידינו'.

מתפלל מוסלמי (מימין) ומולו שוחרי מקדש יהודים

פעילי ימין בצד ימין, נשים מוסלמיות בצד שמאל – השוטר בתווך

ילדי ישראל לומדים את תורת הבית מפי יהודה גליק, שוחר מקדש מוכר, שמחזיק בידו את הספר 'בית המקדש בירושלים'. בתווך נער ערבי וכדורו בידו ושני שוטרים המוכנים לכל צרה שלא תבוא.

מסיבות הלכתיות רוב-רובם של החרדים (גם אם לא כולם) נמנעים מלהיכנס להר הבית, אך אין זה אומר שאסור להסתקרן ולהתגעגע. זוג החברים הללו עמד בשערי הכניסה להר הבית, וכמשה רבינו צפו השניים בארץ המובטחת שאליה לא יוכלו להגיע...

הר הבית הוא בראש ובראשונה מקום תפילה לאלפי מוסלמים, שממלאים את מסגדיו ורחבותיו בעיקר בימי שישי ובחגים, אך גם בימות החול התפילה אינה פוסקת שם.

עולה רגל 

בדרך לתפילה

תפילת נשים

אך המרחבים המרוצפים הגדולים של הר הבית משמשים לא רק לתפילה אלא גם כמקום מרגוע לאמהות צעירות ולעולליהם ומגרש משחקים, ואפילו משחקי כדור, לילדים ולנערים. אפשר להניח שמראות כאלה דוקרים את עיניהם של נאמני ושוחרי הר הבית, אבל עדיף כך. המקום הזה יכול להיות חבית הנפץ של המזרח התיכון, ובעצם של העולם כולו. כל עוד משחקים שם בכדור, אני רגוע.

פיקניק מתחת לכיפת השלשלת

משחקי כדור על הר הבית

כיפת השלשלת – המכסה את גגו של אחד המבנים היפים בהר הבית – שוקמה לאחרונה וניתן לראות את חלקה הפנימי המרהיב, המצופה קרמיקה ופסיפסים צבעוניים. המקום, שדומה דמיון רב לכיפת הסלע, היה סגור שנים אחדות לצרכי שיפוצו ועתה ניתן לבקר בו.

ולסיום, טעימה משכיות החמדה שיש מתחת לכיפת השלשלת.