יונתן ק', שליח עונ"ש בחצרות החרדים, שלח לי את שלל הפרנסות האלה.
א. מרכבות האלים
מה תגידו על רכב השרד הזה? לימוזינה חרדית ששמה הוא – לא פחות ולא יותר – מרכבות ה'.
על החלון האחורי משורטט הפסוק 'עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן' (שיר השירים, ג 10). והמתבונן הספקן ישאל: האם מקרה הוא שסופו של הפסוק – תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם – הושמט?
פרופ' רפי מן שלח לי תוספת חיננית לסעיף זה, שאותה צילם בק"ק פסגת זאב בירושלים. מיועד לכל מי שאינו רוצה לנסוע בדרכים העקלקלות של החיים:
ב. תודה לאל, מתפרנסים
גם אם אתה פורץ מוסמך...
ג. צייר לי עץ ואומר לך מי אתה
'פרוטה חמורה' – מישהו יודע מה זה? ואם אתם כבר יודעים מה זה, התדעו איפה זה?
רמז דק: זה בימין מזרח בבית המדרש הגדול, או אצל משפחת קפלן. ונא לדייק!
כדי שלא תישארו באפלה, הנה הפתרון – היישר מבית מדרשם של 'רבני בית ההוראה':
אם הצלחתם להבין את הטקסט הזה – אשריכם. אבל קחו בחשבון שפתרון זה הוא על פי דברי החזון איש ובהחלט אפשר להציע פתרונות אחרים.
א. מרכבות האלים
מה תגידו על רכב השרד הזה? לימוזינה חרדית ששמה הוא – לא פחות ולא יותר – מרכבות ה'.
על החלון האחורי משורטט הפסוק 'עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן' (שיר השירים, ג 10). והמתבונן הספקן ישאל: האם מקרה הוא שסופו של הפסוק – תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם – הושמט?
פרופ' רפי מן שלח לי תוספת חיננית לסעיף זה, שאותה צילם בק"ק פסגת זאב בירושלים. מיועד לכל מי שאינו רוצה לנסוע בדרכים העקלקלות של החיים:
ב. תודה לאל, מתפרנסים
גם אם אתה פורץ מוסמך...
ג. צייר לי עץ ואומר לך מי אתה
זה הזכיר לי כמובן את הקטע הנפלא מ'הנסיך הקטן'. מתברר ש'צייר לי כבשה' – אאוט...
ד. חפש את המטמון
'פרוטה חמורה' – מישהו יודע מה זה? ואם אתם כבר יודעים מה זה, התדעו איפה זה?
רמז דק: זה בימין מזרח בבית המדרש הגדול, או אצל משפחת קפלן. ונא לדייק!
כדי שלא תישארו באפלה, הנה הפתרון – היישר מבית מדרשם של 'רבני בית ההוראה':
אם הצלחתם להבין את הטקסט הזה – אשריכם. אבל קחו בחשבון שפתרון זה הוא על פי דברי החזון איש ובהחלט אפשר להציע פתרונות אחרים.
הפרוטה אולי חמורה - אבל כותב המודעה הוא חמור בלי ספק (ולא שווה עשר שקל).
השבמחקכותב המודעה הוא אולי חמור, אבל אתה "בלי ספק" ינשוף (ולא שווה שמונה שקל).
מחקלגבי הפתרון על פי החזון איש - הכוונה שהפתרון ההלכתי לעישור כמויות קטנות הוא על פי החזון איש, שהמציא את המושג פרוטה חמורה. בינתיים לא נתנו למושג משמעויות אחרות.
נ.ב. אני בלי ספק ג'ירפה צהובה (ושווה בערך עשרים שקל).
לעניין המצאתו של החזון אי"ש, ראוי לציין שהצירוף "פרוטה חמורה" הוא המצאתו, אבל היה לו אילן גדול להיתלות בו, שהרי משמע "חמורה" כאן הוא 'חשובה' לצורך העניין ההלכתי. במשמע זה יש כבר בבבלי ראש השנה כה ע"ב: "שָקַל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמוּרי עולם", כלומר חשובי עולם. ובידוע שצירוף מסוים נולדים מכוחו צירופים דומים באותה משמעות. נמובאה מהבבלי מובאת גם במילון בן יהודה, אבן שושן וכנעני.
מחקואגב פורץ, גם פורצים מסוג אחר.
השבמחקבפולקלור מספרים, שהגיע פעם גנב לרב, ובקש ברכתו.
-ברכני בפרנסה. בקש מן הרב.
- איך אברך, שאל אותו הרב. לתת ברכה לך, פרושו הפסד למישהו אחר.
הגנב לא התבלבל:
כבוד הרב יברך, שמי שנגזר עליו שייגנבו אצלו, אני אהיה הביצועיסט.
"ציור עצים" לדעתי מדובר על עצי משפחה
השבמחקפענוח ציורי בתים ועצים הוא טכניקה מכובדת שפותחה דווקא בידי לא-חרדי, ראו:
השבמחקhttp://www.intelligentietesten.com/house_tree_person_drawings.htm
פרוטה חמורה היא אולי אלפית של שקל חדשה אחת...
השבמחקביציאה ממתחם התיאטרון והאופרה בתל אביב נהגו שני מוכרי כעכים להכריז על מרכולתם, האחד בלשון "שלושה בייגעלעך בעשה שקלים" והשני "שלוש בייגעלעך בעשר שקל".
אמור מעתה: הבייגעלעך הזכרים מצד ימין, הבייגעלעך הנקבות מצד שמאל
מרכבות ה'
מחקבילדותנו הרחוקה , שרנו על האוטו הירוק של "תנובה" הנוסע רחוק .- בבוקר נוסע , בערב הוא שב , מביא הוא לתנובה ביצים וחלב . מי האמין שהאוטו הזה יגיע , עמוס במניות המפעל , עד ארץ סין . אבל היה גם האוטו השחור של החברה קדישא . היום מחכים לתוצאות משאל העם בבריטניה . אבל אצלנו בשכונה לא שאלו את התושבים אם ברצונם להפרד מהמנדט הבריטי . כך עמד לו השוטר בכניסה לשכונתנו . הוא ידע שבאוטו של החברה קדישא ,מבריחים בלילות בשר , אבל הוא שתק .
מי שלא שתק , היה אותו רופא נשים מרחוב יבנה בתל-אביב . בשנת 1937 הוא שלח מכתב אזהרה לועד הקהילה , ובו דרישה שלא להעמיד את "האוטו השחור" מול הקליניקה שלו , שכן נשים בהריון נבהלות .
תמהני, מה פשר ההערה שבהחלט (!) ניתן להציע פתרונות נוספים, מנין לך שאפשר. חוששני שאתה בין אלו שמתקשים להבין הדברים כפי שהבעת את החשש הזה. היודעים (ואיני בטוח אם ב' בראון נמנה עליהם) יודעים ששאלה זו היתה בין הראשונות שהעסיקו את החזו"א בבואו ארצה, ועל כך פנה בשאלה להראי"ה קוק, במכתבו הידוע שבו מכתירו בתארים גדולים.השאלה היא מהו הפתרון לבעיה הזו הנהוג בא"י, וכיצד נוהגיםלפסוק בא"י בנקודה זו. כנראה שלא ניתנה לשאלה זו תשובה מספיקה. בפועל נוהגים הכול כיום עפ"י דעת החזו"א בעניין זה. ומי שיודע יודע שיש היום גם מי שעושים שיתוף ומזכים את המשתתפים בחלק ב'פרוטה חמורה' שמוכנה ומזומנה לצורך מפרישי המעשר.
השבמחקמה עם קצת חוש הומור? בחוג החזון איש כנראה לא שמעו על זה. הם ליטאים חמורי סבר ונרגנים.
מחקכן, הרשלה, זאת השאלה המופנית דווקא אליך: מה עם קצת חוש הומור? כלומר, כלום לא ראית שאת דבריי כתבתי בהומור?
מחקאוי ואבוי.... כנראה שכל הפעמים שהפרשתי מעשר שני, לא יצאתי ידי חובת...
השבמחקמהי כפרתי?
חוששני שאין לכך כפרה בעולם הזה.
מחקכשתגיעי לעולם הבא תבררי האם דעתו של החזון איש בעניין זה מוסכמת ומקובלת גם על בורא העולם.
אם אכן כך, תקשי ותשאלי למה לא פורש הדבר בתורה? הרי החזון איש הגיע אלינו יותר מחמשת אלפים שנים מאוחר יותר.
אם לא כך, תכיני לך סנדביץ' פסטרמה שור הבר.