א. דברים שלא ידעתם על ירושלים
חברת השכרת המכוניות 'אלדן' אינה מסתפקת בהשכרת רכב. היא שואפת להקנות ידע והשכלה לבאים בשעריה. זאב קינן הפנה אותי לדף האינטרנט של סניף החברה בגבעת שאול:
בדקתי את מקצת העובדות. אל תרגישו רע שלא ידעתם אותן, הן ממילא לא נכונות.
1. אלדן: 'ירושלים היא העיר המוזכרת ביותר בכתבי הקודש של היהדות (659 פעמים בתנ"ך ואלפי פעמים במקרא)'.
בנוסף לבּוּרוּת של כותבי הטקסט, שאינם מבחינים בין תנ"ך למקרא (וגם אם נלמד עליהם סנגוריה ונאמר שב'מקרא' אולי התכוונו לחמישה חומשי תורה – לְמָה בדיוק התכוונו כשכתבו 'תנ"ך'?), הרי גם עובדתית אין זה נכון.
למען האמת, המילה 'ירושלים', בכתיב המקובל בידינו היום, לא רק שאינה מופיעה בתורה כלל (אלא אם אתם סבורים ש'מלכיצדק מלך שלם', היה מלכה של ירושלים שלנו), אלא נזכרת חמש פעמים בלבד בספרי הנביאים והכתובים (ירמיהו, כו 18; אסתר, ב 6; דברי הימים א, ג 5; דברי הימים ב, כה 1; שם, לב 9). מה שכן יש, והרבה, היא המילה 'יְרוּשָּׁלַםִ' (החיריק, כך לימדני הבלשן פרופ' חיים כהן, אינו תחת האות מ' אלא בין האותיות ל ו-מ והוא מכוון לאות י' שאינה כתובה. זו הערת כתיב וקרי – כתיב: ירושלם', ואין אנו יודעים לאיזו קריאה הוא מכוון; וקרי: ירושליִם), או 'יְרוּשְׁלֶם' בכתיב חסר.
נכון שהרבה כינויים אחרים נרשמו בתנ"ך, כגון 'יבוס', 'ציון' (או 'הר ציון' או 'מצודת ציון'), 'עיר דוד', אבל גם אם נאסוף את כולם יחד לא נגיע ל'אלפי פעמים'. מה רע בסתם 'כמה מאות'?
3. אלדן: 'אורך הכותל המערבי הוא 28 מטרים וגובהו 18 מטרים'.
הייתכן? ואת ה-28 מטרים הללו עוד צריכים לחלק בין גברים ונשים... ברור שזהו נתון לא הגיוני!
ובכן, על פי האתר הרשמי של הקרן למורשת הכותל המערבי אורכו הכולל של הכותל הוא כ-488 מטרים, מתוכם תופסת רחבת התפילה כ-57 מטרים. גובהו של הכותל ברחבת התפילה הוא כ-32 מטרים.
4. אלדן: הכותל הוא 'המקום הנמוך ביותר בעיר העתיקה'.
האומנם? כמאתיים מטר מן הכותל, בחומה הדרומית של העיר העתיקה, נמצא שער האשפות, הנמוך ממנו בהרבה.
הכותל –מרחב מוגן (צילום אריה הניג) |
ב. הנהלת השוק
הידעתם? אלברטל רפאל מחברת א. רפי מונה לתפקיד מנהל שוק מחנה יהודה.
שוק מחנה יהודה, רחוב האשכול (צילום: דוד אסף) |
ג. ואנחנו לא מגזימים בכלל...
'כיכר החתולות', שבפתח שכונת נחלת שבעה וליד בית אגרון (לשעבר), הייתה בעבר מקום קינון ידוע של סטלנים, שבבניקים ומוכרי מזכרות. לאחרונה היא קיבלה שם חדש – 'כיכר המוזיקה'.
השלט העליז, שמפרסם את הכיכר בתור 'המקום היחיד בעולם' וכו'... איך נאמר זאת בעדינות? קצת עף על עצמו.
רחוב הלל פינת רחוב סלומון (צילום: דוד אסף; ותודה לניר אורטל) |
ד. שירותי שופטים
עידו וינטר שלח לי את הצילום הזה מבית המשפט לשלום בירושלים (מגרש הרוסים) ואִתְגֵר אותי: 'התדע מה מסמל השלט?'
'סיכוייך קלושים', הוא ציין.
'עמדת החתלה', 'עצור! דלפק לפניך', ניסיתי. אולי 'הכניסה לשופטים קטועי יד בלבד'?
'לא ולא', השיב עידו ושלח את התשובה הנכונה.
כיצד התגלגל סמל משונה זה כדי לייצג בית שימוש? התשובה נמצאת בצדו השני של השלט, שם נקבע אותו סמל ועליו כתוב אל-נכון 'פקיד עזר'. והמסקנה היא כמובן ישראלית אופיינית: חיפוף. לוקחים שלט קיים, מכסים את הכיתוב הקודם ומדביקים טקסט חדש שלא קשור כלל לציור.
אגב, כדאי לשים לב לכיתוב 'שופטים תורניים'. פליטת קולמוס או חזון עתידי?
צילומים: עידו וינטר |
בתור נוגע בדבר, אני מרשה לעצמי להוסיף שמשקל האבן הקטנה ביותר בכותל איננו 150 טון כמובן, כי בכותל יש אבנים קטנות מאד בראשו (תוספת מדורות מאוחרים לבוני הכותל). משקלן קילוגרמים בודדים.
השבמחקב. משקל האבן הגדולה ביותר בכותל (המכונה "נדבך רבא") מוערך ב-570 עד 600 טון [ולא 400 - למה להמעיט בחשיבותו של הקיר הקדוש?]: http://bids.thekotel.org/library/article.asp?id=43 - פרופ' דן בהט באתר "הקרן למורשת הכותל", ועוד הרבה.
ג. ירושל[י]ם נזכרת במקרא 667 פעמים (641 בחלקים בעברית ו 26 בחלקים בארמית). לא ברור מקור המספר 659 אצל אלדן...
ד. קשה לי להאמין שבנוסף לשבעים השמות של ירושלים ע"פ המדרש (שגם הם כמובן ייחוס של מילים ומושגים שאינם בהכרח שמה של העיר), יש בשפות זרות עוד 220 שמות וכינויים לעיר! כי ברוב השפות היא נקראת JERUSALEM במבטא זה או אחר, או 'אל קודס' בערבית. איפה עוד 219 שמות?
דומני שחברת 'אלדן' הקדימה את זמנה בפיתוח התחום של Alternative facts
אבל עכשיו, כשאני חושב על זה, אין פסול בכותרת של אלדן: אכן אלו 5 דברים שלא ידעתי על ירושלים! בעיקר משום שהם אינם נכונים.
יום ירושלים שמייח!
ובתמונה עם השלט של פקיד העזר יש גם שלט המלמד כי בבבית המשפט יש גם "שופטים תורניים". ימות המשיח...
השבמחקלמען הדיוק: כיכר המוזיקה איננה כיכר החתולות.
השבמחקלמעשה, כיכר המוזיקה איננה כיכר אלה מתחם לצדו של רח' סלומון. במתחם מצויים מוזיאון המוזיקה וכמה מסעדות שבהן וביניהן מתקיימות הופעות מוזיקליות.
הסייג "של היהדות" שנוסף אחרי הביטוי "בכתבי הקודש" מרמז לכך שהטקסט הזה נכתב במקור על ידי לא יהודי ואז תורגם לעברית. ככל הנראה אוסף העובדות הללו מגיע ממקור נוצרי, ומשם באה ההבחנה בין ה-Old Testament שהוא הכינוי הנוצרי לתנ"ך היהודי לבין ה-Bible, שאצל הנוצרים כולל גם את הברית החדשה. מכאן הבלבול בין ה"מקרא" לבין ה"תנ"ך". אני לא אחראי למספרים שם, אבל נראה שהמקור הוא משהו בדומה למילון האוונגליסטי הזה, שלפיו מספר האזכורים של ירושלים במקרא (שלנו) הוא 660.
השבמחקhttp://www.biblestudytools.com/dictionaries/bakers-evangelical-dictionary/jerusalem.html
בויקיפדיה האנגלית המספר הוא 669:
https://en.wikipedia.org/wiki/Jerusalem_in_Christianity
לגבי שם העיר - כידוע, הניקוד מאוחר לטקסט המקראי, ונוסף אליו רק בסביבות המאה העשירית לספירה. כתיב השם הקדום כפי שמשתקף מהטקסט המקראי ללא הניקוד הוא ירושלם ומן הסתם הוא נהגה במקור יְרוּשָׁלֵם (צירה תחת הלמ"ד). זוהי גם הגיית השם בארמית. כאשר הוסף הניקוד לתנ"ך על פי המסורה, הגיית השם היתה כבימינו יְרוּשָׁלַיִם, אבל אז כבר התקדש הכתיב ואי אפשר היה להוסיף יו"ד. הפשרה היתה להוסיף את החיריק ללא יו"ד בין הלמ"ד לבין המ"ם הסופית. בכל אופן, ההגייה היא כמו בימינו.
צריך לציין גם שבכיכר החתולות יש לא רק מוכרי מזכרות אלא גם מוכרות מזונות, ומכאן קיבלה הכיכר את שמה - מה שנקרא מכבסת מילים, כי הן לא ממש חתולות. אינני יודע אם הן עדיין שם.
השבמחקמתי היו בכיכר נשים מתעשיית המין?
מחקאני הסתובבתי באזור מאמצע שנות ה80. היו שם סטלנים, בני נוער ומוכרי תכשיטים למניהם. היינו יושבים שם עד לשעות הבוקר המוקדמות. ובתוך כל זה התרחשו עסקעות מין תחת אפינו?
מה שכן, היו שם לפחות שתי מכולות גדולות של אשפה שהיו בשימוש המסעדות הסמוכות, מה שגם הסביר את הנוכחות המוגברת של חתולי הרחוב.
ועוד עניין פורתא אבל מה-זה מעצבן. לאחרונה - אך יותר מדי זמן - מתרבים הכותבים בכתיב מלא דמלא, כאילו למהדרין מן המהדרין: שמיים, מיים, מצריים וגם ירושליים. לא ירחק היום ויכתבו עיין, יייין. והבורים המתחסדים לפני אלוהיינו עוד מוסיפים או יוסיפו גרש בין שתי היודי"ם. סלקו ידיכם קודש. ירושלים אחת י' בהתחלה וי' אחת בסוף.
השבמחקפעם,מפקד חיל האויר עזר ויצמן ראה את שמו רשום: "עזר וייצמן", אז הוא הזדעק "תקנו את זה מיד! ויצמן ביו"ד אחד! בדיוק כפי שעזר עם ז' אחד ויצמן עם יו"ד אחד!"
מחקאת מידות הכותל המובאות ע"י "אלדן" לא הם המציאו. מידות אלו מופיעות במאמר שנכתב ע"י ד"ר זאב וילנאי ופורסם ב"מחניים", בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית בחוברת ק"ז, שנה לפני מלחמת ששת הימים, בחודש תמוז תשכ"ו, 1966 בחוברת שהוקדשה לכותל המערבי.
השבמחקכך נכתב במאמר: "אורך הכותל יגיע ל28 מ'. גובהו - 18 מ' ובו 24 נדבכי אבנים. ... זה המקום הנמוך ביותר בשטח העיר העתיקה של ימינו." יש להניח שזה מה שידעו על הכותל עד מלחמת ששת הימים. עם השנים כתוצאה מחפירות ארכיאולוגיות ומחקרים התבררו נתונים אחרים.
חיים כהן