הספרות והחיים: תערוכת ציורים בתיכון חדש

צילומים: איתמר לויתן

כמדי שנה בשנה כן גם השנה בוגרי 'תיכון חדש' בתל אביב מציגים לראווה על גדר בית הספר (דרך נמיר 81) את עבודותיהם האמנותיות. 

נתלו שם עשרות עבודות שרובן מבוססות על ציטוטים מעולמות הספרות והשירה: מרחל המשוררת, נתן אלתרמן, יהודה עמיחי, זלדה נתן זך, מאיר ויזלטיר, דן פגיס, יונה וולך ותרצה אתר ועד להבדיל רוני סומק, אגי משעול ועדי קיסר, וגם סופרים ומשוררים מחוץ לישראל – עולם רגשי וספרותי מגוון להפליא. אך לא רק ספרות גם התייחסויות פוליטיות וחברתיות לסוגיות שבחלל העולם ובעולמם של התלמידים והתלמידות. אולי מהם יקומו הציירים והמאיירים הדגולים של הדור הבא?

איתמר לויתן תיעד אותן. מתוך מעל מאה עבודות אנו מביאים כאן מבחר קטן ומצומצם של ארבעים, ואין סדר לתמונות. 

התערוכה עדיין תלויה על הגדרות אבל מן הסתם לא תישאר שם לעוד זמן רב.

*

[1] כאילו אפשר למתוח קו ולומר – מתחתיו העוני (רוני סומק)

[2] ואם אני לא אראה אותו מי יראה? (אגי משעול)

[3] הנערות כולן ירדו למים (תרצה אתר)

[4] אני מרשיע בלבי את האחראי (נתן זך)

[5] כאשר שחררתי את דג הזהב צחק הים (זלדה)

[6] אט אט לומדים ילדים לשנוא (מאיר ויזלטיר)

[7] בטרם אתא הליל – בואו, בואו הכל (רחל)

[8] זה חלום פשוט ... ללכת יד ביד עם אהובתי (פט פארקר)

[9] אז אני הולך, ואתה נשאר פה לבד (יהודה עמיחי)

[10] אם תתקע במסע אל. אס.די תזכור אותי (יונה וולך)

[11] הכל ברור ומאורגן: האושר מושלם אך קצרצר (רות בלומרט)

[12] משונה להיות אשה בדור עז, דור אלימות (זלדה)

[13] תעבור קנאתי שותקת (נתן אלתרמן)

[14] הרגע עלובי, אל תוסף לבכות (אברהם ברוידס)

[15] שובר את כל השיאים של עצמי (דן פגיס)

[16] כל זה אינו שלי, אני מתבונן בו בתמהון (נתן זך)

[17] לא לשכוח שהילדים באים להסוות סערות (רוחמה וייס)

[18] ואם אני לא אראה אותו, מי יראה? (אגי משעול)

[19] אני מוחקת את עקבות מלותי ומתקנת אותן בעפרון (טויו שיבַּטַה)

[20] מפזרת צבעים על השולחן (מירי גלעד)

[21] היה לנו אוצר סמוי של פנאי (זלדה)

[22] קום ושל את סנדלי הגורל וצעד בכפות רגליך שלך (יחזקאל רחמים)

[23] חברים החפצים לעמוד על ידידותם (שמואל הנגיד)

[24] בהתחלה אתה חש מביש (אולף האוגה)

[25] מן המקום שבו אנו צודקים (יהודה עמיחי)

[26] ישוב טלה אל חיק האם (לאה גולדברג)

[27] אדוני ישלח נא מבט אחד גם אלי (יחיאל מר)

[28] הו איזו צעקה נוראה האם אינכם שומעים (ט. כרמי)

[29] יש אנשים שדואגים לך (טויו שיבַּטַה)

[30] כששמואל נולד אמרה דברי תודה (יהודה עמיחי)

[31] סימן שהיא התאהבה בי מהסיבות הנכונות (מרדכי הורוביץ)

[32] כשהבן לובש מדיו, משתנה הבית (אלי נצר)

[33] ויש לו את העתיד הנכון (עדי קיסר)

[34] עשיתי הסכם שלום עם כשלונות (רחל נפרסטק)

[35] איש איננו אי, כל אדם הוא חלקת יבשת (ג'ון דאן)

[36] איך הכאב הסמוי ממשיך לפעפע (אהרל'ה אדמנית)

[37] מה הפריד ביננו: היטלר? מוסוליני? (נתן זך)

[38] אבל מה עם כאלה שהיו איתך בנפילות (נעם חורב) 

[39] לזכר התיק האדום שהושלך לשלולית (אנה הרמן)

[40] איפה השוויון, איפה החזון, איפה המוסר, איזה ביזיון (חכמת עם)